לוגו
הַגְּנִיזָה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א    🔗

רָזִי לִי, שְׁמַע עַם־יִשְׂרָאֵל!

לֹא אָבְדוּ כָּל לוּחוֹת־הַקֶּדֶם;

יַד־כֹּהֵן הִצִּילָה שְׂרִידֵיהֶם,

סְגָרָתַם בִּפְרָצִים אֲפֵלִים,

בְּמִסְתְּרֵי אַדְמַת־הַקֹּדֶשׁ, —

וַתַּחְתּוֹם בְּמֶלֶט עַד עוֹלָם.

פַּשְׁחוּר בֶּן־אִמֵּר הוּא רָאָם

אַחֲרוֹנָה, בְּצֵאתוֹ לַגּוֹלָה;

וַיָּמָת הַסּוֹד אִתּוֹ יַחַד

בַּנֵּכָר, בֵּין נַהֲרוֹת בָּבֶל.

וְיִתְרָם — בִּמְעָרַת הַמֶּלֶךְ,

הַיּוֹצְאָה אֶל עַרְבוֹת יְרֵחוֹ, —

נִטְמְנוּ בְּלֵיל־אֵימָה, בִּבְרוֹחַ

צִדְקִיָּהוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל.

וְיִקְרוֹת מִקְדָּשׁ וּמַלְכוּת

עֲמוּסִים עַל כִּתְפֵי עֲבָדָיו.

אָכֵן, רַק שָׁם יִשָּׁמֵרוּ

סִפְרֵי־יְהוּדָה הַחֲרוּתִים

בִּכְתָב יוֹשְׁבֵי־כְנַעַן הַקָּדוּם, —

יַלְדוּת בְּנֵי־שֵׁם בָּאוֹתִיּוֹת.

שֶׁכֻּלָּן מִצְטָרְפוֹת בִּכְבֵדוּת,

אוֹת לְאוֹת וַהֲבָרָה הֲבָרָה,

וּמְגַמְגְּמִים לְשִׁבְטֵי־יִשְׂרָאֵל

גְּבוּרוֹת וּנְבוּאוֹת רִאשׁוֹנוֹת.

לֹא מָחֲתָה יַד־שׁוֹדֵד אֶת טַלָּן,

אַף יַד חוֹפְרֵי־סְגֻלּוֹת זְהִירָה

לֹא בָאָה אֶל סוֹדָן. הַשְּׁכִינָה

בִּכְנָפָהּ עֲלֵיהֶן סוֹכֶכֶת.


 

ב    🔗

רָזִי־לִי: בִּבְרוֹחַ הַמֶּלֶךְ

לִירִיחוֹ — לֵיל סַגְרִיר אָז הָיָה;

לְאוֹר לַפִּיד, בְּכַד, בָּרַח רַגְלִי

הוּא וְכָל בָּנָיו — עֲשָׂרָה.

רָצוּ עֲבָדִים אַחֲרֵיהֶם

וּסְגֻלּוֹת בֵּית־מַלְכָּם עַל שֶׁכֶם;

וְכֹהֲנִים, שׁוֹמְרֵי־הַמִּקְדָּשׁ,

מְכַתְּפִים אֶת קָדְשֵׁי־יִשְׂרָאֵל.

לוּטִים בְּאֵפוֹד־הַכְּהֻנָּה

לוּחוֹת וּמְגִלּוֹת עַתִּיקוֹת;

שָׁם סֵפֶר־מִלְחֲמוֹת־יְהֹוָה

וְסֵפֶר־הַיָּשָׁר הַנַּעֲרָץ.

שָׁם שְׁיָרֵי־אֶפְרַיִם, בְּנָשְׁקוֹ

עֲגָלִים בְּדָן וּבְבֵית־אֵל;

שָׁם תְּהִלַּת בְּעָלִים וַאֲשֵׁרוֹת —

הֵד חַגִּים בְּשֹׁמְרוֹן וְתִרְצָה.

חֲזוֹן גָּד וּשְׁמוּאֵל וְנָתָן,

שֶׁאָבַד מִכִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ;

שָׁם שָׁאוּל הַמְשֻׁגָּע מִתְנַבֵּא,

שָׁר דָּקוּר, בְּנָפְלוֹ עַל חַרְבּוֹ.

בְּנוֹת־יַעֲקֹב מְבַכּוֹת אֶת מַלְכָּן,

וּמְקַלְּסוֹת אֶת דָּגוֹן בְּנוֹת־פְּלִשְׁתִּים.


בָּכָה הַמֶּלֶךְ: זֶה הֵיכַל־

אֲדֹנָי וְהֵיכָלִי אָבָדוּ;

אַךְ לָמָּה זֶה תֹּאבַד יְהוּדָה? —

וְנַפְשָׁהּ רְצוּפָה בַּסְּפָרִים.

כֹּהֲנִים! עַד עַתָּה שְׂרַפְתֶּם

עֲווֹנוֹת הָעָם בַּמִּזְבֵּחַ,

עַתָּה הַצִּילוּ אֶת נַפְשׁוֹ

הַשְּׁמוּרָה בַּלּוּחוֹת הָאֵלֶּה.

נַעֲנָה הַגָּדוֹל: הוֹי, מַלְכִּי,

רְצוֹנְךָ יֵעָשֶׂה, הִנָּצֵל!

אֲנַחְנוּ אָבַדְנוּ, אַךְ נֵרְךָ

וְנֵר עַם־יִשְׂרָאֵל אַל יֹאבַד.


 

ג    🔗

גִּשְּׁשָׁה יַד־כֹּהֵן בַּמְּעָרָה,

חָתְרָה לְאוֹר לַפִּיד בּוֹדֵד

בָּרְחוּ עֲבָדִים וָמֶלֶךְ,

וְהוּא נִשְׁאַר עִם בְּנוֹ עַל מְקוֹמוֹ.

הִכָּה בְּכַשִּׁיל־הַנְּחשֶׁת,

הֶעֱמִיק בִּסְדָק אֶחָד נִפְתָּל;

וַיַּעַן הֵד עָמוּם בְּבֶטֶן

מְעָרַת־הַסִּיד הַחֲשֵׁכָה…

רוֹאֶה אֲנִי אֶת מְלַאכְתָּם

בְּלֵיל כָּפוּל זֶה — מְאוּרָה וָלַיְלָה;

רוֹעֵץ הָאָב בְּכַשִּׁילוֹ,

סוּדָרוֹ לוֹ מָפְשָׁל עַל עָרְפּוֹ;

וּזְקָנוֹ הָעָב מָלֵא צְרוֹרִים —

שֵׂיבַת־הַסִּיד בּוֹ זָרָקָה.

וּמֵאִיר הַבֵּן בְּלַפִּידוֹ

הַהוֹלֵךְ וְדוֹעֵךְ; כִּי אָפֵס

הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב, אֲשֶׁר הוּבָא

מֵאוֹצַר־הַמִּקְדָּשׁ הַשָּׁדוּד.

רָחַב הַפֶּרֶץ, הִנִּיחַ

הַכֹּהֵן כַּשִׁילוֹ וַיֹּאמַר:

"פָּתְחָה אַדְמָתֵנוּ אֶת פִּיהָ

לִבְלֹעַ אֶת אוֹר אֱלֹהֵינוּ;

אַךְ יִכְבּוּ לַפִּידִים וּמְאוֹרוֹת,

קִבְרוֹת־מִצְרַיִם יְשֻׁדָּדוּ;

אַכָּדִּים יִכָּחֵדוּ וְשֻׁמֵּרִים

עִם גִּנְזֵי בְּנֵי־חֵת הָעַתִּיקִים;

דְּבִיר סַרְגּוֹן יִתְמוֹטֵט בְּבָבֶל

עַל שְׁוָרָיו הַשּׁוֹמְרִים מְבוֹאוֹ,

וְאוֹר גָּנוּז זֶה כָּבֹה לֹא יִכְבֶּה —

אוֹר שָׁאוּל מִנִּשְׁמַת יִשְׂרָאֵל

לְבַדּוֹ פֹּה יָאִיר בַּמַּחְשָׁךּ,

יְהַבְהֵב וְיַעֲרֹג לִגְאֻלָּה".


הַבֵּן: הוֹי, אָבִי, וּמִי יְגַלֶּנּוּ?

הָאָב: הַגּוֹאֵל בְּגָאֲלוֹ אָרֶץ.

הַבֵּן: וְלַגּוֹאֵל מִי יַרְאֶה הָאוֹצָר?

הָאָב: הַמַּבְדִּיל בֵּין אוֹר וּבֵין חשֶׁךְ.

הַבֵּן: וְעַד בּוֹאוֹ?…

הָאָב: עַד בּוֹאוֹ, בֵּן יַקִּיר,

    יֵשַׁב עַל כִּסֵּא צוֹלֵעַ

    אֱלֹהִים. חֲסַר־רֶגֶל הַכִּסֵּא.

    פְּנֵי־זָהֳרוֹ עֲטוּפִים עֲרָפֶל.

    וּבְכֶתֶר־תּוֹרָתוֹ הַגָּדוֹל

    תֶּחְסַר מִשְׁבֶּצֶת יְקָרָה,

    כָּעַיִן בַּמֵּצַח כֵּן תֶּחְסָר…

הַבֵּן: הוֹי, אָבִי, אַל נָא תִתְמַהְמֵהַּ!

    שְׁמַע, דַּהֲרוֹת דּוֹלְקִים מִמָּעַל…

הָאָב: שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי, בֵּן יַקִּיר.

    רוּץ מַהֵר בְּעִקְּבוֹת הַמֶּלֶךְ!

    עוֹד רֶגַע — וַאֲנִי בָּא אַחֲרֶיךָ.


 

ד    🔗

בָּרַח הַנָּעַר. וְהַכֹּהֵן

שָׂם בִּנְבוּב־סֶלַע הָאוֹצָר;

אֶת לוּחוֹת־הַבְּרִית וְאֶת לוּחוֹת

הַשִּׁירָה לְעַם כּוֹבֵשׁ כְּנָעַן;

וְכָל מְגִלּוֹת־הַכְּתָב, שֶׁלֹּא בָאוּ

מֵעוֹלָם בְּתוֹרָה וּנְבִיאִים.

דִּנֵג הָאוֹצָר, הוֹרִידוֹ

לַפֶּרֶץ וַיְמַלְאוֹ סִיד־הָרִים;

וְחָצָץ וּמְכִתּוֹת אֲבָנִים

פִּזֵּר עַל קֶבֶר־הַגְּנוּזִים,

לִמְחוֹת כָּל זֵכֶר לַמָּבוֹא

מֵעֵין שׁוֹדֵד־קְבָרִים, כִּי יֵרֵד

לְחַפֵּשׂ אוֹצָרוֹת בַּמְּעָרָה —

עֲדִי־מֵתִים וַאֲרוֹנוֹת־נְגִידִים.

כֹּה הוּשַׁב כְּתָב נֶפֶשׁ־הָאָדָם

לִמְקוֹרוֹ — הַסּוֹפֵר הַקַּדְמוֹן;

מִמְּאוּרַת רִאשׁוֹנִים זֶה עָלָה

וְאֶל מְאוּרָה כֵּן שָׁב לְמִשְׁמֶרֶת…


וְעָיֵף עַד מָוֶת, עִם לַפִּיד

מְעַשֵּׁן בִּשְׁיָרֵי הַשֶּׁמֶן,

יָצָא הַכֹּהֵן בְּעִקְּבוֹת

הַבּוֹרְחִים אֶל עַרְבוֹת יְרֵחוֹ.

גִּשֵּׁשׁ חַתְחַתִּים וְנִכְשַׁל

וְנָפַל וְקָם שִׁבְעִים פָּעַם.

וּלְעוֹלָם לֹא יָצָא… אֵל קַנָּא

שְׁמָרָהוּ מֵחֶרֶב הַכַּשְׂדִּים;

הִפִּילוֹ בַּמֵּצַר, שְׁבָרָהוּ, —

שָׁם גָּוַע בְּחֶשְׁכַת הַמְּעָרָה;

שָׁם נִפְרְקוּ עַצְמוֹתָיו, הִלְבִּינוּ

וְנִגְלוּ לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.

אַךְ סוֹדוֹ לֹא נִגְלָה… וּפְגוּמָה

עַד עַתָּה עֲטֶרֶת הַסֵּפֶר.