לוגו
הַזְּעָקָה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א    🔗

מֵאָז וְעַד עַתָּה הֵם צוֹעֲקִים —

לוּחוֹת הַשִּׁירָה הַגְּנוּזִים.

מִבֶּטֶן הַמְּעָרָה, בָּאֹפֶל;

לֹא יִשְׁמְעוּ רַבִּים זַעֲקָתָם.

אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר לֵב הַתַּיָּרִים

תֹּאחַז חֲרָדָה, בְּרִדְתָּם

אֶל מְעָרַת סִיד־נִקְשֶׁה וָשַׁחַם,

בֵּין צִיּוֹן וּבִקְעַת־יְרֵחוֹ,

לְאוֹרוֹת לַפִּידִים הֵם יוֹרְדִים,

עֲרָבִים נִשְׂכָּרִים יְלַוּוּם;

לַפִּידִים אֲדֻמִּים מְרַטְּטִים,

הַצְּעָדִים מַבְהִילִים הַדְּמָמָה.

וּפִתְאֹם — אֲנָקָה רְחוֹקָה,

כְּקוֹל נֶפֶשׁ שְׁבוּיָה נֶחֱנֶקֶת;

וְנַעֲנוּ הַמְלַוִּים וְאָמְרוּ:

"זֶה קוֹל צִדְקִיָּהוּ — בּוֹרֵחַ

מִפְּנֵי אֲדֹנָי וּמִשְׁפָּטוֹ…

אַךְ רוֹדְפִים הַכַּשְׂדִּים מִלְמָעְלָה,

צְבִי מַקְרִין לִפְנֵיהֶם נִזְדַּמֵּן

וְהוּא דוֹהֵר לַנְחוֹתָם הַדָּרֶךְ".


 

ב    🔗

הֵן מִשְׁגֶּה בְּפִי בְּנֵי־יִשְׁמָעֵאל,

אַגָּדָה מְגַרְגֶּרֶת מִגְּרוֹנָם.

לֹא דַהֲרוֹת צְבִי וְלֹא קוֹלוֹת

רוֹבֵי־הַקֶּשֶׁת לַכַּשְׂדִּים;

קוֹל נְשָׁמוֹת הוּא כְּבוּלוֹת בְּמַחְשָׁךְ,

תּוֹבֵעַ וְזוֹעֵק: גְּאָלוּנוּ!"

פַּעַם כְּקוֹל אַרְיֵה בַּמַּחֲנָק

וּפַעַם כְּעֵין לַחַשׁ־תַּחֲנוּנִים;

קוֹל אָהֳלֵי־שֵׂעָר לַנּוֹדְדִים —

נִלְחָמִים וְהוֹוִים עַם קָדוֹשׁ.

וְהַקּוֹל קוֹל הַסְּפָרִים שֶׁאָבְדוּ,

אוֹ נֶאֶסְרוּ לָבוֹא בַּקָּהָל,

לִבְלִי עֲשׂוֹת חֹל אֶת הַקֹּדֶשׁ

וּלְהַכְעִיס אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם: —

קוֹל לוּחוֹת־אֲבָנִים חֲרוּטִים,

וְעֵץ־שֶׁמֶן — בְּאוֹתִיּוֹת־מִכְוָה;

חֲנוּטִים בַּדּוֹנַג, לְבַל יִבְלוּ

בְּקִבְרָם וְיַעַמְדוּ לְעוֹלָם.

שֶׁכֻּלָּם נִקְרָאִים מֵאֲלֵיהֶם

בַּאֲפֵלַת כּוּךְ נִסְתָּר וְסָתוּם,

כְּדִבְרֵי הָאוּרִים־וְתֻמִּים

הֵם לוֹחֲשִׁים רָזִיִּים, פְּרוּעִים;

לְהַדְהִים כָּל אֹזֶן עֲמֻקָּה

וּלְהַרְעִיד לֵב תָּאֵב בְּצָמְאוֹ…

וְנִבְהַל הַתַּיָּר. לֹא יֵדַע

מַדּוּעַ כֹּה קָצְרָה נְשִׁימָתוֹ

וּבִקֵּשׁ אֶת נוֹשֵׂא־הַלַּפִּיד:

“הוֹצִיאֵנִי לְאוֹר־יוֹם כִּי הָחֳלֵיתִי!”


 

ג    🔗

לֹא רִאשׁוֹן הַתַּיָּר וְלֹא אַחֲרוֹן

לִשְׁמוֹעַ קוֹל־גְּנוּזִים מְהַלֵּךְ;

כְּבָר צָעֲקוּ בִּימֵי גָלוּת־בָּבֶל,

עַד כְּבָר נַחַל־כַּשְׂדִּים בָּא קוֹלָם;

יְחֶזְקֵאל הוּא שְׁמָעָם בַּמַּרְאוֹת,

בִּדְבָרִים כָּאֵשׁ לוֹ הִתְגַּלּוּ.

וּבְשׁוּב אֲדֹנָי שִׁיבַת־צִיּוֹן

וּתְשׁוּאוֹת הָעוֹלִים נִשְׁמָעוּ;

נְעִירַת חֲמוֹרִים עִם צַהֲלַת

פְּרָדִים עֲמוּסִים כְּלֵי־מִקְדָּשׁ, —

צָעֲקוּ הַלּוּחוֹת, צָעָקוּ,

כִּפְלִיטֵי־סְעָרָה בְּאִי שׁוֹמֵם,

בִּרְאוֹתָם כְּנַף־מִפְרָשׂ מֵרָחוֹק.

אַךְ קוֹלָם לֹא נִשְׁמַע בִּמְהוּמַת

הַלְּשׁוֹנוֹת; אַשְׁדּוֹדִית, עַמּוֹנִית…

שְׂפַת נָשִׁים נָכְרִיּוֹת בְּלָעָתַם.


 

ד    🔗

וּבְשׁוּב אֲדֹנָי שִׁיבַת־צִיּוֹן

הָיוּ כְּחוֹלְמִים הַנְּבִיאִים,

בִּקְשׁוּ דְּבַר־אֵל, לֹא מָצָאוּ;

חָתְרוּ אֶל מְקוֹרוֹ, יָעֵפוּ.

כִּי נִסְתַּם הַגּוֹלָל עַל לוּחוֹת

הַגֶּנֶז וְנִפְסַק הֶחָזוֹן;

רַק הֵדָם הָרָפֶה הִגִּיעַ

עַד חַגַּי וּזְכַרְיָה; אַחֲרוֹנִים —

לְעוֹדֵד אֶת עוֹלֵי־הַגּוֹלָה

בִּפְסוּקֵי תַנְחוּמִים אֲבֵלִים.


יְמֵי מַאֲמָץ הִגִּיעוּ וּמַעֲשֶׂה;

הִתְעָרֵה בְּאֶרֶץ עֲזוּבָה

וְקַבֵּץ אֶת סְגֻלּוֹת הָרוּחַ,

הַפְּזוּרוֹת בִּמְנוּסָה וּנְדוּדִים,

בְּפָרַס וּבְבָבֶל וּבְאִיֵּי

הַיָּם, וּבְלוּב וּבְמִצְרָיִם.

נִלְחֲמוּ הַדּוֹרוֹת, נֻצָּחוּ,

קָמוּ וְנָפְלוּ וְקָמוּ;

קוֹל לָחַשׁ לָהֶם וְלֹא חָדָל:

“צוֹלֵעַ כֵּס־יָהּ… רִפְאוּהוּ!”

וּכְנֶפֶשׁ הַתַּיָּר בַּמְּעָרָה

כֵּן הָיָה יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצוֹ;

נֹחַם לֹא־יִשְׁקוֹט כִּרְסְמָהוּ,

שְׁכוֹל בָּנִים — לֹא רָאָם מֵעוֹלָם.

סְיָגִים אָז הִרְבָּה, וְתָגִים

לוֹ תָלָה עַל כָּל אוֹת בַּתּוֹרָה,

וְדַעְתּוֹ לֹא נָחָה. אִי־שֶׂפֶק

טִלְטְלָהוּ וְלֹא יָדַע מַדּוּעַ.

וּבְבַקְשׁוֹ אֶת נַפְשׁוֹ הַחֲסֵרָה —

הִתְנַפֵּל עַל חָכְמָה יְוָנִית;

נִתְבַּע לְיָפְיוֹ שֶׁל יֶפֶת,

שְׂבָעוֹ וְהוֹתִיר וְהֵקִיא.

עַד קוּם הַמַּכַּבִּים… בְּבָרְחָם

מֵעָקָה נָכְרִיָּה לַמְּעָרוֹת,

הֶאֱזִינוּ אֶת זַעֲקַת הַלּוּחוֹת,

בְּלִי גַלּוֹת מַחֲבוֹאָם שְׁמָעוּהָ.

הִיא חִדְּשָׁה אֶת כֹּחָם הָעִבְרִי

וַיַּעֲלוּ וַיַּכּוּ אֶת יָוָן;

רְדָפוּהָ מִגְּבוּלָם, טִאְטְאוּהָ

וַיְטַהֲרוּ מִקְדָּשׁ וָאָרֶץ.

וְעִם כְּלוֹת הֵד־הַגְּנוּזִים בִּלְבָבָם —

חָזְרוּ וְנִשְׁבּוּ לְרוֹמִי,

וַיִּהְיוּ עֲבָדִים לַשּׁוֹבִים —

לִמְחַלְּלֵי־מִקְדָּשָׁם — עֲבָדִים.


 

ה    🔗

וְכִי אָרְכָה הַגָּלוּת — יִתְפָּרְצוּ

מִתְיַחֲשִׂים נָכְרִיִּים לָאָרֶץ;

בְּנֵי־פְרָאִים וּמַמְְזְרֵי־צָפוֹן;

טֵיבְטוֹנִים עִם צַמּוֹת עַל עָרְפָּם,

טַנְקְרֵידִים וְרוֹבֶּרְטִים־הוּדִים…

הֵם עָקְרוּ שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה

וְעוֹד שָׁאֲגוּ: "לָנוּ הַבְּכוֹרָה!

אֵל עַתִּיק וְאֵל חָדָשׁ עִמָּנוּ,

עִם לוּחוֹת נִסְתָּרִים וְנִגְלִים. —

וְלָכֶם אֵין כָּל חֵלֶק וְנַחֲלָה!"

מֻשְׂלָמִים הִתְנַגְּשׁוּ עִם נוֹצְרִים,

נֶהֶפְכָה בְּצִירֶיהָ הָאָרֶץ;

פִּרְפְּרָה, הִגִּיעָה עַד מַשְׁבֵּר

וְיָלֹד לֹא יָלְדָה בִּכְאֵבָהּ.

מִנְזָרִים רַק הֶעֱלָה בְּשָׂרָה,

כְּמַכּוֹת־מִצְרַיִם — מִסְגָּדִים;

וְצִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים מוּזָרִים

הֶחֱרִישׁוּ אָזְנֶיהָ הַיְגֵעוֹת.

שָׁמְעוּ הַגְּנוּזִים, הִתְכַּוְּצוּ

אַף הֵם מִפְּנֵי תְּשׁוּאוֹת מַמְזֵרִים.

הַיּוֹרְשִׁים אֶת בְּנֵי־אֲדוֹנֵיהֶם

בְּזִמְרָה וּצְלוּב וְתַהֲלוּכוֹת.

נֶאֶלְמוּ מִפַּחַד הַגּוֹיִים

וְקוֹל זַעֲקָתָם לֹא נִשְׁמָע;

הֻמַּךְ וַיְיַבֵּב בַּמַּחְשָׁךְ

שָׁנִים וְיוֹבְלוֹת… עַד עָתָּה.