“דברי הטורים האלה תוחמים כברת דרך של שלושים שנה – למן גמר המלחמה העולמית הראשונה ועד לקום מדינת ישראל – והם נוגעים בהתרקמות תאי היסוד של איחוד הישוב ואינם אלא בחינת ניצוצות שניתזו מתחת לפטיש המעשה הפועלי והישובי בתקופה זו”.

“דברי הטורים – חוט שני להם: אחדות העובדים וליכוד הישוב, אשר הביאונו, על כל הפרצים אשר נבעו בהם – עד לקוּם ישראל על אדמתו”.

שורות אלו, שנמצאו בעזבון בצורה של טיוטה, אמר ד. רמז להקדים ל“דברי הטורים האלה'”. הספר כולו, חוץ מהפרק האחרון “עם קום המדינה”, נערך והוסדר לדפוס על ידו הוא; הוא אף קרא חלק מן ההגהה. הפרק “עם קום המדינה”, שלא נכלל תחילה בתכנית הספר, הורכב והובא לדפוס ברצון בני המשפחה על ידי ד. זכאי, ש. יבנאלי ומ. שׂניר. רובם של הדברים המכונסים בפרק זה נערכו אף הם בשעתם בידי כותבם.

לא זכה המחבר ולא זכינו אנו עמו שהוא עצמו ינצח על גמר מלאכת הספר ויראה אותו בצאתו לאור. אור חייו נפסק באמצע. הוא חוזר ומאיר מתוך פרשיות ה“טורים” האלה.

המביאים לבית־הדפוס

חל־אביב, כסלו תשי"ב.