כ' בשבט תשי"ג – 5 בפברואר 1953

בשם ממשלת ישראל ובשמי אני שולח ברכה למחזור הטייסים והנווטים המסיימים היום חוק לימודיהם ואימוניהם.

בכיבוש האדמה החלה התחדשותנו הלאומית לפני עשרות שנים, וההתישבות החקלאית היא גם עכשיו עומדת בראש משימותינו, ועדיין רבה השממה בארצנו שעלינו להפריחה; אבל בטחוננו וקיומנו לא יכּוֹנו אם לא נכבוש איתני האוויר בימי שלום ובימי מלחמה, ולא נשלוט בשמי המולדת.

חיל־האוויר הוא הצעיר בכוחות הבטחון של ישראל סבא, ובזמן הקצר של קיומו הוכיח יכולתו, ובמלחמת הקוממיות מילא תפקיד מכריע. שלטון באוויר חיוני בימי שלום לא פחות מבימי מלחמה. הטייס והנווט העברי ירחיבו ויגביהו אפקי ראייתנו, יקשרו אותנו עם ידידים קרובים ורחוקים ויטילו אימה על אויבים ושונאים באשר הם.

האם לא היתה משום התנבאות לחיל־האויר הישראלי בפי נעים זמירות ישראל:

עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ ־ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל,

גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ.

וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד, וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו.

וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ.

מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ, בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ. –

וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם, וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם. –

מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּו.

מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמֹתַי יַעֲמִידֵנִי.

מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה, וְנִחֲתָה קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרוֹעֹתָי. ־

אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם.

אֶמְחָצֵם ־ וְלֹא יֻכְלוּ קוּם, יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי.

תהילים י"ח

תקוותי שתהיו ראויים לתיאוריו ולתביעותיו של משורר התהילים. טוסו והצליחו!