*

צֵל הֶעָנָן

יוֹרֵד

עַל הַנָּהָר,

הַנָּהָר לַגַּן

כְּעוֹף

חוֹזֵר,

יוֹשֵׁב הָעוֹף

מוּל שַׁעַר

הֶעָבָר –

אַיֶּכָּה גַּן?

הַגַּן

נָעוּל מִבּוֹא –

נְהַר

כָּל

חַי,

נָהָר בְּזַעְפּוֹ!

*

עָלָה

עָשָׁן

מִתּוֹךְ הַגַּן –

הִבִּיט אֱלֹהַּ

מִמָּרוֹם,

וּפַחַד הִתְהַלֵּךְ

לְרוּחַ

יוֹם.

[אפילוג]

הַלֵּב שֶׁקִּנֵּא

לַעֲצֵי הַגַּן

הוּא

עוֹף שֶׁקִּנּוֹ

עָפָר.

וְהַגַּן

שֶׁנִּמְלָא דוּמִיָּה

מִלֵּב הָרָקִיעַ

שָׁר.