עַל גַּב הַשֻּׁלְחָן,

מִתּוֹךְ הַמְּנוֹרָה,

וִיוֹלָה יוֹצֵאת

עַל רֶגֶל אַחַת שְׂרוּפַת פֶּרַח וְאוֹמֶרֶת וִיוֹלָה,

פּוֹשֶׁטֶת יָדָהּ לְעֵבֶר גּוּפִי וְאוֹמֶרֶת:

"כָּעֵת

תּוּכַל רַק טַבַּעַת-שֶׁל-עֵשֶׂב עַל קְצֵה אֶצְבָּעִי לִקְלֹעַ,"

וְעוֹצֶמֶת עֵינֶיהָ בְּעִגוּל מְנוֹרַת הַשֻּׁלְחָן,

כְּאִלּוּ

בּוֹדָה אֶת עַצְמָהּ מִתּוֹךְ הַזְּמַן – –

*

“הִפְתַּעְתָּ אוֹתִי,”

הִיא סָחָה וְקוֹלָהּ כְּמוֹ זָר;

בְּלִבָּהּ הִיא חוֹשֶׁבֶת: "כֹּה חִכִּיתִי לְךָ בֵּין עֲלֵי הַגָּבִיעַ

שֶׁל עַצְמִי…" וּמִזֵּכֶר גּוּפָהּ מְסִירָה חוּט-שֵׂעָר

בִּשְׁבִילִי. נְבוֹכָה. הִיא רוֹצָה עַד גּוּפִי לְהַגִּיעַ

וּבוֹכָה לְמוּלִי:

“לוּ גַם אֵינֶנִּי – פֹּה שְׁנֵינוּ נִשְׁכֹּן מֵעַתָּה!”

כְּמוֹ אַצּוֹת עַל נָהָר מוֹרִיקִים דִּגְמֵי שִׂמְלָתָהּ.

*

הִרְגַּשְׁתִּי בְּגוּפָהּ רֵיחוֹ שֶׁל דָּם

קָרוּשׁ מִכְּבָר, הַמְשַׂחֵק בְּצֶבַע

יָרֹק-אָדֹם; נִדְמֶה, אֲנִי נִרְדָּם

בְּבֵית-מַרְפֵּא, בֵּין הַפְּרָחִים,

בִּן-רֶגַע

נִרְתַּעְתִּי מֵעָלֶיהָ, חָזוּתָם

שֶׁל הַפְּרָחִים חָשְׂפָה מוּלִי אֶת פֶּצַע

הֲלִיכָתִי מִצֵּל הַבַּיִת,

הִרְטִיט כְּמוֹ

רַק תְּמוֹל-שִׁלְשֹׁם הִקִּיזוּ אֶת דָּמוֹ.

*

“הַבֵּט! הַבֵּט!” מִגְּרוֹנָהּ מְגִיחָה צְעָקָה

בְּחֶדְוַת שִׁגָּעוֹן, וְעַל דַּף הַנְּיָר מְעוֹפֶפֶת

וִיּוֹלָה לְמוּל הַמְּנוֹרָה, כַּף אֶל כַּף גַּם מַכָּה

וְקוֹפֵאת, כִּי רוֹאָה – הִיא יַלְדָה מְכֻנֶּפֶת

הָרוֹחֶפֶת עַל-פְּנֵי קְנֵי-הַסּוּף, לַהֲקָה

שֶׁל קוֹלוֹת אֲבוּדִים לָהּ סָבִיב,

וְחוֹשֶׁבֶת:

"לֹא יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ צִפֳּרִים וּקְנֵי-סוּף בְּזֶה הַמָּקוֹם,

כִּי צָרִיךְ

לְפַחֵד…" וְנִמְלֶטֶת אֶל גּוּפָהּ הַפָּרִיךְ.

*

יָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ עַל אֶבֶן חֲלוּלָה

לְסַף בֵּיתָהּ, שָׁם הָאָבִיב רָשַׁם

אֶת דְּיוֹקָנוֹ עַל לֵילָנִית כְּחֻלָּה, –

הִיא רָאֲתָה כֵּיצַד זִכְרָהּ הַחַם

עוֹר וְגִידִים קוֹרֵן, חוֹצֶה בְּנַחַל:

הָלוֹךְ-סָבוֹב בְּשַׁעַר הָאֵין-יֵשׁ,

עוֹד לַיְלָה אַחֲרוֹן בְּתוֹךְ גּוּפָהּ לִחֵשׁ.

*

וְעוֹדֶנִּי הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב מוּל בֵּיתָהּ וּלְפֶתַע

עַל עֵינַי הַסְּגוּרוֹת – קְהַל צִמְחֵי-סַכִּינִים הִסְתָּעֵר

מֵחֵיק מַיִם רַבִּים, וְשָׁמַעְתִּי וִיּוֹלָה צוֹעֶקֶת:

“מִי לְנַפְשִׁי הַשּׁוֹמֵר?”

וּפַחַד נֵעוֹר בִּי וְרַצְתִּי

לְמַעַן אַגִּיעַ הַבַּיְתָה

בְּעוֹדֶנִי זוֹכֵר.

*

בֵּיתָהּ – הַמְּנוֹרָה

בְּשׁוּלֵי שֻׁלְחָנִי,

עִם לַיְלָה הִיא צוֹמַחַת

כְּמוֹ פֶּרַח-אֲנִי,

עִתִּים

יָדִי מַדְלִיקָה אֶת וִיּוֹלָה,

וְעִתִּים

יָדָהּ מְכַבָּה אֶת זְמַנִּי.

1974