אִשָּׁה מִן הַחַלּוֹן בּוֹהָה אֶל הָרְחוֹב:

עוֹרְמִים שַׂקֵּי-חוֹל –

הִיא מַדְבִּיקָה פַּסֵי-נְיָר עַל הַשְּׁמָשׁוֹת

כְּאִלּוּ מִלְחָמָה עַל מִלְחָמָה הִיא מַדְבִּיקָה;

עַל הַזְּכוּכִית רוֹאָה פִּתְאֹם אֶת בָּבוּאַת פָּנֶיהָ

בְּתוֹךְ הַמִּשְׁבָּצוֹת הַחֲתוּכוֹת בְּעֵרֶב-רַב,

נִרְעֶדֶת,

עֵת אֲרֻכָּה מַאֲזִינָה בַּעֲיֵפוּת

לְהֵד חוֹפֵז

שֶׁל זוּג נַעֲלֵי-צָבָא עַל-פְּנֵי הַמַּדְרֵגוֹת

עוֹלֶה-יוֹרֵד-עוֹלֶה

כְּלַחַץ-דָּם,

וְאֵין הִיא יוֹדַעַת

אִם עַכְשָׁו

אוֹ קֹדֶם שָׁנִים.