אִשָּׁה מִן הַחַלּוֹן בּוֹהָה אֶל הָרְחוֹב:
עוֹרְמִים שַׂקֵּי-חוֹל –
הִיא מַדְבִּיקָה פַּסֵי-נְיָר עַל הַשְּׁמָשׁוֹת
כְּאִלּוּ מִלְחָמָה עַל מִלְחָמָה הִיא מַדְבִּיקָה;
עַל הַזְּכוּכִית רוֹאָה פִּתְאֹם אֶת בָּבוּאַת פָּנֶיהָ
בְּתוֹךְ הַמִּשְׁבָּצוֹת הַחֲתוּכוֹת בְּעֵרֶב-רַב,
נִרְעֶדֶת,
עֵת אֲרֻכָּה מַאֲזִינָה בַּעֲיֵפוּת
לְהֵד חוֹפֵז
שֶׁל זוּג נַעֲלֵי-צָבָא עַל-פְּנֵי הַמַּדְרֵגוֹת
עוֹלֶה-יוֹרֵד-עוֹלֶה
כְּלַחַץ-דָּם,
וְאֵין הִיא יוֹדַעַת
אִם עַכְשָׁו
אוֹ קֹדֶם שָׁנִים.