אַל תִּפְחֲדִי מִפְּנֵי הַשֵּׁנָה – פְּרוּשָׂה עַל עֵינַיִךְ

כְּמוֹ חֲצָאִית בְּהִירָה,

בְּעוֹד שְׁנֵי יְלָדַיִךְ אוֹחֲזִים בְּשׁוּלֶיהָ

וְרָצִים וְרָצִים בִּרְחוֹבוֹת בּוֹעֲרִים – –

לָמָּה זֶה תִפְחֲדִי מִפְּנֵי הַשֵּׁנָה,

הֲלֹא אֲנִי בִּמְחִיר שָׁנִים נְפוּלוֹת-לְחָיַיִם

פָּרַעְתִּי אֶת חֶשְׁבּוֹן הַשֶּׁקֶט הַזֶּה

הַקּוֹפֵץ פִּיו בֵּין עֲצִיצֵי הַפִילוֹדֶנְדְּרוֹן,

הַשָּׁטִיחַ הַצִּבְעוֹנִי וְסוּס-הָעֵץ,

בְּתוֹךְ חֲדַר-יְלָדִים הַמִּתְנַדְנֵד בִּזְרוֹעוֹת לַיְלָה

מוּאָר זַרְחָנִית.

כִּי הֲרֵי

שָׁוְא יְדַבְּרוּ הַחֲלוֹמוֹת לֹא שָׁוְא יְדַבְּרוּ

וַאֲנִי בַּעֲבוֹדַת-פֶּרֶךְ

מֵמִית עַצְמִי יוֹם-יוֹם בְּמַחְשְׁבוֹת-פַּחַד,

כְּאִלּוּ בְּכֹחָן

לְהָגֵן עַל הַבַּיִת הַזֶּה

מִפְּנֵי הַצִּפּוֹר חֲשׂוּפַת-הַצַּוָּאר, הַמְקַנֶּנֶת בְּצוֹפָרֵי הַגַּגּוֹת:

עַיִן אַחַת עוֹצֶמֶת וְעַיִן אַחַת פּוֹקַחַת לִרְוָחָה.