¹

הֶרֶף נָא עָמְדָה אַל תִּגַּשׁ אִישׁ בַּעַר!

פֹּה כֶּרֶם חֶמֶד חַכְמֵי לֵב נָטָעוּ;

נִתְעֶה וּמַתְעֶה! – הָלְאָה מִן הַשַּׁעַר!

כֶּרֶם חֶמֶד הוּא נוֹטְעָיו כֹּל יָדָעוּ;

גַּם אַתָּה לֵךְ מִזֶּה פֶּתִי אֹוהֵב שֶׁקֶר!

מַה־תִּרְאֶה בָזֶה? אַךְ אֱמֶת אַךְ חֵקֶר.

* * *

מוֹדַע מַדָּע²! בּוֹא נָא אֶל כֶּרֶם חֶמֶד,

פֹּה לֹא אַךְ גֶּפֶן אַךְ רִמּוֹן אַךְ זַיִת;

הֵא לָךְ פֹּה כֻלָּם כִּי לָהֶם פֹּה צֶמֶד,

עוֹד לָךְ פֹּה מַעְדֵּר לַשָּׁמִיר וָשַׁיִת.

פֹּה תַּקְשִׁיב חָכְמָה גַּם תּוֹרָה גַּם דַּעַת,

וּבְכָל רֶשַׁע כֶּסֶל תִּשְׁמַע מִגְרַעַת.