לוגו
בַּמְּעַרְבֹּלֶת (כליל סונטות)
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א    🔗

אִישׁ מֵאֶרֶץ אוֹב, הַקָּם מִקֶּבֶר,

קֶבֶר חַי נוֹדֵד בְּיָם רוֹגֵעַ,

נַפְשׁוֹ חֻנְּטָה בְּמֹחַ עָם גֹּוֵעַ

תּוֹךְ קִינַת הַקֵּץ: אֲנִי הַגֶּבֶר.


לְקוֹל אֶנְקַת אָדָם, שֶׁאֵבֶר־אֵבֶר

יְבֻתַּר חַיִּים וְדָם יְעַלֵּעַ,

הֱקִיצוֹתִי זָר, מַבִּיט תָּמֵהַּ

כְּאֶחָד כֹּהֵן־אֱלִיל, הַהוֹבֵר הֶבֶר.


דּוֹרוֹת עֲלֵי דוֹרוֹת נֶעֶלְמוּ וָקָמוּ,

אֵיכוֹת עֲלֵי אֵיכוֹת נִנְהוּ, נָדַמּוּ –

וְשִׁיר כָּל הַשִּׁירִים עֲדֶן שִׁיר־נֹהַּ.


זָר צַרְתַּנִי אָז לְצִדְקִיָּהוּ

וְזָר אֵעוֹר עַתָּה, יָמִים כִּי בָאוּ,

בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה אֶתְהֶה בְּתֹהַּ.


 

ב    🔗

בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה אֶתְהֶה בְּתֹהַּ,

עֲלֵי הַמַּשּׁוּאוֹת כְּאָז כֵּן עָתָּה.

לִמְבַשֵּׂר פְּדוּת שַׂמְתַּנִי אָתָּה.

לְבַל אֶנְקַת עוֹלָם אֶשְׁמַע שָׁמֹעַ.


וַתְּצַוֶּה עָלַי בַּחֲלוֹם לִשְׁקֹעַ,

הֶעָתִידָה: שָׁם לָעַד הִגַּהְתָּ

כָּל חֶשְׁכַּת אָדָם וְלֵיל־אֵימָתָה

וְעַמִּי שָׁם יִגָּאֵל וְלֹא בִּזְרֹעַ.


וְהִנֵּה מִהַרְתָּ לְהֲקִיצֵנִי,

מִקְדָּשְׁךָ בּוֹעֵר עוֹד בְּשַׁלְהֶבֶת,

וְאָנֹכִי עוֹד אוּד עָשֵׁן הִנֵּנִי.


תֵּבֵל כֻּלָּהּ פּוֹעֶרֶת לָנוּ לוֹעַ,

וְשׁוּב עָלַי לִרְאוֹת עֳנִי בְּשֵׁבֶט –

לָמָּה־זֶה, יוֹצֵר, גּוֹרָל, אֱלֹהַּ?


 

ג    🔗

לָמָּה־זֶה, יוֹצֵר, גּוֹרָל, אֱלֹהַּ,

יִשְׁתּוֹקֵק אָדָם לְמַעְלָה, מָעְלָה?

לִשְׁלָשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת אֵיכָה נִשְׁאָלָה?

אֵלֶיךָ אֵיכָה־זֶה נִכְמַהּ כָּמֹהַּ?


בְּעֵת נִרְאֶה בָּרוּר, כִּי אוֹר־הַמֹּחַ,

תִּפְאֶרֶת עֱזוּזְךָ אֵיכָה גֹאָלָה,

מַלְכַּת כָּל־יְצוּר אֵיכָה חֻלָּלָה,

שֵׁגָל לִבְכוֹר־שָׂטָן, שִׁפְחַת הַכֹּחַ.


שֶׁפַע בִּרְכוֹתָיו הַכֹּל סָאָבוּ,

בְּכִשְׁרוֹנוֹ הוֹפֶךְ לִסְחִי כָּל יֹפִי,

אשֶׁר לְאָסוֹן, תִּקְוָה לְשֶׁבֶר.


אַתָּה, אֲשֶׁר אוֹתְךָ כֻּלָּם שָׁאָבוּ

נֹחַם לְמַכְאוֹב, צֳרִי לְדֹפִי,

הָפַכְתָּ יְצוּרְךָ לְרִמַּת־דֶּבֶר.


 

ד    🔗

הָפַכְתָּ יְצוּרְךָ לְרִמַּת־דֶּבֶר,

אֲשֶׁר כָּל רֵיחַ רַע אַפּוֹ יַרְגִּיעַ,

מֵאֹדֶם דַּם־אָדָם לוֹ הוֹד יַגִּיהַּ

וְלַעַג לִיסוּרִים לוֹ אִמְרֵי שֶׁפֶר.


זָר לוֹ הִגָּיוֹן, זָרָא כָּל סֵבֶר,

אָבִיהוּ לְגַרְדֹּם בִּצְחוֹק יַכְרִיעַ,

אֶנְקַת תִּינוֹק עָנֹג לוֹ גִיל תָּרִיעַ,

וְאֵדֶר נִצְחוֹנוֹ: מַחֲנַק הַסֵּבֶל.


כָּל־מַה שֶּׁהוּקַם עַל דּוֹרוֹת אֵין חֵקֶר,

אֲשֶׁר בָּרָא בְּךָ, לְךָ שַׁעֲשׁוּעַ,

יַשְׁמִיד בְּחַסְדְּךָ בְּגִיל פָּרוּעַ.


אֵין אֲנִי תּוֹהֶה לִזְדוֹן הַשֶּׁקֶר,

יָדַעְתִּי מִשֶּׁכְּבָר, מִשֵּׁם וָעֵבֶר,

יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ שֶׁל זֶה הַחֶבֶר.


 

ה    🔗

יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ שֶׁל זֶה הַחֶבֶר,

כִּי יֵצֶר לִבּוֹ רַע בּוֹ מִנְּעוּרֵיהוּ,

כִּי יְגוֹן הָאֲבַדּוֹן שׁוֹרֶה עָלֵיהוּ.

לִהְיוֹת בְּבוֹא יוֹמוֹ עָפָר וָאֵפֶר.


וּטְמֵא הָעִלָּבוֹן וּכְאֵב וָחֵפֶר,

יָדֶיךָ אֶת כֻּלּוֹ כִּי יְבַלֵּעוּ –

יַנְצִיחַ אֶת אַפְסוֹ עַל אַף עוֹשֵׂהוּ,

בְּחֶנֶט נִבְלָתוֹ, בְּצוּר, בְּסֵפֶר.


וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר אָמַר נוֹאָשׁ מֵאֵלֶּה,

פֶּלֶא פִּלְאֲךָ: נַפְשׁוֹ יְאַלֵּחַ,

וְכֹה בְּשַׂר־עַצְמוֹ יִשֹּׁךְ בַּכֶּלֶא: –


לְנֶפֶשׁ נִשְׁמָתוֹ יָכִין מַטְבֵּחַ,

יִקֹּם וְיִשְׁתּוֹלֵל, יַשִּׁים, יָרֹעַ

חֶבֶר הָאָדָם, הַשָּׁט בַּבֹּהַּ.


 

ו    🔗

חֶבֶר הָאָדָם, הַשָּׁט בַּבֹּהַּ,

יֹאמְרוּהוּ הָעִלְּגִים: חַיָּה טוֹרֶפֶת. –

הַאִם יֶשְׁנָהּ חַיָּה, אֲשֶׁר בְּשֶׁפֶט,

בְּהֶגְיוֹנָהּ הַקַּר תָּקוּם לִקְרֹעַ


בְּשַׂר בַּעֲלֵי־חַיִּים בְּלִי לִבְלֹעַ?

לְהִתְעַנֵּג בִּכְאֵב בְּרִיָּה עוֹלֶפֶת,

מִמַּבַּט עֵינָּהּ תְּחִנָּה נִשְׁקֶפֶת:

הַרֹמַח הַגּוֹאֵל בְּלִבָּהּ לִתְקֹעַ?


מִי מִלֵּל־פִּלֵּל: מֵחֹטֵר גֵּתֶּה

מִפְלֶצֶת שֶׁכָּזֹאת תֵּצֵא לְפֶתַע,

לַעֲשׂוֹת לְאַל הַכֹּל בִּן־רֶגַע?


רֹאשֵׁהוּ כּוֹכַב־יָהּ: הֵילֵל בֶּן־וֵיגָה,

אָמַרְנוּ, כֹּה יִלְהַט אֱלֵי גָבֹהַּ –

אַךְ הִנֵּה כָּל זִיק בּוֹ תַּם לִגְוֹעַ.


 

ז    🔗

אַךְ הִנֵּה כָּל זִיק בּוֹ תַּם לִגְוֹעַ,

תַּמָּה הָאֱמוּנָה בַּטּוֹב מִמֶּנּוּ.

מְעַט מֵעַצְמְךָ חַסֵּר תְּחַסְּרֶנוּ

וּבְכֹחַ זֶה הַמְּעַט יִשְׁקַע שָׁקֹעַ.


לֹא אֶל יַעֲרוֹת־עַד, אֶל קוֹף וָאֹחַ,

לְיַעַר־עַד יַהֲפֹךְ כָּל עוֹלָמֵנוּ,

וְאִישׁ לֹא יִוָּתֵר לְבַכּוֹתֵנוּ –

הַמִּמַּבּוּל הַדָּם יִשְׂרַד בֶּן־נֹחַ?


לֹא יוֹנַת־שָׁלוֹם פֹּה תַּעַל אֵבֶר,

וְקֶשֶׁת בֶּעָנָן אִם פֹּה תּוֹפִיעַ.

לֹא לְבֶן־אָדָם אוֹרָהּ יַגִּיהַּ –


מִפְלֶצֶת חֲדָשָׁה תִּשְׁלַט בַּחֶלֶד,

תּוֹרָתָה: “רְצַח בְּלִי תּוֹעֶלֶת!”

בְּאֵין תִּקְוָה לְטוֹב, בְּאֵין כָּל שֵׂבֶר.


 

ח    🔗

בְּאֵין תִּקְוָה לְטוֹב, בְּאֵין כָּל שֵׂבֶר,

כּוֹכָב עָמוּם יִהְיֶה אוֹר־יְשַׁעְיָהוּ;

אִישׁ לֹא יְאַו שָׁלוֹם, לֹא יֵדַע מָה הוּא,

וְאִישׁ לֹא יְחַכֶּה לְאוֹר הַצֶּפֶר.


הֲמוֹן עַבְדֵי־שָׂטָן, אֲסַפְסוּף־צֶבֶר,

וּשְׁפוּדֵי־גֵו מִכָּל גִּבְעָה יִנָּהוּ,

וְזֶה חַגָּם, בְּאֵלֶּה יִשְׁתַּעְשָׁעוּ:

בְּקוֹל יְלֵל אָדָם, חַיִּים יִקָּבֵר.


הַאֻמְנָם כָּל זֶה מִשְׂחָקְךָ־אָתָּה?

מִשְׂחָק לְאֵל־תִּינוֹק, תִּשְׁתַּעְשֵׁעַ

בִּיצוּר־פֶּלֶא זֶה, לְךָ זָמַמְתָּ?


אוֹ (סִלְחִי, נַפְשִׁי, הָאוֹר מְתַעְתֵּעַ)

אוּלַי בְּשִׁעֲמוּמְךָ, בַּחֲלוֹם שָׁקַעְתָּ? –

אֲנִי שׁוֹאֵל אִלֵּם, וְאַתָּה נֶאֱלַמְתָּ.


 

ט    🔗

אֲנִי שׁוֹאֵל אִלֵּם וְאַתָּה נֶאֱלַמְתָּ,

זֶה דוֹרֵי־דוֹרוֹת תַּעֲנֶה בְּאֵלֶם –

אָז בָּעֲנָתוֹת, בִּהְיוֹתִי עֶלֶם

מֵעֵינֵי כָּל יְצוּר בְּאָזְנַי נַמְתָּ;


בֵּין אִם הֶאֱשַׁמְתָּ, אוֹ נִחַמְתָּ,

עֵינְךָ אָדְמָה מִכָּל נִבְרָא בְּצֶלֶם,

וָאֵדָע: לָרֶשַׁע אֵין כָּל שֶׁלֶם,

עַד כִּי גְמוּלֵהוּ לֹא שִׁלַּמְתָּ.


עַתָּה, אֲבוֹי לַכֹּל, כִּי נֶעְלַמְתָּ,

וְזֹאת הָעֲזָרָה כִּי כֹּה נָשַׁמָּה

בִּידֵי מִפְלַצְתְּךָ, שֶׁבָּהּ גָּאִיתָ.


עַל שָׂפָם אֶעֱטֶה, פָּנַי אָלִיטָה,

אֵין לְמִי לִפְנוֹת בַּמֶּה וְלָמָּה –

אוּלַי לְמִפְלָצְךָ בָּזֶה הִשְׁלַמְתָּ?


 

י    🔗

אוּלַי לְמִפְלָצְךָ בָּזֶה הִשְׁלַמְתָּ?

מִמְּךָ יָצָא הַזִּיק לְאוֹר־שַׁלְהֶבֶת,

וַתֹּאמַר: יִשְׂחַק לְמַעֲצֶבֶת,

יִשְׁתּוֹלֵל הַסּוּס, אֲשֶׁר רָתַמְתָּ.


חֹמֶר־פִּלְאֲךָ, בְּךָ חִמַּמְתָּ,

קָם וְהִתְפּוֹצֵץ, שֻׁחְרַר הָעֶבֶד,

הָאַבִּיק נִשְׁבַּר – רוּחוֹ שׁוֹבֶבֶת. –

וְאַתָּה תּוֹהֶה, אַתָּה נִדְהַמְתָּ.


אוֹ אוּלַי – אֲבוֹי לִי אִם אַגִּידָה,

תַּחַת לְשׁוֹנִי אִם לֹא אַכְחִידָה –

אוּלַי אַתָּה הוּא זֶה, דְּמוּת נִסְתֶּרֶת?


אוֹי לוֹ לָאוֹמֵר וְלַשּׁוֹמֵעַ:

אֲשֶׁר כֹּה נְחַפֵּשׂ, גֻּלַּת־כּוֹתֶרֶת,

אוּלַי אַתָּה הוּא: מְלַהֲלֵהַּ?


 

יא    🔗

אוּלַי אַתָּה הוּא: זֵד מְלַהֲלֵהַּ?

אִי לוֹ לַחֶשְׁבּוֹן: כָּמָּה מֵאֹשֶׁר,

כַּמָּה מִדִּין אֱמֶת, כַּמָּה מִיֹּשֶׁר

מִכָּל טוּבְךָ עָלֵינוּ פֹּה שׁוֹפֵעַ?


וְהוֹי, כַּמָּה דְוָי וּכְאֵב צֹוֵחַ,

כָּמָּה יִסּוּרֵי גוּף, חֳלִי וָחֹסֶר,

עִנּוּיֵי קֹר וָחֹם, יָגוֹן וָעֹצֶר –

הֵן כָּל חַיֵּינוּ כֶּלֶא מְשַׁגֵּעַ.


וְשׁוּב אֱלֵי פָּּנֶיךָ נוֹשְׂאִים עָיִן

רִבּוֹא אִיּוֹב, עֲקִיבָא וְיֵשֻׁעַ,

בַּפַּעַם הָרִבּוֹא לִשְׁאֹל: מַדּּוּעַ


מַר לוֹ לַצַּדִּיק וְזֵד רָד בָּנוּ?

וְאוּלַי – אֲבוֹי לִי שִׁבְעָתַיִּם! –

שֶׁמָּא גַם אַתָּה בַּסַּד אִתָּנוּ?


 

יב    🔗

שֶׁמָּא גַם אַתָּה בַּסַּד אִתָּנוּ?

אוּלַי לֹא שַׁעֲשוּעִים, כִּי אִי־יְכֹלֶת,

כִּי גַם אוֹתְךָ סָחֲפָה הַמְּעַרְבֹּלֶת,

בְּכֹחֲךָ אַתָּה עֵת בְּחַנְתָּנוּ,


לִרְאוֹת, אִם כֹּה קָרַצְתָּ גַם אוֹתָנוּ

בְּקַו אֶחָד אִתְּךָ וּבְמִשְׁקֹלֶת,

אִם כְּמַחְצַבְתָּהּ הִיא גַם הַפְּסֹלֶת:

לְלֹא רָצוֹן וּמַעֲשֶׂה גַם אָנוּ.


וְכָך נוֹצַר אָדָם מִמַּאֲוַיֶּיךָ:

דְּוָיְךָ הַכָּמוּס כָּךְ בְּרָאָנוּ,

מַרְאָה צוֹבֵאת לְסוֹד כָּל סוֹדוֹתֶיךָ?


יְצוּר מַשְׁמִיד עַצְמוֹ, גּוּף הֶבֶל־קַיִן,

כֹּה לְךָ בָּעַרְנוּ אֱלֵי אָיִן,

וּלְעֵת־צָרָה תָּמִיד לְךָ קָרָאנוּ.


 

יג    🔗

לְעֵת־צָרָה תָּמִיד לְךָ קָרָאנוּ,

בְּתֹפֶת הַדּוֹרוֹת רַק רֶגַע חֶסֶד,

וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, חַזַּן הַכְּנֶסֶת

גָּעָה בְּקוֹל נִחָר: אֵלִי, הוֹפַע־נָא!


וּכְמוֹ הֵד לְכָל תְּפִלּוֹת־הוֹשַׁעְנָא,

פָּרְצָה תְּרוּעַת־גִיל שֶׁל הַמִּפְלֶצֶת

לְקֹול אֶנְקַת אֵם־יֶלֶד מְרֻצֶּצֶת:

רַחֲמוּנִי וְהָרְגוּנִי נֶפֶשׁ, אָנָּא!


הָיִיתָ לְשִׁמְצָה עִם עַמְּךָ יַחַד,

פָּסוּל כָּל שֵׁם וְסוֹד וְכָל קָמֵעַ,

אָכֵן נוֹדַע: אֵין גְּמוּל לְמַעֲשֵׂי־רֶשַׁע.


שְׂרִיד כָּל תּוֹחַלְתֵּנוּ הוּא הַפַּחַד –

אַךְ אִם גַּם אַתָּה חֲסַר הַיֶּשַׁע,

אִם גַּם אַתָּה בַּסַּד, לְמִי נְשַׁוֵּעַ?


 

יד    🔗

אִם גַם אַתָּה בַּסַּד, לְמִי נְשַׁוֵּעַ?

הַאִם לֹא בְּאַהֲבַת־הַכֹּל עִוֶּרֶת,

כִּי אִם בְּמַשְׂטֵמָה תֵּבֵל נוֹצֶרֶת?

הֲיִוָּצֵר בָּהּ סָס, אוֹ צְפַרְדֵּעַ?


וּמִי יוֹצֵר, וּמִי הַמְקַעֲקֵעַ?

הַאֱלֹהִי כָּל־אוֹר וְכָל־תִּפְאֶרֶת,

אוֹ שְׂטַן הַשְּׁאוֹל הַמְאֹרֶרֶת?

כַּמָּה־זֶה רְשֻׁיּוֹת? הַאֵין יוֹדֵעַ?! –


אָז בַּעֲנָתוֹת אֵשׁ־דָּת לִי אָרָה.

מִתּוֹךְ שִׁבְרֵי־לוּחוֹת עֵינְךָ זָהָרָה:

אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה בְּגִיל וָאֵבֶל!


עַתָּה הֵן בִּינָתִי בִּי הִסְתַּתָּרָה,

נֶפֶשׁ נִדְהָמָה, מֵחֲלוֹם נִנְעָרָה,

אִישׁ מֵאֶרֶץ אוֹב, הַקָּם מִקֶּבֶר.


 

טו    🔗

אִישׁ מֵאֶרֶץ אוֹב, הַקָּם מִקֶּבֶר,

בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה אֶתְהֶה בְּתֹהַּ:

לָמָּה זֶה יוֹצֵר, גוֹרָל, אֱלֹהַּ,

הָפַכְתָּ יְצוּרְךָ לְרִמַּת־דֶּבֶר?


יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ שֶׁל זֶה הַחֶבֶר,

חֶבֶר הָאָדָם, הַשָּׁט בַּבֹּהַּ,

אַךְ הִנֵּה כָּל זִיק בּוֹ תַּם לִגְוֹעַ,

בְּאֵין תִּקְוָה לְטוֹב, בְּאֵין כָּל שֵׂבֶר.


אֲנִי שׁוֹאֵל אִלֵּם, וְאַתָּה נֶאֱלַמְתָּ,

אוּלַי לְמִפְלָצְךָ בָּזֶה הִשְׁלַמְתָּ,

וְאוּלַי אַתָּה הוּא: זֵד מְלַהֲלֵהַּ?


וְשֶׁמָּא גַם אַתָּה בַּסַּד אִתָּנוּ?

לְעֵת־צָרָה תָּמִיד לְךָ קָרָאנוּ,

וְאִם גַּם אַתָּה בַּסַּד, לְמִי נְשַׁוֵּעַ?!