אני מודה מקרב לבי לסופרים־המשוררים הנכבדים יעקב פיכמן ודב שטוק, על טרחתם לעיין בכובד־ראש בכ"י שלי ועל האירם את עיני בהערות והארות, ולהרב הפרופיסור ש. אסף, שהיה גורם חשוב להוצאת ספרי זה לאור. ברכתי נתונה לכולם.
מ. י. וולך
דוגמאות והשואות 🔗
לפתגמים רבים אני מביא דוגמאות והשוָאות מש"ס בבלי וירושלמי, דרך ארץ רבה, כלה רבתי, מסכת סופרים, מכלתא, אבות דר' נתן, מדרש רבה, תנחומא, תנחומא הישן, מדרש שמואל, מדרש שוחר טוב, מדרש משלי, מדרש תהלים, מדרש קהלת זוטא, מדרש מעשה תורה, מדרש תורה, ילקוט תורה, ילקוט קהלת, זהר, תקוני זהר, תנא דבי אליהו רבה, תחכמוני, אברהם אבן עזרא, מבחר פנינים ר' מנחם המאירי, ספר יצירה, ספר חכמה ומוסר, מנחה חדשה, בן המלך והנזיר, אגדת בראשית.
מוקדש 🔗
לחיה ואיזק נַמְיוֹת ולבנם עמיאור
מאת אביהם
המחבר.
אַפוֹרִיזְם אֵינוֹ פָּסוּק בְּתוֹרָה
אֶלָּא תּוֹרָה בְּפָסוּק…
הָעוֹלָם 🔗
1. כְּנֶשֶׁף־מַסֵּכוֹת
הָעוֹלָם הַנִּמְאָס:
הַמִּצְטַיֵּן לְהִתְחַפֵּשׂ –
זוֹכֶה בַּפְּרָס…
כל צבוע, איש־מרמה, היודע להתחפש במסוה־צדק, בחיי החברה מצליח.
2. הָעוֹלָם – כְּתֵבַת נֹחַ:
בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת לְמַכְבִּיר,
וַאֲנָשִׁים אַךְ זָעִיר…
3. הָעוֹלָם – אַרְמוֹן גָּדוֹל:
בּוֹ דָּרִים אֲנָשִׁים –
בַּתַּחְתִּיִּם, שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁיִּם…
4. הָעוֹלָם – כַּדּוּר־מִשְׂחָק
יַחְטְפֵהוּ מָהִיר וְחָזָק…
5. הָעוֹלָם – כּוֹס־זָהָב
בִּדְמָעוֹת רָב…
6. דּוֹמֶה כַּחֲתוּנָה הָעוֹלָם1
אַךְ לֹא כָּל הַמֻּזְמָנִים –
הֵם מְחֻתָּנִים…
7. הָעוֹלָם ־
רְאִי נִפְלָא כָּזֶה:
אֶת הָאַחֵר בּוֹ נֶחֱזֶה…
8. הָעוֹלָם נִבְרָא לָעֲשִׁירִים וּלְרָשִׁים –
אַךְ הָרָשִׁים עוֹבְדִים בִּנְזִיד־עֲדָשִׁים…
9. הָעוֹלָם – מָלוֹן:
זְמַן קָצָר מְאֹד
כָּל אֶחָד בּוֹ יִשְׁכֹּן…
10. הָעוֹלָם –
כְּכַף־מֹאזְנַיִם נִמְשָׁל:
יֵרֵד הַכָּבֵד –
יַעֲלֶה הַקַּל…
11. בְּיַלְדוּתֵנוּ –
עֲרִיסָתֵנוּ רְחָבָה עוֹד;
וּבְגָדְלֵנוּ –
כָּל הָעוֹלָם צַר מְאֹד…
12. רַבִּים לֹא עָזְבוּ הָעוֹלָם –
אִלּוּ הָעוֹלָם לֹא עֲזָבָם…
13. הָאָדָם לֹא יְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם,
אַךְ הָעוֹלָם יְשַׁנֶּה אֶת הָאָדָם…
14. אִם הָעוֹלָם יָשָׁר וְכָשֵׁר,
לָמָּה אָדָם רְכוּשׁוֹ שׁוֹמֵר?…
15. “הַנַּח לְתֵבֵל כְּפִי שֶׁהִיא מְסֻדֶּרֶת” –
הֲיֵשׁ בְּיָדִי בְּרֵרָה אַחֶרֶת?…
16. “הָעוֹלָם לֹא טוֹב” –
וְאֵין רוֹצִים אוֹתוֹ לַעֲזֹב…
הַחֲרִיצוּת 🔗
17. הֶחָרוּץ מַנִּיחַ לְמָחָר –
מָה שֶׁהַיּוֹם אִי־אֶפְשָׁר…
18. קִנְאָה וַחֲרִיצוּת2 –
סוֹפָהּ עֹשֶׁר וַעֲלִיצוּת;
קִנְאָה וְעַצְלוּת –
סוֹפָהּ עֹנִי וְעַצְבוּת…
19. הֶחָרוּץ מַבְטִיחַ לְחָדְשַׁיִם –
וְיַעֲשֶׂה בְּיוֹמַיִם.
הֶעָצֵל אוֹמֵר: “הַיּוֹם” –
וְלֹא יְמַלֵּא בִּשְׁנָתַיִם.
20. הֶחָרוּץ שׁוֹקֵד וְשָׂמֵחַ,
הֶעָצֵל בְּתִקְוָתוֹ בּוֹטֵחַ…
21. עֹשֶׁר רֵעֲךָ לֹא יֵיטִיבְךָ בַּצַּר,
וְלֹא יָאִיר לְךָ נֵר זָר…
אתה צריך לעבוד בחריצות וייטב לך.
22. הָאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ לוֹ לֹא תּוֹשִׁיעַ –
לֹא יִשְׁלַח לוֹ עֶזְרָה גַּם אֵל מֵרָקִיעַ.
23. רְצוֹנְךָ שֶׁעֲבוֹדָתְךָ לֹא תּוּרַע –
חֲשֹׁב תָּמִיד אֵיךְ לְשַׁפְּרָהּ…
24. טוֹבָה עֲבוֹדָה אַחֲרֵי מַרְגֵּעָה –
כְּמַרְגֵּעָה אַחֲרֵי עֲבוֹדָה…
25. אֵין גֶּשֶׁם – אֵין תְּנוּבָה;
אֵין עָמָל – אֵין טוֹבָה…
26. לֹא תַּשִּׂיג –
בִּלְתִּי אִם תָּרוּץ,
לֹא יִמְצָא –
בִּלְתִּי אִם חָרוּץ…
27. הַשָּׁעָה הַמְּאֻשָּׁרָהּ לָאָדָם –
כְּשֶׁהוּא נִרְדָּם.
אֲבָל נַפְשׁוֹ עוֹכֵר –
אִם יִישַׁן בְּשָׁעָה
שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת עֵר…
28. “הַיּוֹם” הָאֶחָד –
יָקָר שִׁבְעָתַיִם
מִשְּׁנֵי מָחֳרָתַיִם…
29. דָּבָר שֶׁבְּהֶכְרֵחַ –
לֹא יֻצְלַח…
30. “בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם”3
גַּם בַּחֹל גַּם בְּחַגִּים.
וּבְזֵעַת פּוֹעֲלֶיךָ –
בָּשָׂר וְדָגִים…
31. אָמְרוּ לָעַכְבָּר:
"נַשֵּׁק שְׂפַם הֶחָתוּל –
וְחָמֵשׁ מֵאוֹת טוּל".
עָנָה: "הַשָּׂכָר מְהֻגָּן,
אַךְ הַמָּקוֹם מְסֻכָּן"…
כך עונה פועל, כשמציעים לו עבודה מסוכנת בשכר רב מאד.
32. הַבִּנְיָן בְּרַב־עָמָל –
וְהַהֶרֶס קַל…
33. כָּל עֲבוֹדָה טוּל –
אֵין פְּעֻלָּה בְּלִי גְּמוּל…
34. חֲמוֹר לְמַשָּׂא,
דְּבוֹרָה לִדְבַשׁ,
וּלְעָמָל בַּר־נָשׁ…
35. הַיְּצִירָה –
פּוֹחֶדֶת מִיּוֹצְרָהּ…
36. יֵשׁ נֶאֱמָן
וְהוּא גַּזְלָן:
גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ הַזְּמָן…
מפריע אותנו בעבודה.
37. אַחֲרִית חֲרִיצוּת – זָהָב.
אַחֲרִית עַצְלוּת – רָעָב…
38. בְּמַחֲשָׁבָה לְבַד –
לֹא תַּעֲשֶׂה כְּלוּם לָעַד…
39. שְׁנַיִם לֹא יַעֲשׂוּ תּוּשִׁיָּה:
פַּחְזָן וּפַחְדָן…
הראשון נחפז ולעשות טרם יועץ, והאחרון – כשעת לעשות הולך להתיעץ ויאחר המועד…
40. בַּיִת בְּלִי גְּבֶרֶת פְּעִילָה –
לְלֹא אוֹפַנִּים עֲגָלָה…
41. עֲבוֹדָה וְהִסְתַּפְּקוּת־בְּמִעוּט –
רְפוּאָה טוֹבָה לַבְּרִיאוּת…
42. הַטִּפָּה נוֹקֶרֶת הָאֶבֶן –
לֹא בְּכֹחָהּ וּגְבוּרָתָהּ,
אֶלָּא בְּהַתְמָדַת נְפִילָתָהּ…
43. דָּגִים תָּצוּד בְּמִכְמֹרֶת –
וּבַעֲבוֹדָה – מַשְׂכֹּרֶת…
44. לַכֹּל לְאָדָם כֹּחַ וָאוֹן –
אִם אַךְ יְהִי רָצוֹן…
45. אָדָם יָכֹל לַעֲשׂוֹת –
כָּל מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה.
אִם אַךְ יִרְצֶה לַעֲשׂוֹת –
כָּל שֶׁהוּא יָכֹל.
46. בַּעֲבוֹדַת־יָד –
בָּא גָּד…
47. מוֹרָה טוֹבָה וִיחִידָה –
אַךְ הַשְּׁקִידָה.
48. אוֹהֵב עֲבוֹדָה –
לֹא יֶחְסַר צֵידָה…
49. לֹא הָיוּ לְסַבְתָּא טְרָחוֹת גְּדוֹלוֹת –
הָלְכָה וְקָנְתָה לָהּ תַּרְנְגֹלוֹת…
50. צַעַר, חֵטְא וָרִישׁ –
בַּעֲמַל־כַּפָּיו יְגָרְשֵׁם אִישׁ…
הָעַצְלוּת 🔗
51. לַשָּׁוְא תִּשְׁאַל עַצְלָן
לָמָּה הוּא עָצֵל –
לַעֲנוֹת יִתְעַצֵּל…
52. בְּרַעֲבוֹנוֹ יָמוּת עַצְלָן –
וּמַאֲכָלוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן…
53. עַצְלָה אֲפִלּוּ בְּעֹשֶׁר –
סוֹפָהּ עֹנִי וָחֹסֶר…
54. לָעַצְלָה כֹּחַ חָסֵר
וִידֵי גִּבּוֹרִים תְּאַסֵּר.
55. כָּל יְמֵי־עֲבוֹדָה יֶחְלַשׁ עַצְלָן –
בְּשַׁבָּת מוֹעֵד הוּא אֵיתָן…
56. "גַּם הֲלִיכַת בָּטֵל
כַּעֲבוֹדָה נֶחֱשֶׁבֶת",
אֲבָל לֹא עֲבוֹדָה הִיא –
בָּטֵל לָשֶׁבֶת.
57. עַצְלָן –
אֲרֻכִּים יָמָיו,
קְצָרִים חַיָּיו…
58. יֵשׁ וְגַם הֶעָצֵל יַעֲבֹד
עַד מִפִּיו יֵצֵא עָשָׁן –
כְּשֶׁהוּא מְעַשֵּׁן…
59. לֶעָצֵל –
מָחָר יוֹם־מְלָאכָה,
וְהַיּוֹם יוֹם־מְנוּחָה…
60. "אָנָּא, שׁוֹכֵן־עֲרָבוֹת,
תֵּן גֶּשֶׁם־נְדָבוֹת
עַל שְׂדֵי שְׁכֵנִי הַטּוֹב,
וּתְבוּאָתוֹ תִּפְרֹץ לָרֹב,
כְּדֵי שֶׁבָּנַי, מַחְמַדֵּי לִבָּתִי –
יַעַבְדוּ בְּשָׂדֵהוּ וְיִתְּנוּ מִחְיָתִי"…
תפילת חקלאי עצלן.
61. הוּא עָנִי וְדַל –
וּמִסְתּוֹבֵב כְּתַיִשׁ הַקָּהָל…
על עצלן עני ההולך בטל.
62. עוֹכֵר בֵּיתוֹ –
אוֹהֵב מִטָּתוֹ…
63. אִם בַּעֲלַת־הַבַּיִת חֲתוּלָה4 –
הַחֲתוּלָה בַּעֲלַת־הַבַּיִת…
64. הָעַצְלוּת –
לַעֲשִׁירִים מַחֲלָה נוֹשָׁנָה –
וְלַעֲנִיִּים – סַכָּנָה…
65. עַצְלָן יִסְתַּלֵּק
אֲפִלּוּ מִתַּרְנְגֹלֶת צְלוּיָה –
אִם יִצְטָרֵךְ לְחָתְכָהּ,
שֶׁתְּהֵא לַאֲכִילָה רְאוּיָה…
66. עַצְלוּת מְבִיאָה לִידֵי שִׁעֲמוּם –
שִׁעֲמוּם לִידֵי עַצְלוּת…
67. זְמַן אָבוּד חוֹב –
הָעוֹלֶה בְּרִבִּית רֹב…
68. רִישׁ וַעֲצַלְתַּיִם –
אַחִים שְׁנַיִם…
69. עָצֵל –
יִדְחֶה עֲבוֹדָתוֹ לְמָחָר,
וְחָרוּץ –
עוֹבֵד הַיּוֹם וּמְקַבֵּל שָׂכָר…
70. עַצְלָן –
לוֹמֵד בִּשְׁכִיבָה
וְיָשֵׁן בִּישִׁיבָה…
מַדָּע וְהַשְׂכֵּל 🔗
71. הַמּוֹסִיף רֹב דַּעַת –
מִגַּן־עֵדֶן יְגָרְשׁוֹ אֲדֹנָי.
וְגַן־עֵדֶן יְגָרֵשׁ־
הָרוֹצִים לֵהָנוֹת יוֹתֵר מִדָּי…
72. נֶפֶשׁ בְּלִי דַּעַת –
כָּאֳנִיָּה בְּלִי קְבַרְנִיט מְשׁוּלָה;
בְּלִי מַנְהִיג תֵּרֵד מְצוּלָה…
73. בְּמַדָּע עַל כָּל תַּשְׁפִּיעַ,
גַּם חַיְתוֹ־טֶרֶף תַּכְנִיעַ…
74. מַדָּע –
לְאֶחָד נוֹתֵן רַק הַיְּדִיעָה,
וּלְאַחֵר – פָּרָה שׁוֹפַעַת חֶמְאָה…
75. שֵׂכֶל אִישׁ יִבָּחֵן בִּשְׁאֵלוֹתָיו –
יוֹתֵר מִבִּתְשׁוּבוֹתָיו…
76. הַמַּשְׂכִּיל –
מָה שֶׁעוֹשֶׂה אֵינוֹ אוֹמֵר.
וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה –
מָה שֶׁאֵין לְהֵאָמֵר…
77. הוֹן וְעֹשֶׁר תִּקְנֶה בְּחָכְמָה –
וְחָכְמָה לֹא תִּקְנֶה בְּהוֹן וָעֹשֶׁר…
78. יֵשׁ אֹמֶר חָרוּץ יִתֵּן דֵּעִים –
מִשִּׁבְעָה סְפָרִים חָכְמָה מְלֵאִים…
79. רָצוֹן וּמֶרֶץ כֹּחָם כַּבִּיר –
וְהַמַּדָּע מִשְּׁנֵיהֶם אַדִּיר…
80. יְהוֹשֻׁעַ הֶעֱמִיד הַשֶּׁמֶשׁ לְיוֹם תָּמִים –
וְקוֹפֶּרְנִיקוּס – לְעוֹלָמִים…
81. אִם מַדָּע אַיִן –
עִוֶּרֶת גַּם הָעַיִן…
82. מַדָּע בְּלִי מוּסָר –
כְּמוּסָר בְּלִי מַדָּע…
83. עֵץ הַדַּעַת –
אֵינוֹ עֵץ הַחַיִּים…
84. בְּיוֹם צַח –
הַשֵּׂכֶל זַךְ…
85. טוֹבָה חָכְמָה בַּעֲנִיּוּת –
מֵאִוֶּלֶת בַּעֲשִׁירוּת…
86. צִפּוֹר עַל גַּג כִּי אֶרְאֶה –
אָבִינָה, כִּי בְּעַצְמָהּ עָלְתָה,
וּבִרְאוֹתִי אֶבֶן עַל גַּג –
אָבִינָה כִּי יֶלֶד שׁוֹבָב זָרַק אוֹתָהּ…
משל: אדם גדול בתורה וחכמה – התנשאותו מעצמו באה לו, ובוּר כי יתנשא – משום שבּוּרים כמוהו נשאוהו.
87. בֵּין הַבָּאִים לְמִשְׁתֶּה –
כַּבֵּד אֶת רָב־יָמִים.
וּבַבָּאִים לַחְקֹר מַדָּע –
אֶת הַגָּדוֹל בַּחֲכָמִים…
88. קַל לַעֲשׂוֹת כֶּתֶר נָאֶה –
מִמְּצֹא רֹאשׁ לַכֶּתֶר יָאֶה…
89. עֹשֶׁר בְּלִי יְדִיעוֹת –
נְכָסִים בְּלִי אַחֲרִיּוֹת…
90. יֵשׁ טָעוּת אַחַת –
מְלַמֶּדֶת רָמוֹת
מִשֶּׁבַע חָכְמוֹת…
91. הָעֹשֶׁר קַל רַגְלַיִם,
הַכָּבוֹד בַּעַל כְּנָפַיִם,
רַק הַחָכְמָה הַנֶּחְמֶדֶת –
לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת…
92. דַּעַת הֵיטֵב טוֹב –
מִדַּעַת לָרֹב…
93. לֹא בְּלִבְנַת זָקָן –
חֲכָמָה תִּשְׁכָּן…
94. עַל אֹזֶן לֹא־שׁוֹמַעַת –
שָׁוְא תַּטִּיף אִמְרֵי־דַּעַת…
סוֹפְרִים, סְפָרִים וְקוֹרְאִים 🔗
95. יֵשׁ סוֹפְרִים כְּקֻפָּאֵי הַבַּנְק:
סְכוּמִים גְּדוֹלִים בְּיָדָם מֻנָּחִים –
אַךְ לֹא לָהֶם שַׁיָּכִים…
96. רֵאשִׁית חָכְמָה לְסוֹפֵר טוֹב –
לְהָבִין הֵיטֵב מָה יִכְתֹּב…
97. כָּתַבְתָּ בְּלִי מֹחַ –
נִכְתַּב בְּלֹא טַעַם וְרֵיחַ…
98. מַטְּרַת סוֹפֵר –
לְלַמֵּד נַעַר וְזָקֵן
אוֹ לִמְצֹא חֵן…
99. גַּם תַּרְגּוּמִים מְשֻׁבָּחִים –
בִּכְלֵי־זְכוּכִית פְּרָחִים…
100. הַטּוֹב וְהַיֹּפִי אֵינָם נֶעֱדָרִים –
הֵם חַיִּים בָּאַגָּדוֹת וְשִׁירִים…
101. בִּסְפָרִים תִּנְהַג
כְּמוֹ בִּידִידִים:
בְּחַר הַיְּחִידִים,
אַל תִּדְאַג לַשְּׂרִידִים…
102. הַסּוֹפֵר חָבִיב וְנָעִים –
כְּשֶׁהוּא כְּבָר מַאֲכַל תּוֹלָעִים…
103. כִּי יִהְיֶה בֶּן־אַלְמָוֶת –
הַסּוֹפֵר חַיָּב
לָמוּת קֹדֶם בָּרָעָב…
104. מִכָּל הַסְּפָרִים אֲנִי חוֹבֵב –
מָה שֶׁנִּכְתַּב בְּדָם הַלֵּב…
105. סֵפֶר פּוֹקֵחַ עֵינַיִם –
אַל תּוֹצִיא מִיָּדַיִם…
106. לִבְלֹעַ סְפָרִים הַרְבֵּה
מְאֹד נָקֵל,
אַךְ צָרִיךְ גַּם לְעַכֵּל…
107. יֵשׁ סוֹפֵר עוֹשֶׂה קוֹרְאוֹ אָדָם,
וְיֵשׁ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ סֵפֶר…
108. סוֹפֵר מֻכְשָׁר –
מְעַט מִלִּים וְסֵפֶר טוֹב.
וְשֶׁאֵינוֹ מֻכְשָׁר –
סֵפֶר רַע וּמִלִּים לָרֹב…
109. לְפָנִים –
דֹּחַק סְפָרִים
הִפְרִיעַ קִנְיָן יְדִיעוֹת.
הַיּוֹם –
רִבּוּי סְפָרִים
יַפְרִיעַ קִנְיַן דֵּעוֹת…
110. בְּמוֹת הַהוֹרִים –
יְרֻחַם הַיָּתוֹם הָאֻמְלָל;
וּבְמוֹת הַסּוֹפֵר –
סִפְרוֹ יְהֻלָּל…
111. יֵשׁ קוֹנֵי־סְפָרִים
וְאֵינָם קוֹרְאִים אֲמִתִּים:
רַק לְפָאֵר הַבַּיִת –
כִּבְרָהִיטִים…
112. סֵפֶר הַדְּפוּס יַצְהִיבוֹ הַזְּמַן;
סֵפֶר הַטֶּבַע תָּמִיד רַעֲנָן,
תָּמִיד אוֹרוֹ יַגִּיהַּ
כִּי כָּל שָׁנָה
בְּמַהֲדוּרָה חֲדָשָׁה יוֹפִיעַ…
113. יֵשׁ סוֹפֵר –
יְהֻלַּל לְפִי סִפְרוֹ,
וְיֵשׁ סֵפֶר –
יְהֻלַּל לְפִי סוֹפְרוֹ…
114. הַסֵּפֶר –
לֹא רֹב עָלִים לוֹ יִתְרוֹן,
וְלֹא עֲבִי־הַכֶּרֶס סִמָּן לְכִשְׁרוֹן –
115. סְפָרִים טוֹבִים –
מִסְּפָרִים נִכְתָּבִים…
116. סֵפֶר טוֹב –
מַתָּנָה נֶחְמֶדֶת,
מֵהַמְּחַבֵּר לִבְנֵי־אָדָם –
לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת…
117. הַסּוֹפְרִים –
יָפִים לָהֶם כִּתְבֵי רִאשׁוֹנִים.
הַקּוֹרְאִים –
יָפִים לָהֶם כִּתְבֵי אַחֲרוֹנִים…
118. חֲצִי הַחַיִּים יַסְפִּיק –
רַק סֵפֶר טוֹב לְחַבֵּר
וְהַחֵצִי הָאַחֵר – לְשַׁפֵּר…
119. אֵין מְחַבֵּר וְשִׂכְלוֹ רָב –
לְהָבִין שְׁטֻיּוֹת קוֹרְאָיו…
120. הַדְּיוֹ שֶׁל חַכְמֵי הָאֲנָשִׁים –
יָקָר לֵאלֹהִים כְּדַם קְדוֹשִׁים…
121. הַסּוֹפְרִים הַיְּשָׁנִים –
הָיוּ חֲדָשִׁים לְפָנִים.
הַיִּהְיוּ גַּם הַחֲדָשִׁים –
סוֹפְרִים יְשָׁנִים?…
122. “קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה”,
אַךְ חָכְמָה לֹא תַּרְבֶּה קִנְאָה…
123. מְהַלְּלִים אֶת כּוֹתֵב הֶחָזוֹן –
הַיּוֹדֵעַ לְהוֹצִיא דֶּמַע מֵהַקָּהָל,
אֲבָל כִּשְׁרוֹן כָּזֶה גַּם לַבָּצָל…
124. מוּם בְּכָל יְצִירָה –
אֲרִיכוּת יְתֵרָה…
125. סוֹפְרִים!
אִם סִפְרֵיכֶם לֹא שִׁפְּרוּ קוֹרְאֵיכֶם –
שַׁפְּרוּ נָא סִפְרֵיכֶם…
126 רָב־סְפָרִים מִתְעַנְיְנִים בְּנָשִׁים –
אֲבָל רָב־נָשִׁים אֵינָן מִתְעַנְיְנוֹת בִּסְפָרִים…
127. קְרִיאַת סְפָרִים –
כְּמַעֲשֵׂה דְּבוֹרִים:
פְּרָחִים מוֹצְצוֹת –
דְּבַשׁ לַעֲשׂוֹת…
128. מְחַבֵּר מֵעֹשֶׁר –
עַל כָּל אוֹהֲבַי.
מְחַבֵּר מֵעֹנִי –
עַל כָּל אוֹיְבַי…
129. מִסִּפְרֵי פִילוֹסוֹפְיָה –
הִנְנִי הֲלוּם.
מִשִּׁירָה – חָלוּם.
מֵהִסְטוֹרְיָה – מְבֻשָּׂם.
מֵאַהֲבָה – מֻקְסָם.
מִבְּדִיחוֹת –
בְּשִׂמְחָה וְאוֹרָה.
מִסִּפְרֵי דָּת –
בְּמָרָה־שְׁחוֹרָה…
130. סֵפֶר שֶׁלְּקָרְאֵהוּ אַךְ פַּעַם דַּי –
גַּם הַפַּעַם אֵינוֹ כְּדַי…
131. אִם הַסֵּפֶר לֹא יָכֹל –
בְּעַד עַצְמוֹ לְדַבֵּר,
לַשָּׁוְא בְּהַקְדָּמָתוֹ –
יְהַלְּלֵהוּ הַמְּחַבֵּר…
132. רַק הַנִּסָּיוֹן –
מְדַקְדֵּק גָּאוֹן…
133. פִּיּוּט –
לֹא יָמוּת.
134. הַמְּדַקְדְּקִים!
אֵינְכֶם מַבְחִינִים בֵּין טוֹב לְרָע –
שַׂמְתֶּם:
שֶׁקֶר, עָוֶל, רֶצַח – מִלְּעֵיל,
אֱמֶת, צְדָקָה, שָׁלוֹם – מִלְּרַע…
הֶחָכָם וְהַכְּסִיל 🔗
135. חָכָם מְדַבֵּר בְּעַמְקוּת,
וּכְסִיל – בְּגַבְהוּת…
136. חֲמוֹר רָפֶה וְחַלָּשׁ –
יִשָּׂא אָדָם גִּבּוֹר.
וְגִבּוֹר כֹּחוֹ תָּשׁ –
שְׂאֵת חַלָּשׁ חֲמוֹר…
משל: כסיל יכול נשוא את החכם, והחכם אין באפשרותו לסבול את הכסיל.
137. הַכְּסִיל – פְּעָמִים יִסְבֹּל אִישׁ:
כְּשֶׁאֵינֶנּוּ, וּכְשֶׁהוּא מַחֲרִישׁ…
138. “אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ”5.
כִּי יִשְׁאַל עוֹד יוֹתֵר –
מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם לֹא תִּפָּטֵר…
139. מוֹתַר הֶחָכָם מִן הַבְּהֵמָה –
שֶׁיּוֹדֵעַ לְדַבֵּר כַּחֹק.
מוֹתַר הַכְּסִיל מִן הַבְּהֵמָה –
אִם יוֹדֵעַ רַק לִשְׁתֹּק…
140. אִם תִּטְחַן אֱוִיל –
אֵין תּוֹעֶלֶת:
הַקֶּמַח יִהְיֶה – אִוֶּלֶת…
141. שׁוֹטִים וְנִבְעָרִים –
לֹא יוֹעִילֵם יִחוּסָם בַּקְּבָרִים:
מִסְגֶּרֶת־זָהָב לְעוֹלָמִים –
לֹא תְּכַסֶּה בַּתְּמוּנָה הַכְּתָמִים…
142. לֹא יִסְפֹּק לָאִישׁ –
כָּל יֵשׁ לוֹ,
חוּץ מִשִּׂכְלוֹ…
143. רָאִיתִי גַּל־אַשְׁפָּה.
הַשֶּׁלֶג כִּסָּהוּ מִלְּמַעְלָה
וְהָיָה יָפֶה, מְאֹד נַעֲלֶה;
בָּא הָאָבִיב –
הַשֶּׁלֶג נָמַס לְאַט־לְאַט
וְגַל הָאַשְׁפָּה בָּלַט…
144. “גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב”,
אֲבָל הַיֵּשׁ
וְיַחֲרִישׁ טִפֵּשׁ?…
145. בִּנְפֹל דְּלֵקָה בְּבֵית כְּסִיל –
לָרִאשׁוֹנָה אִוַּלְתּוֹ יַצִּיל…
146. אִם מְדַבְּרִים אִוֶּלֶת –
אֵין תִּפְאֶרֶת,
אַךְ כִּעוּר גָּדוֹל הוּא –
אִם הָאִוֶּלֶת מְדַבֶּרֶת…
147.שׁוֹ טֶה גָּדוֹל הוּא –
גַּם “שׁוֹמֵר פְּתָאִים”
לֹא יַעַזְרֵהוּ…
148. פֶּתִי נָפַל מִגַּג
וְנִפְצַע רֹב פְּצָעִים,
הִרְהֵר: חָכָם גָּדוֹל אֲנִי –
הַלֹּא ד' שׁוֹמֵר פְּתָאִים…
149. אַרְבָּעָה אֵלֶּה כְּאֵב גּוֹרְמִים:
כְּסִיל מְלַמֵּד בִּינָה לַחֲכָמִים,
רָשָׁע יוֹכִיחַ לְצַדִּיק תָּמִים,
חוֹלֶה לְרוֹפְאוֹ יִתֵּן עֵצוֹת,
וְסוֹפֵר כְּסִיל יִכְתֹּב מְלִיצוֹת…
150. אִם אִוֶּלֶת בְּתוֹךְ הָרֹאשׁ –
הָרֹאשׁ בְּתוֹךְ אִוֶּלֶת…
151. אִם הָרֹאשׁ בְּתוֹךְ הַקֵּבָה –
הַקֵּבָה בְּתוֹךְ הָרֹאשׁ…
152. דּוֹר חָכָם –
לְפִי סִפְרוֹ יְהַלֵּל אִישׁ; דּוֹר כְּסִיל –
לְפִי הָאִישׁ יְהַלֵּל סִפְרוֹ…
153. בְּעֵת דֶּבֶר ־
יִתְעַל גַּם רוֹפֵא אֱלִיל.
וּבִקְהַל כְּסִילִים –
יְכֻבַּד גַּם נָבִיא־אֱוִיל…
154. יוֹעֵץ שָׁלוֹם בֵּין כְּסִילִים רָבִים –
שְׁנֵיהֶם יְקוֹמֵם לוֹ לְאוֹיְבִים…
155. שְׁנַיִם הֵמָּה לְחֶרְפָּה –
אֱוִיל בְּסוֹד מַשְׂכִּילִים,
וְחָכָם בְּסוֹד אֱוִילִים…
156. אִוֶּלֶת לִפְעָמִים –
מוֹעִילָה מֵחָכְמַת חֲכָמִים.
157. הִתְחַכֵּם אֱוִיל בִּקֵּשׁ –
וְנִגְלָה טִפֵּשׁ…
158. “לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם”6
זֶה מוּבָן לְמַדַּי.
וְכֵן כָּתוּב:
“אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ אֲדֹנָי”7.
כלומר, אדם שהוא בהמה – יושיעו ד', אבל לא לחכם.
159. אִלּוּ נִתַּן לַכְּסִיל
הַשֵּׂכֶל שֶׁחָסֵר לְמַשְׂכִּיל –
הָיָה זֶה הַ“תָּם8”
הֶחָכָם מְכָל אָדָם…
160. כֻּלָּנוּ חֲכָמִים –
בַּעֲלֵי בִּינָה עֲמֻקִּים.
וְהַלְוַאי לְחָכְמָתֵנוּ –
לֹא נְהִי זְקוּקִים…
161. שׁוֹטֶה בַּעַל זִכָּרוֹן –
בּוֹ כָּל הַחִסָּרוֹן,
שֶׁהוּא מָלֵא רַעֲיוֹנוֹת –
בְּלִי הַסִּיק מַסְקָנוֹת…
162. אֵלּוּ נִמְצְאָה מְכוֹנָה
מַחְכִּימַת פְּתָאִים –
כָּל בּוֹזֵי חָכְמָה,
לְהֵרָפֵא הָיוּ בָּאִים…
163. כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ מְעַטִּים –
לְלַמְּדֵנוּ שֶׁלֹּא נְהִי שׁוֹטִים…
164. “לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם” –
אַךְ אֵיפֹה יֵשׁ
עָשִׁיר טִפֵּשׁ?…
165. “אֵין חָכָם כְּבַעַל הַנִּסָּיוֹן”,
וְאֵין בַּעַל נִסָּיוֹן כְּחָכָם…
166. לֹא כָּל הָרִאשׁוֹנִים יַשְׂכִּילוּ,
וְלֹא כָּל הָאַחֲרוֹנִים יַסְכִּילוּ…
167. אֵין חָכָם וְחַקְרָן –
נֶגֶד הַזְּמָן…
168. וַיְזָתָא בֶּן הָמָן
עָלָה לְמַעְלָה הָאַחֲרוֹן9;
וַיְזָתָא שֶׁל יָמֵינוּ –
יַעֲלֶה לְמַעְלָה הָרִאשׁוֹן…
169. חֲכָמִים – מְעַטִּים,
וְיוֹתֵר מֵהֶם – שׁוֹטִים.
וְהַכֹּל מִשְׁתַּטִּים…
170. לֶחָכָם –
אֵין שׁוּם דָּבָר,
שֶׁהוּא לוֹ זָר,
אוֹ בִּלְתִּי־אֶפְשָׁר…
171. יֵשׁ עִנְיָן רָע
וְאֵין מֶנּוּ מִפְלָט –
כִּי אִם בְּסִכְלוּת מְעָט…
172. אִם לֹא הִתְאַוֵּל
מֵעוֹדוֹ אָדָם –
לֹא הָיָה מִיָּמָיו
גַּם חָכָם…
173. צֶדֶק – מִשֵּׂכֶל.
רֶשַׁע – מִסֶּכֶל…
174. טוֹב אֱוִיל נִזְהָר –
מֵחָכָם נִמְהָר…
175. דְּבָרִים נִבְעָרִים –
תָּמִיד נִזְכָּרִים…
176. פְּעָמִים –
טוֹעִים גַּם חֲכָמִים.
177. הַכְּסִיל שׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת
כָּל־כָּךְ אֱוִילוֹת –
וְעוֹד לִפְנֵי שְׁנוֹת אֲלָפִים
נָתְנוּ לָהֶן פִּתְרוֹנִים יָפִים…
178. הַחַיּוֹת בְּטִבְעָן –
עוֹלוֹת לָעוֹלָם
עַל בִּינַת הָאָדָם…
179. אַל תֹּאמַר: "הַקַּדְמוֹנִים
הָיוּ יוֹתֵר נְבוֹנִים",
כִּי כָּעָם כָּאִישׁ –
אִישׁ לְזִקְנָתוֹ חָכָם,
וְכֵן כִּי יִזְקַן עָם…
180. הַשּׁוּעָל –
חַלָּשׁ וָדַק,
הַשּׁוֹר –
עָב וְחָזָק…
181. אִלּוּ הָיָה לִי תָּמִיד
הַשֵּׂכֶל קֹדֶם לְמַעֲשֶׂה,
כַּאֲשֶׁר לְאִשְׁתִּי אַחֲרָיו –
הָיִיתִי חָכָם גָּדוֹל
וּבַעַל הוֹן רָב…
182. לְפָנִים –
מָשְׁכוּ סוּסִים מֶרְכָּבָה,
וְהַיּוֹם –
מוֹשֶׁכֶת מֶרְכָּבָה סוּסִים…
הָעֹשֶׁר 🔗
183. מַרְבֶּה עשֶׁר –
מַמְעִיט ישֶׁר.
184. לֶעָשִׁיר – שֶׁפַע,
לָרָשׁ – אָפַע,
לַמִּסְכֵּן – מְעַט.
וְדַי – אֵין אַף לְאֶחָד…
185. הֶעָשִׁיר רוֹקֵד מִנַּחַת,
הַשַּׂחְקָן – מִקַּדַּחַת…
186. בְּבֵית הֶעָשִׁיר –
מְבַקְּרִים אָדָם רָב.
וְאֹהֶל דַּל –
לֹא יְבַקֵּר אַף גַּנָּב…
187. ״מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְאָגָה" 10),
וְלֹא מַרְבֶּה דְאָגָה מַרְבֶּה נְכָסִים…
188. “אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ” 11),
אֲבָל אוֹתוֹ אָדָם
עוֹד לֹא בָּא לָעוֹלָם…
189. הָעשֶׁר – מִין בֶּגֶד נָאֶה,
אַף לְעָנִי הָיָה יָאֶה…
190. שֶׁבַע יִפֹּל עָשִׁיר וְקָם;
וְעָנִי כִּי יִפֹּל – יִשְׁכַּב שָׁם…
191. מַפֶּלֶת עָשִׁיר – עִלּוּמוֹ 12),
מַפֶּלֶת עָנִי – פִּרְסוּמוֹ…
192. “וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם” 13),
חוֹשֵׁב הֶעָשִׁיר שֶׁהוּא הָאָדָם…
193. כְּמֵי־הַיָּם עשֶׁר וָהוֹן:
מַרְבִּים לְשׁוֹתֵיהֶם צִמָּאוֹן…
194. אִלּוּ נִתַּן דִּבּוּר לְעֵגֶל־הַזָּהָב –
כְּדִבְרֵי אֱלֹהִים נֶחְשְׁבוּ דְבָרָיו…
195. אַנְשֵׁי־מוֹפֵת
נָתַן הָעשֶׁר מִזְעָר;
וְהָעֹנִי – לְאֵין מִסְפָּר…
196. מִטִּפִּין טִפִּין
יִקָּווּ מַיִם הָמוֹן,
וּמִגֵּרָה לְגֵרָה –
יִקָּבֵץ רָב־הוֹן…
197. מוּטָב אָדָם בְּלִי עֲשִׁירוּת
מֵעֲשִׁירוּת – בְּלִי אָדָם…
198. אֵין אֶבְיוֹן
כְּנִבְהָל לְהוֹן…
199. לֹא לְעוֹלָם עשֶׁר
וְלֹא לָנֶצַח חֹסֶר…
גלגל הוא החוזר בעולם (שבת קנ"א).
מי שעשאו עשיר לזה, עושה אותו עני, עני לזה – עושה אותו עשיר (תמורה ט"ו).
כשאדם בטובה אל יתיאש מן הרעה, וכשהוא ברעה אל יתיאש מן הטובה (ילקוט נ“ך, רמז שכ”א).
200. כְּרֹב הוֹן אִישׁ
כֵּן צָרְכּוֹ יִגְדָּל,
לָכֵן יִשְׁוֶה מְעַט
גּוֹרַל עָשִׁיר וָדָל.
201. אַרְבָּעָה שְׁרוּיִים בְּפַחַד:
עָשִׁיר הַמִּתְחַפֵּשׂ לְאֶבְיוֹן,
עָנִי – לְעָשִׁיר עֶלְיוֹן,
צָבוּעַ – לִירֵא־שָׁמַיִם,
מְכֹעָרָה – לִיפַת־עֵינַיִם…
202. עשֶׁר עוֹשֶׂה הַטּוֹב לְרָע,
עֹנִי – הָרַע לְטוֹב…
203. רַבּוּ חַלְלֵי רָב־טוֹבָה 14,
מֵחַלְלֵי רָב־תּוֹעֵבָה…
204. עֲנִיִּים מְכַלְכְּלִים עֲשִׁירִים,
אוֹמְרִים: הִיא לְחוֹבָה.
עֲנִיִּים מְכַלְכְּלִים עֲנִיִּים,
אוֹמְרִים: הִיא לְמִצְוָה…
205. אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? –
נָקִי מִמַּכְאוֹבוֹת
וּמֵחוֹבוֹת…
206. הַשֶּׁמֶשׁ –
בִּגְלַל קַרְנֵי זְהָבֶיהָ
לֹא יֵרָאוּ כְּתָמֶיהָ…
207. שָׁעָה מְשַׂחֶקֶת –
כָּל חֵטְא מַצְדֶּקֶת…
208. אֵין לְעָשִׁיר פִּיּוֹת שְׁנַיִם
וְאֵינוֹ אוֹכֵל כִּפְלַיִם…
ודומה לזה: חד כריסא אית ליה, תרי כריסא לית ליה (כתובות כ"ג).
209. עֹנֶג הֶחָכָם:
לִכְתֹּב יְדִיעוֹתָיו.
עֹנֶג הֶעָשִׁיר:
לִמְנוֹת מְעוֹתָיו…
210. הֶעָשִׁיר
גַּם כְּשֶׁאֵינוֹ מַפְסִיד –
רוֹאֶה הֶפְסֵד תָּמִיד:
שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ
עוֹד כֶּסֶף לְהַרְוִיחַ…
211. הֶעָשִׁיר בִּפְקִידָיו –
מוֹשֵׁל עָרִיץ,
וְכֶלֶב נִכְנָע –
לִפְנֵי הַ“פָּרִיץ”…
212. לְנֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר –
הַכֹּל יֹאמְרוּ שֶׁבַח וָשִׁיר.
הָאֹשֶׁר 🔗
213. תְּחִלַּת אשֶׁר –
שְׂנֹא עֹשֶׁר…
214. מְאֻשָּׁר הָאִישׁ
אֶת אָשְׁרוֹ מַרְגִּישׁ…
215. אשֶׁר יִתֵּן אֹמֶץ,
וְאֹמֶץ יִתֵּן אשֶׁר…
216. יֵשׁ חוֹלְמִים עַל אשֶׁר
תָּמִיד בְּכָל יוֹם.
וְיֵשׁ יוֹדְעִים: הָאשֶׁר
הוּא רַק חֲלוֹם…
217. הָאשֶׁר – פַּחְדָּן נוֹרָא:
מֵרוֹדְפָיו יִבְרַח מְהֵרָה…
218. בַּר־מַזָּל –
בְּלִי כַּוָּנָה יְתֵרָה
קוֹלֵעַ אֶל הַמַּטָּרָה…
219. הָאִישׁ בַּחַיִּים מְאֻשָּׁר –
אִם הוּא שׁוֹכֵחַ
מַה לְּשַׁנּוֹת אִי־אֶפְשָׁר…
220. יֵשׁ יָנוּעַ אשֶׁר לְבַקֵּשׁ,
וְהָאשֶׁר – בְּבֵיתוֹ יֵשׁ…
221. יוֹתֵר מִשֶּׁאָנוּ אַחֲרֵי הָאשֶׁר רָצִים,
לְהֵרָאוֹת מְאֻשָּׁרִים אָנוּ רוֹצִים…
222. הָאשֶׁר בְּיַד הָאָדָם –
כּוֹס נְקוּבָה:
בְּטֶרֶם תִּגַּע לְפִיו –
הִיא נְבוּבָה…
223. מוֹצְאֵי אשֶׁר –
לֹא מְעָט.
וְיוֹדְעֵי שָׁמְרוֹ –
מֵאֶלֶף אֶחָד…
224. אֵין הָאָדָם כְּלָל
מְאֻשָּׁר אוֹ אֻמְלָל –
כַּאֲשֶׁר עַל לִבּוֹ עָל…
225. בְּרָב־כֶּסֶף –
יִמְצָא אִישׁ עשֶׁר,
וּבְרָב־תְּבוּנָה – אשֶׁר.
226. הָאשֶׁר הוֹשִׁיעַ יוּכַל –
רַק לַאֲשֶׁר עָמַל…
227. כְּדֵי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר –
צָרִיךְ קֵבָה בְּרִיאָה,
לֵב רָע,
וּמַצְפּוּן חַיָּה…
228. אשֶׁר יְבַקֵּשׁ כָּל אֶחָד –
וּמֵאַיִן יִמָּצֵא יֵדְעוּ מְעָט…
229. הָאשֶׁר – עִוֵּר,
וְאוֹהֲבָיו מְעַוֵּר…
230. הָאָדָם הָיָה מְאֻשָּׁר רָב –
אִלּוּ כָּל אָדָם אָהַב…
231. בִּמְקוֹם הַשֵּׂכֶל –
אֵין מַזָּל.
וּבִמְקוֹם הַמַּזָּל –
אֵין שֵׂכֶל.
232. יֵשׁ וְחַיֵּי אשֶׁר
חַיִּים אֲנָשִׁים –
וְאֵינָם מַרְגִּישִׁים.
כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה (יומא כ״ב)
233. אֵיךְ מְאֻשָּׁרִים יוּכְלוּ
הֱיוֹת בְּנֵי הָאָדָם –
אִם כָּל אֶחָד מְבַקֵּשׁ
הֱיוֹת מְאֻשָּׁר מִכֻּלָּם…
234. טוֹב מְלֹא כַּף נַחַת לְאָדָם –
מִמְּלֹא חָפְנַיִם בִּקְצֵה הָעוֹלָם…
235. אוֹשְׁרֵנוּ:
מַה שֶּׁאָדָם רוֹצֶה לָנוּ לַעֲשֹוֹת –
אֵין בּוֹ אוֹן.
וּמַה שֶּׁבְּכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת –
אֵין לוֹ רָצוֹן…
236. אִם יָאִיר הָאשֶׁר לְךָ –
וַאֲהֵבוּךָ אֱלֹהַּ וְאָדָם.
וְאִם יַסְתִּיר פָּנָיו מִמְּךָ –
יִשְׂנָאוּךָ כָּל הָעוֹלָם…
237. הָאשֶׁר מַחֲרֹזֶת־פְּנִינִים:
אַחַת מֵהֶן נוֹשֶׁרֶת –
כֻּלָּהּ מִדַּרְדֶּרֶת…
רִישׁ וָחֶסֶר 🔗
238. “עָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת”,
וּמִמֵּת רַע לוֹ וּמָר:
כָּל יְמֵי חַיָּיו –
מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר אֵינוֹ נִפְטָר…
239. טֹוֶה הָרָשׁ,
וְהֶעָשִׁיר יִלְבָּשׁ…
240. הַיֹקֶר חָל –
רַק עַל הַדָּל…
מפני שהפרוטה אינה מצויה אצלו, וקונה בזמן שהכל כבר נתיקר.
241. הֹבֵר –
בַּשָּׁמַיִם יַבִּיט אֶל עָל,
לָכֵן בָּאָרֶץ הוּא דָל…
242. הַמַּחְסוֹר – מָגֵן;
עַל בֵּית עָנִי יָגֵן…
243. יִתְרוֹן גָּדוֹל לְעָנִי:
לֹא יִפְחַד פֶּן יֵעָנִי…
244. הָעֹנִי – חֻקִּים אֵינוֹ יוֹדֵעַ,
גַּם בְּרִיחֵי בַּרְזֶל יְגַדֵּעַ…
דקדוקי עניות מעבירין את האדם על דעתו ודעת קונו (עירובין מ"א).
245. אִם הָעֲנִיּוּת נִקְלְטָה בָּאֶבְיוֹן,
לֹא יַעֲשִׁירֵהוּ כָּל הוֹן…
246. אָדָם הַחַי לְפִי הַטֶּבַע –
לְעוֹלָם אֵינוֹ דָל.
וְאֵינוֹ עָשִׁיר –
אִם הוּא חַי לְפִי דַעַת הַקָּהָל…
247. אוֹמְרִים: רַבִּים נַעֲשׂוּ עֲנִיִּים,
עַל כִּי בְּחוֹבוֹת הָיוּ שְׁקוּעִים.
לֹא נָכוֹן!
כָּל עִקַּר עֲנִיּוּתָם –
מִפְּנֵי שֶׁשִּׁלְּמוּ אוֹתָם…
248. אֲשֶׁר לוֹ מְעַט –
אֵינוֹ דָל.
אֲשֶׁר יַחְמֹד הַרְבֵּה –
עָנִי אֻמְלָל…
249. לְעָנִי דִיצָה –
אֲבֵדָתוֹ מָצָא…
250. מִשְּׁנַיִם אֵל שָׁמְרֵנִי:
מִדַּל כִּי יִגְדַּל,
וּמֵעָשִׁיר כִּי יִדַּל…
251. הַמַּטְבֵּעַ עֲגֻלָּה –
וּלְעָנִי לֹא נִתְגַּלְגְּלָה…
252. חֲסַר־רֵעִים – אֶבְיוֹן;
וְאֶבְיוֹן – חֲסַר־רֵעִים…
253. עַל יוֹרֵד־שְׁאוֹל
הַכֹּל בּוֹכִים;
וְעַל יוֹרֵד מִנְּכָסָיו
הַכֹּל נָחִים…
אדם שירד מנכסיו חשוב כמת, ואין בוכה לאסונו. הכל שקטים ונחים.
כל מאן דנחית מדרגא קדמאי דהוי ביה קארי ביה מיתא (זהר פ' נשא).
254. יֵשׁ קַבְּצָנִים,
שֶׁאֵין כֹּל לָהֶם –
רַק מְזֻמָּנִים…
255. מֵעֹנִי – תִּקְוָה לְיֶתֶר,
מֵעשֶׁר – פַּחַד מֵחֶסֶר.
256. שַׂק רֵיק – אֵין בּוֹ כֹּל,
לַעֲמֹד זָקוּף אֵינוֹ יָכוֹל…
עני הולך שחוח.
257. הָרָעֵב –
זָעֵף…
258. מְעַט לֶעָנִי אוֹיְבִים –
וּפָחוֹת מֵהֶם לֶעָשִׁיר אוֹהֲבִים…
259. תְּרוּפָה לְגָרֵשׁ עֲנִיּוּת –
עֲשִׁירוּת…
260. רְעֵבִים כִּי לָנִים –
קָמִים מְיֻשָּׁנִים…
261. יִחוּס – בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת,
וּבַבַּיִת – צָרוֹת…
על יחסן דל.
262. כָּל הַסִּמָּנִים נֶעְלָמִים,
וְסִמַּן דַּלוּת לְעוֹלָמִים…
263. כָּבֵד מֵאֶבְיוֹן –
סוּר מֵעָווֹן…
על פת לחם יפשע גבר (משלי כ“ח, כ”א).
264. הַסּוֹבֵל – קוֹבֵל…
265. הָעֲנִיּוּת אֶת הָאִישׁ –
קְרָעִים תַּלְבִּישׁ…
266. מוּטָב לִחְיוֹת אֶבְיוֹן –
מִמּוּת בַּעַל־הוֹן…
כי לכלב חי טוב מן האריה המת (קהלת ט' ד')
267. לַאֲשֶׁר אֵל חשֶׁךְ יָשִׂים,
לֹא יוֹעִילוּ אַלְפֵי פַּנָּסִים…
268. הָעֲנִיּוּת אֵינָהּ בּוּשָׁה,
רַק מַחֲלָה אֲנוּשָׁה…
269. יְהוּדִי יֵשׁ לוֹ נַחַת –
לְמָחָר אַחֲרֵי הַקַּדַּחַת…
270. בִּישׁ־גַּדָּא יֵצֵא לִרְקֹד –
מִתְפַּקְּעִים הַמֵּיתָרִים
בִּכְלֵי־הַזְּמָרִים…
271. לַדַּלּוּת –
הַכֹּל יָאוּת…
272. קַיִץ יְהוּדִי:
יְמֵי סְפִירָה –
שָׁבוּעוֹת שִׁבְעָה.
שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת –
יְמֵי בְּכִיָּה 15).
שָׁבוּעוֹת אַרְבָּעָה –
יְמֵי תְִּקִיעָה 16)…
273. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה –
גַם כָּל רָשׁ
טוֹעֵם טִפַּת דְּבָשׁ…
מנהג שבראש השנה אוכלים “המוציא” בדבש, סימן לשנה מתוקה. הכַּונה שאפילו לעני יש עתים בחייו שהוא מאושר.
עֵצָה 🔗
274. אִם תַּעֲלֶה לָהָר –
אַל תָּאוּץ.
וְאִם לִגְבּוֹת חוֹב –
רוּץ!
275. שְׁמוֹר פְּרוּטוֹת –
וְתֶאֱסֹף לִירוֹת…
276. לְעוֹלָם יְהֵא אִישׁ –
רַק פַּטִּישׁ…
277. בְּרַח מִתַּעֲנֻגוֹת –
וְתִנָּצֵל מִנּוּגוֹת…
278. סֵדֶר מוֹסִיף אוֹן –
וּמַנְחִיל נִצָּחוֹן…
279. אַל תְּסַפֵּר בְּבַקֶּשְׁךָ גְמַ"ח –
שֶׁהוּא מְאֹד נָחוּץ לָךְ…
280. לְהַלֵּל הַיּוֹם אַל תֶּרֶב –
טֶרֶם יָבוֹא הָעֶרֶב…
כל זמן שאתה חי אל תתפאר, כי חיית חיים טובים ונעימים ועוד תחיה כך לעתיד, כי מי יודע מה צפון לך עד יומך האחרון.
281. עִם הֶהָמוֹן הֱיֵה זָהִיר,
כִּי יְכַבְּדֶךָ –
פְּרָחִים יַשְׁלִיךְ עָלֶיךָ,
וְאַחֲרֵי כֵן
בַּבֹּץ יְכַסֶּךָ…
282. בְּרַח מִכְּסִיל צוֹלֵחַ
וּמִצָּבוּעַ בַּעַל־כֹּחַ…
283. אִם צָרִיךְ לְהַזְכִּירְךָ חוֹב –
עַל מִלְוֶה אַל תַּחְשֹׁב.
284. הָרוֹצֶה בִּמְנוּחָה וְשַׁלְוָה,
יֹאמַר: “הַכֹּל לְטוֹבָה”…
לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס').
285. אִם לִקְנוֹת בַּיִת תִּתְכּוֹנֵן –
לַשְּׁכֵנִים מִסְּבִיבוֹ הִתְבּוֹנֵן…
286. טוֹב אִם בְּכָל עֲלִילָה –
סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה…
287. חֲשֹׁב כָּל שֶׁתַּעֲשֶׂה –
וְאַל תַּעֲשֶׂה כָּל שֶׁתַּחְשֹׁב…
288. אֵין מַאֲכִילִים חֲזִירִים
מַעֲדַנֵּי עֲשִׁירִים;
וְלֹא חֲמוֹרִים –
דְּבַש־דְּבוֹרִים…
289. לֵב יְלָדִים קְנֵה בְּמַמְתַּקִּים,
נְעָרִים – בִּבְגָדִים יָפִים וּמְנֻקִּים,
בַּחוּרִים – בִּדְבָרִים מְתוּקִים,
וּגְדוֹלִים – בְּרַעְיוֹנוֹת עֲמֻקִּים…
290. "אַל תִּשְׁאַל אֶת הָרוֹפֵא,
שְׁאַל אֶת הַחוֹלֶה" 17) –
עֵצָה זוֹ אֵינָהּ כְּלוּם,
כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ:
אֵין אָדָם רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ מוּם 18)…
291. בֵּיצָה אַחַת הַיּוֹם טוֹבָה,
מִלְּמָחֳרָת אֶפְרוֹחִים שִׁבְעָה…
292. אֹדֶם בַּפָּנִים טוֹב,
מִבַּבֶּטֶן מַכְאוֹב…
293. בְּבוֹאֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ –
לְאוֹהַבְךָ הָבֵא מַתָּנָה,
וִיהִי גַם דָּבָר קְטַן־עֶרֶךְ…
294. בְּתַקִּיף מִמְּךָ אַל תִתְגָּר,
כִּי סוֹפְךָ יְהֵא מָר…
295. עַל־נְקַלָּה יֻתַּן שַׁי –
לָקַחַת אוֹתוֹ לֹא כְּדַי…
296. אִם דֶּרֶךְ הָעוֹלָם עֲקֻמָּה –
גַּם אַתָּה לֵךְ בָּהּ.
אִם תֵּלֵךְ יָשָׁר, אָח –
תִּתְעֶה, וַאֲבוֹי לָךְ…
297. יָחִיד נֶגֶד רַבִּים – תָּמִיד
הָרַבִּים זוֹכִים, וְהַיָּחִיד מַפְסִיד…
298. אַל תָּבִיא כֶּלֶב בְּאַף,
אִם אֵין מַקֵּל בַּכַּף…
299. עֲבוֹדָה אַל תִּבְחָר,
לְכָל עֲבוֹדָה יֵשׁ שָׂכָר…
300. לְעוֹלָם הֱיֵה סַבְלָן,
וְגַם וַתְּרָן.
301. כָּל אֲשֶׁר לְהַעֲמִיק תַּחְפֹּץ,
תִּמְצָא יוֹתֵר בֹּץ…
302. בַּצַּר לְךָ, אָחִי –
עֲמֹד יָשָׁר וּבְמֶרֶץ!
אִם תִּשָּׁעֵן עַל אַחֵר –
יִתְחַמֵּק וְתִפֹּל לָאָרֶץ…
303. נָפַלְתָּ –
לְבַדְּךָ קוּם וַעֲמֹד!
אִם יְקִימוּךָ אֲחֵרִים –
נְפִילָתְךָ נוֹרָאָה מְאֹד…
304. מִשְּׁלשָׁה הִזָּהֵר כְּמוֹ מִצָּר:
מֵעֲצָתוֹ שֶׁל זָר,
מֵאִשָּׁה לִמְשֹׁל לָהּ נְטִיָּה,
וּמִי שֶׁצִּיצִיּוֹתָיו מֵעָל לֶחָזִיָּה…
305. טוֹבָה עָשִׂיתָ לְאִישׁ רָע –
פֶּן יִגְמָלְךָ רָעָה יְרָא!
306. בַּגְּדוֹלִים אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ,
וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשִׁים –
דַּבֵּר טוֹב, אוֹ יָד לְפֶה שִׂים…
307. דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ – יְשִׂיחֶנָּה,
וְעַצְבוּת – יְגָרְשֶׁנָּה…
308. מוּטָב שֶׁיּוֹרִידוּ הַמַּשְׂכֹּרֶת מִמְּךָ –
מֵאֲשֶׁר יוֹרִידוּ אוֹתְךָ מֵהַמַּשְׂכֹּרֶת…
309. בֵּין חֲמוֹרִים –
הֱיֵה חֲמוֹר.
בֵּין יוֹנִים –
תָּם וְנָאוֹר…
310. אַל תַּעֲמֹד מֵאֲחוֹרֵי הַסַּף –
פֶּן בִּגְלָלְךָ יִסְבֹּל הָאַף…
311. אַל תִּשְׁלַח דַּבְּרָנִית
לִקְנוֹת לֶחֶם בַּחֲנוּת –
פֶּן בְּרָעָב תָּמוּת…
312. מִבֵּית־הוֹרִים –
וְלֹא מֵעֲשִׁירִים…
לעולם ישא אדם אשה מבית הורים הגונים ולא מבית עשירים מגונים.
313. אַל תָּרִיב בְּעַז־מֶצַח –
בְּעַזּוּתוֹ יִצְדַּק נֶצַח…
314. אִם אֵין לְךָ תֵּאָבוֹן –
עָלֶיךָ, חֲבִיבִי, הַחוֹבָה
לָקַחַת מְבַשֶּׁלֶת טוֹבָה…
315. יְרָא שִׂנְאַת חֲרֵדִים,
וְאַהֲבַת זֵדִים…
316. הָרַב!
רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת רָצוּי וּמְכֻבָּד –
“שֻׁלְחָן עָרוּךְ” חֲמִישִׁי צֵא וּלְמַד…
איך להתנהג עם בני עדתך.
317. אַל תִּבְטַח בְּאוֹיֵב לְךָ הָשְׁלָם –
חוּט נִתַּק
לֹא יִקָּשֵׁר כְּקֶדֶם לְעוֹלָם…
318. הַבֵּט אֶל דַּל –
אָז תִּגְדַּל…
319. מִכָּל מוֹתָר חֲדַל –
וְלֹא תְּהִי דַל…
320. הַשּׁוֹאֵל –
לֹא יִכָּשֵׁל…
321. נָקֵל לְכָל אָדָם
לְיָעֵץ לַטּוֹבֵעַ בַּיָּם…
322. אִם סַדָּן אַתָּה –
שָׂא, אָח.
אִם פַּטִּישׁ –
הָךְ!
323. פַּת חֲרֵבָה –
וְלֹא חוֹבָה…
מוטב שיאכל אדם פת חרבה, ולא ילוה ולא יקח בהקפה למחיה טובה ולהיות בעל חוב.
לין בלי סעודה והשכם בלי חוב (צוָאת ר' יהודה אבן תיבון, עמוד כ״ח.
אכוֹל בָצָל ושב בצל ואל תאכל אוזין ותרנגולים ויהא לך רודף אחריך (פסחים קי"ד).
324. לְאַרְבָּעָה אֵלֶּה אַל תַּאֲמֵן:
לְרִבִּיתָן –
בְּכֶסֶף נַפְשׁוֹ בּוֹחֶלֶת;
לְבַחוּרָה –
לְהִתְחַפֵּשׂ אֵינָהּ סוֹבֶלֶת:
לְכַלָּה –
אֶת חֲמוֹתָהּ מְהַלֶּלֶת;
לְבָחוּר –
כִּוֵּן לַבַּחוּרָה הַמַּשְׂכֶּלֶת…
ולא לנדוניתה.
325. אִם הַנַּעֲשֶׂה לֹא כִּרְצוֹנְךָ
וּלְשַׁנּוֹת אִי־אֶפְשָׁר –
עֲשֵׂה רְצוֹנְךָ לְפִי הַנַּעֲשֶׂה
וְהָיִיתָ אַךְ מְאֻשָּׁר.
326. נַחֵם אִישׁ עַל שְׂרֵפַת בֵּיתוֹ –
אַךְ לֹא עַל מֵתוֹ…
327. רְצוֹנְךָ לִהְיוֹת חָסוֹן –
אַל תִּפְחַד מֵאָסוֹן…
328. רְצוֹנְךָ לֶאֱהֹב אֱנוֹשׁ –
הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ אַל תִּדְרוֹשׁ…
329. מִלֵּץ יְרָא –
כְּמִמִּשְׁטָרָה…
330. לְעֵצָה וְתוּשִׁיָּה כִּי יִתְאַסְּפוּ גְבָרִים –
כָּל אֶחָד שׁוֹמֵעַ עִנְיַן הַדְּבָרִים.
וְנָשִׁים כִּי תִתְאַסֵּפְנָה לְעֵצָה וְתוּשִׁיָּה –
כָּל אַחַת מִסְתַּכֶּלֶת בַּשְּׁנִיָּה…
331. יֵשׁ שֶׁבָּא לְבַקֵּשׁ עֵצָה,
וּמִשְׁתּוֹקֵק רַק לִשְׁמוֹעַ –
מַה שֶּׁנַּפְשׁוֹ רוֹצָה…
332. יֵשׁ הַנּוֹתְנִים
עֵצוֹת לַאֲחֵרִים –
עַד שֶׁבִּשְׁבִיל עַצְמָם
כְּלוּם אֵינָם מַשְׁאִירִים…
333. אַחֶיךָ רוֹעִים,
וּרְצוֹנְךָ שֶׁלֹּא יַהַרְגוּךָ –
דַּבֵּר עִמָּם עַל בְּהֵמוֹת,
וְאַל תְּסַפֵּר חֲלוֹמוֹת…
334. הֱיוֹת שֶׂה –
אַל תֹּאבֶה…
הַכֶּסֶף 🔗
335. כֶּסֶף יֻקַּח מִמַּעֲמַקִּים –
וְאֶת רוֹכְשׁוֹ מַגְבִּיהַּ לִשְׁחָקִים…
336. הַכֶּסֶף –
סַבּוֹן טוֹב שֶׁאֵין לְשַׁעֵר:
כְּתָמִים גְּדוֹלִים יְטַהֵר…
337. אֵין בַּכֶּסֶף רוּחַ־חַיִּים –
וּמֵמִית וּמְחַיֶּה כֵּאלֹהִים…
338. כָּל הָאֱלִילִים בִּטֵּל הֶהָמוֹן –
חוּץ מֵאֱלִיל־הַמָּמוֹן…
339. גַּם הַלּוֹעֵג לֶאֱלִילֵי־שָׁוְא –
יִשְׁתַּחֲוֶה לְעֵגֶל־הַזָּהָב…
340. הַכֶּסֶף תְּכוּנָתוֹ קָשָׁה:
אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע…
341. מֵאֲדָמָה יָצָא זָהָב –
וַיָּבוֹא אָדָם תַּחְתָּיו…
342. אוֹהֵב כֶּסֶף וְזָהָב –
שׂוֹנֵא אָדָם רָב…
343. “הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל” –
וּלְנַחֵם אֵינוֹ יָכוֹל…
344. כֶּסֶף קַל לִבְזוֹר –
וְקָשֶׁה לִצְבּוֹר…
345. חֲמוֹר בַּעַל זָהָב –
עַל עָנִי יִרְכָּב…
346. הַכֶּסֶף –
אָדוֹן אַכְזָר
וְעֶבֶד יָקָר…
347. “כַּסְפָּא – חַסְפָּה”,
חַסְפָּא לֹא כַּסְפָּא…
348. מִי שֶׁבָּרָא הַכֶּסֶף –
בָּרָא עַד הַיּוֹם
גַּן־הָעֵדֶן וְהַגֵּיהִנֹּם…
349. הַכֶּסֶף חוֹלֶה מְסֻכָּן:
לִגְוֹועַ כִּי יַתְחִיל –
שׁוּם רוֹפֵא לֹא יַצִּיל…
350. הַכֶּסֶף – מָגֵן,
מִכָּל צַר יָגֵן…
351. יֵשׁ אַהֲבָה נִצְחִית
בְּלֵב גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים,
נְעָרִים וּזְקֵנִים,
אֲצִילִים וּבְנֵי־הָמוֹן –
לַמָּמוֹן…
352. מִזָּהָב עָשׂוּי הַמַּפְתֵּחַ –
כָּל שְׁעָרִים הוּא פּוֹתֵחַ…
353. לִפְנֵי כֶּסֶף נִפְתָּחִים –
כָּל שְׁעָרִים וּדְלָתַיִם,
חוּץ מִשַּׁעֲרֵי שָׁמַיִם…
354. לוּלֵא כֶּסֶף הָיָה בָּעוֹלָם –
לֹא הִתְחַפֵּשׂ כָּל־כַּךְ הָאָדָם…
355. כָּל הַנְּחָלִים יָגִיחַ יָם,
וְהַכֶּסֶף יָגִיחַ –
כָּל צִדְקוֹת אָדָם…
356. אֵין אֻמְלָל כַּנִּבְהָל לַהוֹן:
נֶגְדּוֹ תָּמִיד שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן…
357. הַכִּיס –
עֶרְכּוֹ רָב
לְפִי הַזָּהָב.
וְכֵן הָעֲשִׁירִים –
גָּדוֹל עֶרְכָּם
לְפִי רְכוּשָׁם…
358. אָסוֹן גָּדוֹל וְנוֹרָא –
אֲשֶׁר מְעַט כֶּסֶף אֵל בָּרָא…
359. הַבּוּרְסָה –
הֵיכָל לְעוֹבְדֵי–אֱלִילִים רָב,
אֱלִילֵיהֶם –
גְּרוּטוֹת כֶּסֶף וְזָהָב.
הָעֲבוֹדָה – סְפֶּקוּלַצְיָה
וְהַתְּשׁוּבָה – לִקְוִידַצְיָה…
360. הַלִּירוֹת
אֵינָן מַמְזֵרוֹת…
ממזרות הן הפקר אך לא הכסף.
361. לֹא לְחִנָּם מַטְבֵּעַ עֲגֻלָּה
לְגַלְגַּל הַחוֹזֵר מְשׁוּלָה…
היום לזה ומחר לאחר.
362. נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי דְמָעוֹת,
וְלֹא נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי מָעוֹת…
בפני הכסף השערים פתוחים.
הָאֱמֶת 🔗
363. אִם הָאֱמֶת תַּגִּיד –
תִּפְצַע לְזוּלָתְךָ הַלֵּב.
וְאִם תַּכְחִיד –
תִּגְרוֹם לְרוּחֲךָ כְּאֵב.
מוּטָב וְרַע לְךָ יְעוֹלֵל –
וְהָאֱמֶת אַל תְּגַל…
364. "הָאֱמֶת עֲרֻמָּה״
אוֹמְרִים אִישִׁים,
וְהַשַּׁקְרָנִים אוֹתָהּ מַלְבִּישִׁים…
365. אִם תֹּאמַר רַק אֱמֶת –
אֶחָד אוֹתְךָ יְהַלֵּל,
הַשֵּׁנִי – יְחַלֵּל,
הַשְּׁלִישִׁי – יְקַלֵּל…
366. בִּפְתֹחַ הָאֱמֶת הַדֶּלֶת בְּאוֹן –
יִבְרַח הַשֶּׁקֶר דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן…
367. מְבַקְשִׁים סְתִירוֹת בָּאֱמֶת –
וָאָיִן.
וּבַשֶּׁקֶר רַבּוּ הַסְּתִירוֹת –
וּמַעֲלִימִים עָיִן…
368. גַּם “רַב” הַדּוֹבֵר אֱמֶת –
דּוֹבֵר שֶׁקֶר בְּהַסְפִּידוֹ מֵת…
369. בְּכָל הָעוֹלָם אֵין קֶבֶר –
בּוֹ הָאֱמֶת תִּקָּבֵר…
370. הָאֱמֶת –
לֹא רַחֲמָנִית
וְלֹא וַתְּרָנִית…
371. עַל אֱמֶת וַתְּרָן –
שַׁקְרָן…
372. הָאֱמֶת אֵינָהּ זְקוּקָה –
לְגוּשְׁפַּנְקָא דְמַלְכָּא…
373. יְלָדִים וּכְסִילִים –
הָאֱמֶת מְגַלִּים…
374. הַפָּשׁוּט – טוֹב.
וְלָאֱמֶת קָרוֹב…
375. דּוֹבֵר אֱמֶת לְעוֹלָם
יְאַבֵּד אַהֲבַת בְּנֵי־אָדָם…
376. בַּר־לֵבָב בֶּאֱמֶת –
אֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּמֵת…
377. אֵין לְכַסּוֹת בְּנָפָה
הַשֶּׁמֶשׁ הַיָּפָה…
אין להסתיר האמת במסוה שקר.
378. הָאֱמֶת דּוֹמָה לְזָהָב:
צָרִיךְ לַחְפּור בְּמַעֲמַקִּים,
עַד שֶׁמּוֹצְאִים…
379. נְבִיאֵי־אֱמֶת –
מוֹצְאִים לְעִתִּים מַאֲמִינִים בָּם,
נְבִיאֵי־שֶׁקֶר –
תָּמִיד מוֹצְאִים רָב־אָדָם…
380. הָאֱמֶת לֹא מֵתָה –
אַף כִּי קָבְרוּ אוֹתָהּ…
381. חֲנֻפָּה – תַּרְבֶּה אוֹהֲבִים,
וֶאֱמֶת – אוֹיְבִים…
382. יוֹתֵר מִשֶּׁהָאֱמֶת מְבִיאָה בְּרָכָה –
הָאֱמֶת הַמְדֻמָּה מְבִיאָה אֲנָחָה…
383. לֹא קָשֶׁה לְהַגִּיד לְאִישׁ
כָּל עָווֹן וָחֵטְא;
אַךְ קָשֶׁה מְאֹד –
לְהַגִּיד אֶת הָאֱמֶת…
384. נְתִיבוֹת לַשֶּׁקֶר –
לֹא מְעַט.
וְלָאֱמֶת –
רַק אַחַת…
385. הָאֱמֶת –
לַפִּיד בּוֹעֵר וְשׂוֹרֵף;
לָכֵן נַעֲמֹד מֵרָחוֹק
לְבַל נִצָּרֵב…
386. לְמַעַן הָאֱמֶת
הָאָדָם טַעְמוֹ יְשַׁנֶּה;
וּלְמַעַן הָאָדָם –
הָאֱמֶת לֹא תְשֻׁנֶּה…
387. אֵין דָּבָר קָשֶׁה בְָּעוֹלָם –
כַּאֲמִירַת הָאֱמֶת לְאָדָם…
388. אִישׁ־אֱמֶת
יָכוֹל הַכֵּר:
הַתְדַבֵּר אֱמֶת,
אוֹ תְּשַׁקֵּר…
389. שׁוֹחֵר אֱמֶת –
אַחֲרֵי הָרַבִּים
לֹא יֵט…
390. לְפָנִים:
פִּיתַּגוֹרֶס הִקְרִיב מֵאָה שְׁוָרִים –
בְּעַד אֱמֶת אַחַת;
הַיּוֹם:
מַקְרִיבִים מֵאָה אֲמִתּוֹת –
בְּעַד שׁוֹר אֶחָד…
391. עֵת גִּלָּה פִּתַּגוֹרֶס תּוֹרָתוֹ הָאֲמִתִּית –
הִקְרִיב מֵאָה פָּרִים;
וּמֵאָז בְּהִגָּלוֹת אֱמֶת חֲדָשָׁה –
יָחִילוּ כָּל הַשְּׁוָרִים…
392. עַל אֱמֶת נִמְרֶצֶת –
אֵין זִקְנָה קוֹפֶצֶת…
393. הָאֱמֶת –
לֹא בַּיְשָׁנִית
וְלֹא פַּחְדָּנִית…
(שו"ת חוט המשולש, תשובה ה').
394. מֵאָה שָׁנָה עוֹבְרוֹת –
עַד אֲשֶׁר הָאֱמֶת מוּבָנָה וְנִתְפֶּשֶׂת.
וְעוֹד מֵאָה שָׁנָה –
עַד שֶׁהִיא בַּחַיִּים נִכְנֶסֶת…
395. אֲנָשִׁים נוֹטְלִים הָאֱמֶת
כְּחוֹלֶה – רְפוּאוֹת:
בְּשָׁעוֹת יְדוּעוֹת,
וּבְשִׁעוּר כַּפִּיּוֹת…
396. הָאֱמֶת יוֹדַעַת רַק אֲמִתּוֹת,
וְלֹא “אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת”…
הַשֶּׁקֶר 🔗
397. קַל כַּמֹּץ הַשֶּׁקֶר –
לָכֵן נוֹשְׂאָיו רַבּוּ
לְאֵין חֵקֶר…
398. קֵץ לַשֶּׁקֶר – אֱמֶת.
וְלָאֱמֶת אֵין קֵץ…
399. ״שֶׁקֶר אֵין לוֹ רַגְלַיִם",
לָכֵן הוּא תָּמִיד עִמָּנוּ:
אֵין בּוֹ כֹּחַ לָלֶכֶת מֵאִתָּנוּ…
400. הַשַּׁקְרָן מַרְבֶּה דְבָרִים:
הֲלֹא יִתְמֹךְ שֶׁקֶר אֶחָד –
בְּשִׁבְעָה שְׁקָרִים…
401. הָאֱמֶת שֶׁל הַשַּׁקְרָן –
שֶׁקֶר שֶׁל אֱמֶת…
402. אֲסוֹן הַשַּׁקְרָן –
שֶׁאֵינוֹ זַכְרָן…
403. הַשַּׁקְרָן – עַכָּבִישׁ,
הַשְּׁקָרִים – קוּרִים,
וְהַמַּאֲמִינִים בָּם – זְבוּבִים…
404. נֶזֶק לְזוּלָתוֹ גוֹרֵם שַׁקְרָן,
וּלְעַצְמוֹ – אֲמִתָּן…
405. הַשַּׁקְרָן –
אִם פַּעַם אַחַת אֱמֶת יֹאמַר –
כָּל הַיּוֹם לוֹ צַר וּמַר…
- הָעֹנֶג שֶָל שֶׁקֶר –
שֶׁקֶר הָעֹנֶג…
407. פְּעָמִים לְהַגִּיד הָאֱמֶת –
הַשַּׁקְרָן יְמָאֵן,
כִּי יֵדַע, לֹא יֵאָמֵן…
408. יֵשׁ וּמַבְטִיחַ אָדָם –
יָדוֹ עַל לִבּוֹ שָׂם.
כְּמַרְאֶה: מְקוֹם הַשֶּׁקֶר שָׁם…
409. הַשַּׁדְכָן עַל שְׁקָרָיו –
לֹא יַעַנְשׁוֹ אֱלֹהָיו…
410. ״שֶׁקֶר אֵין לוֹ רַגְלַיִם",
אֲבָל רַב אוֹנוֹ
לִזְחוֹל עַל גְּחוֹנוֹ…
411. שֶׁקֶר הַמַּאֲרִיךְ יָמִים לָרֹב –
סִמָּן, שֶׁאֱמֶת בּוֹ קוּרְטוֹב…
412. הַשֶּׁקֶר יוּכַל לְהַאֲרִיךְ יָמִים,
אַךְ לֹא לִחְיוֹת לְעוֹלָמִים…
413. הַשַּׁקְרָן וְהַחוֹנֵף דּוֹמִים –
כְּאִלּוּ נוֹלְדוּ תְּאוֹמִים…
414. רַק שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה
הַשַּׁקְרָן מְשַׁקֵּר בְּנֶאֱמָנוּת:
בַּקַּיִץ, בַּחֹרֶף וּבְהִזְדַּמְּנוּת…
הַגַּאֲוָה 🔗
415. כָּל עִירִי –
עַל צַוָּארִי.
כך מתפאר עסקן צבורי בגאותו שכל צרכי בני עירו תלויים עליו.
416. הַקֵּבָה רְעֵבָה
וְלִשְׂמֹחַ חוֹבָה…
על דל גאה שמוצא לו לחובה להראות פנים שמחות בזמן שהוא חסר לחם.
417. גַּאֲוָתָן הוּא זֶה
הַמִּתְפָּאֵר בִּפְנֵי רֵעֵהוּ –
שֶׁגַּאֲוָה שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ,
וְעֶנָו אֵין כָּמוֹהוּ…
418. לֹא כָּל רֹאשׁ מוּרָם
חוֹשֵׁב עַל עִנְיָן רָם…
419. כָּל הוֹנוֹ
רַק גְּאוֹנוֹ…
על דל גאה.
420. יֵשׁ אֲנָשִׁים הַדּוֹמִים לְנַעֲלַיִם:
כָּל שֶׁמְּחִירָן בְּזוֹל –
הֵן שׁוֹרְקוֹת בְּקוֹל גָּדוֹל…
421. “גַּאֲוָה מֻנַּחַת עַל גַּל־אַשְׁפָּה”,
וּלְעִתִּים – גַּל־אַשְׁפָּה עַל גַּאֲוָה…
422. בֵּיצָה גְדוֹלָה
תַּמְלִיט בְּשֶׁקֶט הַיַּעֲנָה;
וְהַקּוֹרְאָה –
דּוֹגֶרֶת בְּהַמְלִיטָהּ קְטַנָּה…
משל, הענותן עושה גדולות בשקט מבלי שום התפארות, והגאותן יצלצל ומתגאה בקולי קולות בעשותו דבר מועט, דבר שאין לו ערך חשוב.
423. לֹא תַּבִּיט עַל רַגְלֶיךָ, –
אֵינְךָ בָּטוּחַ בְּרֹאשֶׁךָ…
424. אִם בַּמַּעֲלוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּךָ –
לֹא יָפֶה הִתְגָּאוֹת;
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה –
בְּאֵלֶּה שֶׁבְּךָ אֵינָן נִמְצָאוֹת…
425. בְּסוֹד חֲבֵרִים אַל תָּבוֹא –
אִם גַּאֲוָתָן אַתָּה,
פֶּן יַשְׁפִּילוּךָ מָטָּה…
426. עשֶׁר – אָב לְגַאֲוָה,
עֹנִי – לַעֲנָוָה…
427. עֲנָוָה מְיֻתֶּרֶת –
גַאֲוָה מְסֻתֶּרֶת…
428. הַמִּתְפָּאֵר בִּגְדֻלָּתוֹ –
יוֹכִיחַ חֶרְפָּתוֹ…
429. הִתְרַחֵק מִגַּאֲוָה,
וְאַל תַּרְבֶּה עֲנָוָה…
430. בַּעֲלִילוֹת נִשְׂגָּבוֹת רַבִּים יִתְהַלָּלוּ,
וּבֶאֱמֶת – הַמִּקְרִים אוֹתָן פָּעָלוּ…
431. אִם תִּלְבַּשׁ גַּאֲוָה,
אוֹ תַּעֵט עֲנָוָה –
בְּעֵינֵי כָּל יוֹדְעֶיךָ
תְּהִי לְפִי עֶרְכֶּךָ.
432. כָּל שֶׁהָאָדָם יוֹתֵר שָׁפָל –
לְהַאֲמִין שֶׁהוּא גָדוֹל
לוֹ יוֹתֵר קַל…
433. אֶרֶז לֹא יִשְׁפַּל
בְּעֵמֶק צָר
וְאֵזוֹב לֹא יְרוֹמַם –
גַּם עַל הָר…
434. לוּלֵא הַגַּאֲוָה שֶׁהָיְתָה בְּלִבֵּנוּ,
לֹא קָצַפְנוּ עַל גְּאוֹן זוּלָתֵנוּ…
435. גַּם הַגַּאֲוָה מִדַּת תִּפְאֶרֶת –
מֵעֲשׂוֹת רָעוֹת הִיא שׁוֹמֶרֶת…
436. הַכְּסִיל גָּאוֹן יִלְבָּשׁ
כִּי עֶרְכּוֹ אֵינוֹ חָשׁ…
437. הָעֶבֶד –
טֶבַע הָעֶבֶד מְגַלֶּה,
לֹא בִּהְיוֹתוֹ עֶבֶד,
אֶלָּא כְּשֶׁהוּא לְאָדוֹן יִתְעַלֶּה…
438. יֵשׁ לְחָיָיו יִצְבּוֹט –
כִּי הָאֹדֶם בָּהֶן יִשְׁלוֹט…
439. נָעִים לֹא לִהְיוֹת דּוֹמֶה לַאֲחֵרִים,
לְהִצְטַיֵּן וְלִהְיוֹת מֵהֶם הַגָּדוֹל;
אַךְ נָעִים יוֹתֵר לֹא לְהִצְטַיֵּן –
וְלִהְיוֹת דּוֹמֶה לַאֲחֵרִים בַּכֹּל…
הַתַּאֲוָה 🔗
440. לֹא הַתַּאֲווֹת חֲזָקוֹת, –
הָאֲנָשִׁים
חַלָּשִׁים…
441. הַתַּאֲווֹת מְגֻנּוֹת,
אַךְ גַּם הֲגוּנוֹת –
בִּלְעֲדֵיהֶן הָאָדָם
לֹא יַעֲשֶׂה דָבָר בָּעוֹלָם…
אלולא יצר הרע לא לקח אשה ולא הוליד בנים (קהלת רבה ג').
442. מְפַזֵּר עַל תַּאֲוָה זָהָב –
קְלוֹנוֹ יִקְנֶה בִּמְחִיר רָב…
443. הַמִּתְאַוֶּה תַּאֲוָה זָרָה –
מְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לְהַתִּירָהּ…
444. עֵינֵי פִּקְּחִים תְּעַוֵּר אַהֲבָה,
וְעֵינֵי חֲכָמִים – תַּאֲוָה…
445. לוּלֵא תַּאֲוַת הַמּוֹתְרוֹת –
כָּל הַנְּפָשׁוֹת הָיוּ מְאֻשָּׁרוֹת…
446. עֵין אָדָם צָרָה וּקְטַנָּה –
וּמְלֹא כָל הָאָרֶץ לֹא יְמַלְאֶנָּה…
447. עֲצַת זָקֵן שֶׁאֵינָהּ נִשְׁמַעַת,
תַּאֲוָה שֶׁאֵינָהּ נִמְנַעַת,
גַּאֲוָה עַד שָׁמַיִם מַגַּעַת –
הֵן רַק מֵעֲנִיּוּת־הַדַּעַת…
448. כָּל בַּעֲלֵי־תַּאֲוָה עֲבָדִים הֵם:
אֶחָד עֶבֶד לְכֶסֶף נִמְכָּר,
הָאַחֵר – לְכָבוֹד וִיקָר,
הַשְּׁלִישִׁי – לְגֵאוּת,
הָרְבִיעִי – לְשִׁכְּרוּת,
הַחֲמִישִׁי – לִקְלָפִים,
הַשִּׁשִּׁי – לְנַאֲפוּפִים,
וְעוֹד כָּאֵלֶּה לַאֲלָפִים…
הַכָּבוֹד 🔗
449. כָּבוֹד הוּא דָבָר
שֶׁהֶחָצוּף בְּעַצְמוֹ לוֹקְחֵהוּ,
וְהֶעָנָו אֵינוֹ דוֹחֵהוּ…
450. אַחַר כָּבוֹד אַל תִּרְדֹף;
לֹא תִקָּחֵהוּ גַם בְּאֶגְרוֹף…
451. תֵּלֵךְ בִּשְׁבִיל־הַזָּהָב –
תִּנְחַל כָּבוֹד רָב…
452. בִּזָּיוֹן גָּדוֹל עַד מְאֹד –
רְדִיפָה אַחַר הַכָּבוֹד…
453. גַּנָבִים קְטַנִּים נִתְלִים,
וְכָבוֹד יִנְחֲלוּ הַגְּדוֹלִים…
454. אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָיָה מֶלֶךְ טִפֵּשׁ;
מֵאָז הַרְבֵּה טִפְּשִׁים יֵשׁ –
וְכָל אֶחָד כְּבוֹד מַלְכוּת מְבַקֵּשׁ…
455. אוֹתוֹת־הַכָּבוֹד שֶׁל הַגִּבּוֹרִים הַמְהֻלָּלִים
מַזְכִּירִים אֶת שֶׁנָּפְלוּ חֲלָלִים…
456. הִזָּהֵר מִמְּקַנֵּא לִכְבוֹדוֹ,
וּמִלֹּא יָדַע בּשֶׁת מֵעוֹדוֹ…
457. יֵשׁ נוֹתֵן עַל כְּבוֹדוֹ קָלוֹן –
בְּרִיבוֹ רִיב כְּבוֹדוֹ בְּאוֹן…
458. כָּבוֹד מֵאַהֲבָה –
תִּפְאֶרֶת וְגָאוֹן;
כָּבוֹד מִיִּרְאָה –
חֶרְפָּה וְקָלוֹן…
459. כָּל מְכַבְּדָיו אִישׁ יֶאֱהַב,
אַךְ לֹא כָּל מְהֻלָּלָיו…
460. הַבּוֹרֵחַ מִכָּבוֹד וּמַחְלְקוֹת –
יִזְכֶּה לְשָׁנִים אֲרֻכּוֹת…
461. עַל פִּי־רֹב מְכַבְּדִים –
אֶת שֶׁמִּפָּנָיו מְפַחְדִים…
462. רַבִּים נָחְלוּ קָלוֹן,
עַל רָדְפָם כָּבוֹד בְּאוֹן.
463. הַמִּתְפָּאֵר וּמִתְהַלֵּל –
כְּבוֹדוֹ מְחַלֵּל…
464. הַמֵּקֵל בִּכְבוֹד רַבִּים –
רַבִּים מְקִלִּים בִּכְבוֹדוֹ…
465. כָּל מַה שְֶּׁאִישׁ בַּאֲחֵרִים
מֵגִיס לִבּוֹ מְאֹד –
תּוֹבֵעַ מֵאֲחֵרִים לְעַצְמוֹ
הַעֲרָצָה וְרֹב כָּבוֹד…
466. רָב־אָדָם יְכַבֵּד דָּבָר
מֻפְלָא מִמֶּנּוּ וָזָר…
467. רְצוֹנְךָ עַל אֲחֵרִים לְהִכָּבֵד –
אֶת עַצְמְךָ כַּבֵּד…
468. אַל יִחַר אַפְּךָ בְּאִישׁ
אִם עַל לֹא דָּבָר יְחָרְפֶךָ,
הֲלֹא גַם עַל לֹא־דָבָר
פְּעָמִים כַּבֵּד יְכַבְּדֶךָ…
469. עַל פִּי־רֹב נִכְבָּד –
אֲשֶׁר מִפָּנָיו נִפְחַד…
- גְּדָל־דֵעָה
מוֹאֵס בְּגַדְלוּת,
וּמְכַבֵּד פַּשְׁטוּת…
471. מַה שֶּׁלֹא יוֹצִיא לִצְדָקָה
הַמּוּסָר בְּרֹב דְּבָרִים,
יוֹצִיא הַכָּבוֹד
גַּם מִידֵי אַכְזָרִים…
472. לְהַשִּׂיג כָּבוֹד – כָּבֵד,
אַךְ נָקֵל לְאַבֵּד…
הַכַּעַס 🔗
473. כַּעַס חָכָם – גֵּץ19;
כַּעַס כְּסִיל – חֵץ…
474. הַגַּפְרוּר אַדִּיר –
לְהַבְעִיר עִיר.
כעס קטן הבוער בלב האדם יכול הרבה להָרֵעַ…
475. כְּשֶׁאִישׁ כּוֹעֵס –
אַל תְּפַיֵּס…
476. כְּשֶׁאִישׁ כּוֹעֵס –
לְהַרְגִּיעוֹ אַל תְּבַקֵּשׁ;
שֶׁמֶן אַתָּה שׁוֹפֵךְ עַל אֵשׁ…
477. עִם בַּעַל־כַּעַס –
רִיב אַל־תַּעַשׂ…
478. אֹרֶךְ־רוּחַ –
נִצָּחוֹן בָּטוּחַ…
479. אֹרֶך־אַפַּיִם –
מַר לְבַר־נַשׁ,
אַךְ סוֹפוֹ –
מָתוֹק כִּדְבַשׁ…
480. גִּבּוֹר יִבָּחֵן בַּמִּלְחָמָה,
וְחָכָם – בְּעֵת חֵמָה…
הַשִּׂנְאָה 🔗
481. מְרִיבָה קְטַנָּה יְכוֹלָה
לִגְרֹם שִׂנְאָה גְדוֹלָה…
482. הַלְוָאָה עוֹזֶרֶת
וְשִׂנְאָה מְעוֹרֶרֶת.
הלוה נעשה שונא למלוה.
483. שִׂנְאַת חִנָּם
לֹא בְּחִנָּם…
484. בֵּיתִי בּוֹעֵר בָּאֵשׁ –
מִתְחַמְִמִּים לְאוֹרוֹ יֵשׁ…
נמצאים שונאים השמחים לאידי.
485. לֹא הֶבְדֵּל הַשָּׂפוֹת
מַפְרִיד בֵּין עַם לְעָם,
אֶלָּא גֹדֶל הַשִּׂנְאָה
וְרֹב רָעָתָם…
486. אֵלִי!
יִרְאֶה בְּאָשְׁרִי שׂוֹנְאִי –
וְאַל בְּרָעָתוֹ אֲנִי…
487. הַשּׂוֹנְאִים אֲשֶׁר לִי יֵשׁ
מְנִיחִים אֶת דַּעְתִּי;
טוֹבִים מֵהֶם אֵינִי מְבַקֵּשׁ…
488. רַבִּים בְּשִׂנְאָה לְרָע
כָּל־כַּךְ עֲסוּקִים –
עַד שֶׁלֶּאֱהֹב הַטּוֹב,
אֵין הֵם מַסְפִּיקִים…
הַסּוֹד 🔗
489. דֶּרֶךְ גְּבָרִים –
שָׁמוֹר סוֹד אֲחֵרִים;
דֶּרֶךְ נָשִׁים לֹא כֵן –
רַק סוֹדָן שׁוֹמְרוֹת הֵן…
490. אִלּוּ הַנָּשִׁים הַ“תּוֹרָה” יָדָעוּ –
שָׁם “סוֹדוֹת” לֹא הָיוּ…
491. הַפָּנִים מְגַלּוֹת
כָּל הַסּוֹדוֹת…
492. מִשָּׁכֵן קָרוֹב וּמֵאלֹהִים –
דָּבָר אֵין לְהַעְלִים…
493. בְּיָמֵינוּ הַכֹּל פֻּמְבִּי מְאֹד,
לְרַבּוֹת הַסּוֹד…
494. אֲחוֹרֵי כֹּתֶל מִגַּלּוֹת
סוֹדְךָ הֱיֵה זָהִיר –
תְּגַלֵּהוּ אֶבֶן מִקִּיר…
495. אוֹמֵר לַכֹּל שֶׁיּוֹדֵעַ סוֹד –
חֶצְיוֹ כְּבָר הִגִּיד,
וְיִתְרוֹ עוֹד יַגִּיד…
הַכִּילַי וּמַלְוֶה־בְּרִבִּית 🔗
496. רְכוּשׁ הַכִּילַי –
כְּאַסִּיר אֶל בּוֹר:
אַחֲרֵי מוֹתוֹ –
יִקָּרֵא לוֹ דְרוֹר…
497. כִּילַי זָקֵן עָשִׁיר –
רָצָה לְהַצְעִיר.
הִזְרִיקוּ בּוֹ דַם קוֹף –
וְנִשְׁאַר אוֹתוֹ חֲזִיר…
498. הַכִּילַי עַל אוֹצָרוֹ –
כְּדֹמֶן עַל הַשָּׂדֶה:
כָּל שֶׁיּוֹתֵר יַסְרִיחַ –
יוֹתֵר יַשְׁמִין, יַפְרֶה…
499. כִּילַי –
כְּכֶלֶב נֶאֱמָן הִנֵּהוּ:
שׁוֹמֵר הוֹן יוֹרְשָׁיו
כָּל יְמֵי חַיֵּיהוּ…
500. כִּילַי מְנַדֵּב לִפְנֵי מוֹתוֹ –
מֵהוֹן יוֹרְשָׁיו נִדְבָתוֹ…
501. “צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”20,
וּלְכִילַי הִיא מַר מִמָּוֶת…
502. כִּילַי –
אֵין מָמוֹנוֹ בִּרְשׁוּתוֹ;
הוּא בִּרְשׁוּת מָמוֹנוֹ…
503. אוֹי לַחַי כְּאֶבְיוֹן,
לְמַעַן מוּת בַּעַל־הוֹן.
504. אִמְרוּ לְכִילַי גּוֹסֵס
שֶׁדְּמֵי קְבוּרָה לֹא תִּקַּח הַקְּהִלָּה –
יָקוּם וְיִחְיֶה מֵרֹב גִּילָה…
505. כִּילַי עָשִׁיר כִּי יָמוּת –
לֹא עָלָיו אֲנָשִׁים חָסִים,
אֶלָּא עַל הַסּוּסִים…
על הסוסים שמובילים אותו לקבורה.
506. כִּילַי –
אוֹכֵל פֵּרוּרִים
וּבוֹקֵעַ גַּפְרוּרִים…
507. אֵין עָשִׁיר כְּחַסְכָן,
וְאֵין דַּל כְּקַמְצָן…
508. הַכִּילַי יָכוֹל וְאֵינוֹ רוֹצֶה,
וְהַפַּזְרָן רוֹצֶה עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל…
509. הַפַּזְרָן –
אוֹכֵל אֲרֻחַת־בֹּקֶר בַּעֲשִׁירוּת,
אֲרֻחַת־צָהֳרַיִם – בְּדַחְקוּת,
אֲרֻחַת־עֶרֶב – בַּעֲנִיּוּת,
וְהוֹלֵךְ לִישׁוֹן – בְּבִזְיוֹן…
510. כִּילַי עָשִׁיר שׁוֹמֵר,
אֲשֶׁר עַל עֲמָלוֹ הַמָּר
אֵינוֹ מְקַבֵּל שָׂכָר…
511. שָׁאֲלוּ לְכִילַי:
“לְמָה אַתָּה מִתְאַוֶּה” –
עָנָה:
"לִבְשַׂר־עוֹף תַּאֲבוֹנִי גָדוֹל,
אֲבָל אֲנִי חַס עַל הַתַּרְנְגֹל"…
512. כִּילַי בּוֹלֵעַ לְאַט־לְאַט:
צַר לוֹ לִבְלוֹעַ בְּפַעַם אַחַת…
513. כִּילַי רָעִים כֵּלָיו –
אַל תָּבוֹא אֵלָיו…
514. כִּילַי –
לֶאֱהֹב זוּלָתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל.
וּלְעַצְמוֹ – שׂוֹנֵא גָדוֹל…
515. אִלְמָלֵא בּוֹשׁ מֵאֲנָשִׁים רִבִּיתָן –
מַצֶּבֶת אָבִיו מָכַר וּבְרִבִּית נָתַן…
516. דֶּמַע מֵעֵינֵי רִבִּיתָן יוֹרֵד,
רַק בְּשָׁעָה שֶׁמָּרוֹר גּוֹרֵד…
מטבעוֹ של מלוה בריבית שלב־אבן לו, אינו מרחם על שום איש ואינו בוכה לאסון בן אדם זולתו.
517. נִבְהָל לַהוֹן
וְעָשִׁיר כִּילַי –
לֹא יֹאמְרוּ דַי…
518. עָשִׁיר קַמְצָן –
קַבְּצָן…
הַיְדִידוּת 🔗
519. יְדִיד לֹא־נֶאֱמָן בַּצָּר –
אֵין לִדְאוֹג אִם יֶחְסָר…
520. אַל תַּאֲמֵן בְּרֵעַ:
בְּאָשְׁרְךָ
יִתֵּן לְךָ דְבַשׁ,
וּבְצָרָתְךָ
אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ…
521. כֶּלֶב וְרֵעַ רָע –
מְלַחֲכֵי הַקְּעָרָה,
אַךְ הָרִאשׁוֹן
מַכִּיר לְנוֹתְנוֹ טוֹבָתוֹ,
וְהָאַחֲרוֹן – דוֹרֵשׁ רָעָתוֹ…
522. בָּרֵר כְּקִטְנִיּוֹת רֵעִים,
וְלָאו – תִּשְׁבַּע תּוֹלָעִים…
523. אוֹהֵב לֹא־נֶאֱמָן וְקֶשֶׁת דּוֹמִים:
שְׁנֵיהֶם יוֹפִיעוּ אַחֲרֵי הַגְּשָׁמִים…
524. מְעַטִּים הַיְדִידִים שֶׁיְּבַקְּרוּךָ, חוּץ
מֵאֵלֶּה שֶׁאַתָּה לָהֶם נָחוּץ…
525. מוֹשִׁיעַ רֵעֵהוּ בְּיוֹם רָע –
בְּנֶשֶׁךְ מַלְוֶה לְיָהּ…
526. עַל כֶּלֶב יֵשׁ לִסְמֹךְ
יוֹתֵר מֵעַל אוֹהֲבִים,
אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם בֵּינֵיהֶם –
יֵשׁ הַרְבֵּה כְּלָבִים…
527. יְדִיד חָדָשׁ קָנִיתָ הַיּוֹם,
מָחָר – צַעַר לְךָ יִגְרוֹם…
528. אוֹיֵב אֶחָד יַרְבֶּה רָעוֹת,
מִשִּׁבְעָה רֵעִים – טוֹבוֹת…
529. רֵעִים יְגָרְשׁוּ עֶצֶב,
וְעֶצֶב יְגָרֵשׁ רֵעִים…
530. בִּשְׁנַיִם אַל תִּתְרוֹעֵעַ לָעַד:
בְּאִישׁ נַפְשׁוֹ שׂוֹנֵא,
וְאוֹהֵב נַפְשׁוֹ לְבַד…
531. הַמְסֻכָּן בָּאוֹיְבִים –
לֵב אוֹיֵב,
וּפְנֵי אוֹהֵב…
532. שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה אֵינָם נָאִים,
אַךְ בְּעֶצֶם אֵינָם רָעִים:
צָבוּעַ שֶׁנִּתְפַּס אוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
הַלּוֹקְחִים גְּמַ"ח וּלְהַחֲזִיר פְּטוּרִים,
וּכְשֶׁאוֹרְחִים בָּאִים וּמִתְחַבְּאִים בַּחוֹרִים…
533. אוֹרְחִים דּוֹמִים לִגְשָׁמִים:
נִמְאָסִים אִם בָּאִים,
וּכְשֶׁאֵינָם בָּאִים – לָהֶם מִתְגַעְגְּעִים…
534. שׂוֹנֵא גָלוּי וְיָדוּעַ,
וְלֹא יְדִיד צָבוּעַ…
535. אִבַּדְתָּ יְדִידִים –
בְּרִיאוּתְךָ אִבַּדְתָּ;
אִבַּדְתָּ בְּרִיאוּתְךָ –
יְדִידִים אִבַּדְתָּ…
536. אֶת יְדִידֶיךָ –
יַרְחִיקוּ מֵעָלֶיךָ הַיִּתְרוֹנוֹת –
יוֹתֵר מֵהַחֶסְרוֹנוֹת…
537. אַשְׁרֵי הָאִישׁ –
אִם יְדִידִים לוֹ יֵשׁ.
וַאֲבוֹי לוֹ –
אִם עֶזְרָתָם יְבַקֵּשׁ…
538. אוֹהֵב שַׁקְרָן –
רַע מִשּׂוֹנֵא יַשְׁרָן…
539. אַל תַּאֲמֵן גַּם בְּאָח –
עַד שֶׁלֹא קְנִיתוֹ לְאוֹהֵב לָךְ…
540. יְדִיד אֶחָד יָשָׁן –
מִשְּׁנַיִם נֶאֱמָן…
541. יִהְיוּ יָמֶיךָ, יְדִידִי,
כִּימֵי בֶּגֶד יְהוּדִי…
כשיהודי עושה בגד חדש, ילבש אותו שנים רבות רק בשבתות וחגים, אחרי־כן בימי החול, וכשהצבע ידהה – יהפכהו לעֵבר האחר, וחוזר חלילה. וכשיקרע ואי־אפשר להשתמש בו – יעשה ממנו בגד לבנו הקטן.
542. לֹא קָשֶׁה לְאָדָם
לְהַקְרִיב עַצְמוֹ עַל יְדִיד וָאָח.
הַקֹּשִׁי הוּא לִמְצוֹא –
אֶת הָרָאוּי לְכָךְ…
543. אִם הָאַהֲבָה תְּכַסֶּה
עַל פִּשְׁעֵי יְדִידֵינוּ –
אֵיךְ נוּכַל לְהַכִּיר
פִּשְׁעֵי עַצְמֵנוּ?..
544. אִם הָיוּ לְאָדָם
שְׁלשָׁה יְדִידִים וְאִבְּדָם –
יְדִיד רְבִיעִי
לוֹ אַל תְּהִי…
545. יְדִידִי – הוּא חוֹבְבִי;
אַךְ לֹא כָּל חוֹבְבַי –
הֵם יְדִידַי…
546. הַמְבַקֵּשׁ בְּלִי חִסָּרוֹן יְדִיד –
יִשָּׁאֵר בָּדָד, יָחִיד…
547. כָּל הַגַּבְנֻנִּים עֲקֻמִּים הִנֶּמוֹ –
חוּץ מִגַּבְנֹן שְׁלֹמֹה…
גבנון, באידיש – הייקער, והמלך שלמה אמר: “הֹקַר רגלך מבית רעך״ – ו”הייקער" זה ישר הוא.
אַהֲבָה 🔗
548. הָאַהֲבָה –
בְּלִי אֹמֶר דּוֹבֶרֶת,
בְּלִי שֶׁמֶן בּוֹעֶרֶת,
וּבְלִי מַיִם תִּכְבֶּה וְעוֹבֶרֶת.
549. הַפַּרְוָה אֵינָהּ רְפוּאָה –
לְאַהֲבָה קְפוּאָה…
550. הָאַהֲבָה מִתְגַּבֶּרֶת,
הַבִּינָה נֶעְדֶּרֶת.
551. אַהֲבָה – הַשּׁוּרָה מְקַלְקֶלֶת
וּמְכַסָּה עַל אִוֶּלֶת…
552. אֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁל אַהֲבָה,
אֲבָל מַאֲמִין בְּאַהֲבָה שֶׁל אֱמֶת…
553. אַהֲבָה שֶׁל אֱמֶת
אֵין עֲדֶנָּה –
כִּי הָאֱמֶת אֵינֶנָּה…
554. אַהֲבָה נֶאֱמָנָה –
לֹא תִּירָא סַכָּנָה…
555. אַהֲבָה רַבַּת־אוֹן –
תִּשְׂנָא חֶשְׁבּוֹן…
556. אֵין יִרְאָה מֵאַהֲבָה,
וְאֵין אַהֲבָה מִיִּרְאָה…
557. בַּחוּרָה אוֹהֶבֶת בָּחוּר –
הִתְחַתֵּן בּוֹ חֶפְצָהּ אַדִּיר.
בָּחוּר אוֹהֵב בַּחוּרָה –
יַעַן אָבִיהָ גְבִיר…
558. אַהֲבָה בְּלִי לֶחֶם –
מַשָּׂא עַל הַשֶּׁכֶם…
559. חַלְלֵי־אַהֲבָה יֵשׁ –
יוֹתֵר מֵחַלְלֵי־אֵשׁ…
560. עִם אֲהוּבָה וְאוֹהֶבֶת –
שׁוֹכְחִים כָּל עַצֶּבֶת…
561. שִׂמְחַת הַבַּחוּרָה אֵינָהּ
מַה שֶּׁאוֹהֲבִים אוֹתָהּ –
אֶלָּא, שֶׁאֵין אוֹהֲבִים חֲבֶרְתָּהּ…
562. צוּד לֵב צָעִיר –
בַּכֹּל יְכוֹלָה בַּחוּרָה,
וְלֵב בַּחוּרָה צוּד –
אַךְ בְּטַבַּעַת יְקָרָה…
563. "תֵּן לְאִישׁ אֶצְבַּע –
יְבַּקֵּשׁ כָּל הַיָּד",
תֵּן לְבַחוּרָה טַבַּעַת –
אֶת כֻּלְּךָ רוֹצָה מִיָּד…
564. אֲהוּבִים – לְאוֹר הַלְּבָנָה שְׂמֵחִים;
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יְחַמְּמֵם אֵינָם צְרִיכִים…
565. אִלּוּ יָכְלוּ לְעוֹרֵר בִּדְמָעוֹת
אֶת הָאַהֲבָה הָעֲנֻגָּה –
נָשִׁים יֹמָם וָלַיִל
בָּכוּ בְּלִי הֲפוּגָה…
566. הַנָּדִיב מַרְבֶּה נְדָבוֹת,
פִּילוֹסוֹף – מַחֲשָׁבוֹת,
מְאַהֵב – מִתְגַּעְגֵּעַ,
הַטּוֹב – גֹּוֵעַ…
567. לְפָנִים –
הַיְּוָנִים הָעַתִּיקִים סִמְּלוּ הָאַהֲבָה
בִּדְמוּת אִשָּׁה וּבְיָדָהּ לַפִּיד־אֵשׁ.
וְהַיּוֹם –
גַּם־כֵּן בִּידֵי הָאַהֲבָה לַפִּיד יֵשׁ;
אַךְ לֹא אֶת פְּנֵי הָאָהוּב לְהָאִיר –
רַק לִרְאוֹת הָאַרְנָקִים בְּאוֹר בָּהִיר…
568. הָאַהֲבָה – עִוֶּרֶת –
וְהִיא תּוֹלִיךְ אוֹתָנוּ
לִמְקוֹם צָרָה וּמִגְעֶרֶת…
569. אִם הַדַּלוּת הַדֶּלֶת פּוֹתַחַת –
הָאַהֲבָה דֶרֶךְ הַחַלּוֹן בּוֹרַחַת…
570. הַנֶּאֱהָבִים רָבִים בֵּינוֹתָם –
כְּדֵי לְחַדֵּשׁ אַהֲבָתָם…
571. חֵץ מִקֶּשֶׁת פְּצָעֲךָ –
הָרוֹפֵא לְרַפֵּא יְנַסֶּה;
עֵין אִשָּׁה פְּגָעַתְךָ –
רְפוּאָתְךָ רַק הִיא תַּעֲשֶׂה…
572. אַהֲבָה – לְלֵב אִשָּׁה מַפְתֵּחַ,
אַךְ הָאוֹהֵב לִפְעָמִים שׁוֹכֵחַ
הַדֶּלֶת אַחֲרָיו לִנְעֹל –
וַהֲרֵיהוּ פָּתוּחַ לַכֹּל…
573. אַהֲבָה מְבַקֶּשֶׁת פְּרָחִים;
קִנְאַת־אַהֲבָה – חוֹחִים…
574. אשֶׁר וְאַהֲבָה כַּשֵּׁדִים:
הַכֹּל מְדַבְּרִים בָּם
וְעַיִן לֹא רָאָתָם…
575. אַהֲבָה –
אֶת הָאִישׁ הַמַּשְׂכִּיל
עוֹשָׂה כְּסִיל.
וְאֶת אֵשֶׁת־הָאִוֶּלֶת –
מַשְׂכֶּלֶת…
576. הָאַהֲבָה –
שַׁעֲשׁוּעִים לָאֲנָשִׁים
וְחַיִּים לַנָּשִׁים…
577. בָּאַהֲבָה – כִּבְשִׁיר טוֹב –
רַק שְׁלשָׁה דְבָרִים בָּה קָשִׁים:
הַהַתְחָלָה, הַהֶמְשֵׁךְ וְהַסּוֹף…
578. אַהֲבָה –
בַּלַּיְלָה עֵרָה הִנָּהּ,
בַּיּוֹם יְשֵׁנָה…
579. גֶּבֶר יוּכַל לְכַבֵּד
גַּם אִישׁ לֹא כִּלְבָבוֹ,
וְאִשָּׁה תְּכַבֵּד –
אַךְ אֲשֶׁר תֶּאֱהָבוֹ…
580. מִיִּסוּרֵי הָאַהֲבָה הֵיטֵב נִתְרַפֵּא –
מִי שֶׁהִקְדִּים עַצְמוֹ לְרַפֵּא…
581. אַהֲבָה –
מְכוֹנַת־חֶשְׁבּוֹן כּוֹזֶבֶת:
שְׁנַיִם כְּאֶחָד מְחַשֶּׁבֶת…
582. בִּגְלַל שַׂעֲרוֹת בַּחוּרָה אַחַת –
אִבֵּד אֶת רֹאשׁוֹ
לֹא בָּחוּר אֶחָד…
583. מִסְפַּר הַלְּבָבוֹת –
מִסְפַּר הָאֲהוּבוֹת…
584. שִׁעוּל, אַהֲבָה, אֵשׁ –
לְהַחְבִּיאָם בַּמִּסְתָּר
אִי־אֶפְשָׁר…
585. אַהֲבָה – יַיִן21,
יְדִידוּת – מַיִם22.
586. יִסּוּרֵי הָאַהֲבָה מְתוּקִים,
ֹוְאֵינָם צְרִיכִים תְּעָלָה;
אוּלָם, כְּשֶׁהֵם זְקוּקִים
שׁוּב אֵין סְגֻלָּה…
הַנִּשּׂוּאִים 🔗
587. הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שָׁבוּי הִנֵּהוּ,
וּמְשַׁלֵּם קוֹנְטְרֶבּוּצִיָּה
כָּל יְמֵי חַיֵּיהוּ…
588. הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה וְלוֹ אֵין כֹּל –
עַל צַוָּארוֹ יִתֵּן עֹל…
589. הַנּוֹשֵׂא יַחְסָנִית
מֵהוֹרִים יְקָרִים,
מְקַבֵּל נְדוּנְיָה –
רַבָּנִים נִפְטָרִים…
590. נִשּׂוּאִים – כִּשְׁטַר־גּוֹרָל,
כָּל אֶחָד מְקַוֶּה וּמְחַכֶּה:
אוּלַי בַּגּוֹרָל הַגָּדוֹל יִזְכֶּה…
591. “שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ”23 –
לָכֵן בַּחוּרִים יְאַחְרוּ חֲתֻנָּתָם,
לְמַעַן לֹא תּוּפַר שִׂמְחָתָם…
592. אִשָּׁה יָפָה תִּקַּח –
לֹא כֻּלָּהּ שֶׁלָךְ;
תִּקַּח מְכֹעָרָה –
שֶׁלְּךָ כָּל הַצָּרָה…
593. בְּאַהֲבָה –
מְאַבְּדִים הַשֵּׂכֶל אֲנָשִׁים,
בְּנִשּׂוּאִים –
אֶת הָאֲבֵדָה מַרְגִּישִׁים…
594. הָרַע שֶׁבַּנִּשּׁוּאִים –
אֲבֵדַת הַתִּקְוָה
לִמְצוֹא אִשָּׁה טוֹבָה…
595. זָקֵן לוֹקֵחַ צְעִירָה –
הָרֵעוּת בֵּינֵיהֶם חֲשׁוּבָה,
כֶּאֱגוֹז קָשֶׁה לְשֵׁן רְקוּבָה…
596. מִדִּינֵי הַ“בְּרָכוֹת”
יָדַעְתִּי מְעַט,
וּבֵרַכְתִּי עַל הָרַעַם –
“הֲרֵי־אַתְּ”…
597. חָכָם הָיָה רַבֵּנוּ גֵרְשֹׁם,
שֶׁאָסַר לָקַחַת נָשִׁים שְׁתַּיִם;
וְאִלּוּ אָסַר אַף אַחַת –
הָיָה חָכָם שִׁבְעָתַיִם…
598. “וַיִקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים”24.
עַל אֵיזֶה סֶמֶךְ? –
עַל כֵּן קָרְאוֹ שְׁמוֹ לֶמֶךְ25…
599. אִם בַּחוּרָה זְקֵנָה תּוֹדִיעַ:
“לְעוֹלָם לֹא אֶתְחַתֵּן” –
כָּל שִׁדּוּךְ לָהּ תַּצִּיעַ,
אַף עִוֵּר לָהּ תֵּן…
600. אָדָם הוֹלֵךְ אַחֲרֵי לְוָיָתוֹ –
חָתָן הַמּוּבָל לְחֻפָּתוֹ…
601. הַמִּשְׁתַּמֵּד לְשֵׁם נָכְרִיָּה –
יִתְגַּעְגַּע עַל עִבְרִיָּה:
בְּחִלּוּף הַמִּגְבַּעַת,
לֹא תִּשְׁתַּנֶּה הַדַּעַת…
602. נוֹחַ לִשְׁאוֹל בַּחוּרָה,
מָתַי תֵּלֵךְ לְמִיתָה –
מִשְּׁאֹל, בְּאֵיזוֹ שָׁנָה אִמָּהּ
הָשְׁכְּבָה אִתָּהּ בַּמִּטָּה26…
603. נִגּוּנֵי הַחֲתֻנָּה
מַזְכִּירִים לִי הַנִּגּוּנִים,
הַמְנֻגָּנִים לִפְנֵי צָבָא רָב –
בְּיוֹם צֵאתָם לִשְׂדֵה־קְרָב…
604. כִּי בַּחוּרוֹת מְכַשֵּׁפוֹת הֵן –
שְׁנַיִם לְכָךְ סִמָּנִים:
הֵן יוֹרוֹת בְּעֵינֵיהֶן,
וְהָאָבָק נִשְׁאָר בַּפָּנִים…
605. “לְבַעַל הַמֵּאָה גַם הַדֵּעָה” –
וּמַשִּׂיא בִּתּוֹ אֲפִילוּ עִוֶּרֶת כְּלֵאָה…
606. כֶּסֶף מְזֻיָּף מַכִּירִים
בִּשְׁעַת לְקִיחָה;
וְאִשָּׁה – אַחַר לְקִיחָה…
607. שָׁאֲלוּ לְחָכָם:
אֵימָתַי זְמַן הַנִּשּׂוּאִים?
עָנָה:
בַּנֹּעַר – מֻקְדָּם עוֹד,
בַּזִּקְנָה – מְאֻחָר מְאֹד…
608. לִקְרוֹעַ נְיָר מוּטָב –
מִלִּכְתֹּב עַל קְלָף…
מוטב לקרוע ה“תנאים”, אם השידוך לא לרצון, מאשר אחרי הנישואין לכתוב גט על קלף.
609. הַמִּתְחַתֵּן לְשֵׁם “נְדָן”27,
אֵין זֶה חִתּוּן
אֶלָּא מַשָּׂא־וּמַתָּן…
610. הַנִּשּׂוּאִים – קֶבֶר
לְחֵרוּתוֹ שֶׁל גֶּבֶר…
611. “נְחִית דַּרְגָּא וּנְסִיב אִתְּתָא”
הוֹרוּנוּ חֲזַ"ל.
לֹא כָּל־כַּךְ קַל…
612. בְּקַחְתְּךָ אִשָּׁה –
חֲשֹׁב וְהִזָּהֵר;
אִם תִּהְיֶה פָּזִיז,
תִּכָּשֵׁל מַהֵר…
613. אַל תִּקַּח כַּלָּה –
שֶׁשְּׁלשָׁה מֵ"מִים לָהּ28.
614. בִּתִּי!
מֹהַר וּמַתָּן –
נִתֵּן לָךְ דָּי;
וּמַזָּל טוֹב –
בַּקְשִׁי מֵאֲדֹנָי…
615. כָּל כַּלָּה –
יָפָה וְנַעֲלָה.
616. גַּם בַּת־טוֹבָה –
טוֹרֶפֶת כִּזְאֵבָה…
בהגיע זמן נישואיה, מדלדלת את הוריה, ברוב דרישותיה.
617. גַּם עַל כַּלָּה עֲנִיָּה –
הַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה…
618. אֵין קֶמַח –
אֵין פַּת;
אֵין נְדָן –
אֵין חָתָן לַבַּת…
619. יֵשׁ שֶׁמּוֹבִיל הַיַּ"שׁ לַחֲתֻנָּה –
וְיֵשׁ שֶׁהַחֲתֻנָּה מוֹבִילָה לַיַּ"שׁ…
620. אָמַרְתִּי: בַּנִּשּׂוּאִים מְנוּחָה –
וָאָבִיא עָלַי אֲנָחָה…
621. אַתָּה יוֹתֵר מִדַּי מֻצְלָח –
אִשָּׁה קַח!..
הָאִשָּׁה 🔗
622. הָאִשָּׁה –
בָּרְחוֹב תֻּכִּיָּה,
בְּבֵיתָהּ הוֹמִיָּה,
וּבְסוֹד מְאַהֲבֶיהָ –
אַיָּלָה הִנֶּהָ…
623. כָּל אִשָּׁה –
חֲלָקֶיהָ שְׁלשָׁה:
גּוּף, נְשָׁמָה וְשַׂלְמָה…
624. אִשָּׁה הוֹמִיָּה –
מַכָּה טְרִיָּה…
625. שְׁנַיִם מוֹשְׁלִים בָּאֲנָשִׁים:
זָהָב וְנָשִׁים…
626. “אִשָּׁה טוֹבָה גַּן־עֵדֶן לְבַעֲלָהּ”;
אֲבָל עַד זוֹ הַשָּׁעָה –
גַּן־עֵדֶן כָּזֶה
אִישׁ לֹא רָאָה…
627. עַל נֶאֱמָנוּת הָאִישׁ יֵשׁ לִסְמֹךְ
עַד נְשִׁימָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה.
עַל נֶאֱמָנוּת הָאִשָּׁה –
עַד הִזְדַּמְּנוּת רִאשׁוֹנָה…
628. גָּדוֹל כֹּחַ הָאִשָּׁה –
כֹּחַ הַדִּבּוּר…
629. מַה שֶׁאִשָּׁה שׁוֹאֶלֶת –
תָּמִיד פּוֹעֶלֶת…
אנשים הולכים אחרי דעתן של נשים. (פרקי ר' אליעזר מ"א).
630. אֵין אִשָּׁה מַגֶּדֶת –
יוֹם־הַהֻלֶּדֶת…
631. אִשָּׁה וָיַיִן –
יַעֲשׂוּ חָכָם לְאָיִן…
632. שׁוּם מַשָּׂא שְׂאֵת
אִשָּׁה אֵינָהּ יְכוֹלָה,
חוּץ – מִמִּגְבַּעַת גְּדוֹלָה…
633. מִגְבַּעַת גְּדוֹלָה נוֹשְׂאָה אִשָּׁה –
וְהַמַּשָּׂא הַכָּבֵד מַרְגִּישׁ אִישָׁהּ…
634. לְעַמּוֹ נָתַן אֵל
תּוֹרָה בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים,
וְלִי נָתַן אִשָּׁה –
בִּרְעָמִים חֲזָקִים…
635. גְּבָרִים מִתְחַפְּשִׂים אַחַת בַּשָּׁנָה –
יֵשׁ לָנוּ יוֹם־טוֹב פּוּרִים;
נָשִׁים מִתְחַפְּשׂוֹת כָּל הַשָּׁנָה –
יֵשׁ לָנוּ צָרוֹת וִיסוּרִים…
636. מְאֻשָּׁרוֹת הַנָּשִׁים:
אֵין לָהֶן נָשִׁים…
637. הָעֵינַיִם הַמְּאִירוֹת שֶׁל נָשִׁים –
הֶחֱשִׁיכוּ הַחַיִּים שֶׁל רָב־אֲנָשִׁים…
638. אִשָּׁה לִדְמָעוֹת נוֹחָה –
כְּעָנִי לַאֲנָחָה…
639. בְּתוּלָה קַשִּׁישָׁה –
צְעִירָה אִשָּׁה…
640. קָרָאתִי, בְּמֶשֶׁךְ יְמָמָה אָדָם –
עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מִלִּים יַבִּיעַ;
וְאִשְׁתִּי בִּשְׁעַת אֲרֻחַת־בֹּקֶר –
מִסְפָּר כָּזֶה לִי תַּשְׁמִיעַ…
641. נָשִׁים – דֵּעוֹתֵיהֶן קַלּוֹת,
וְהוֹצְאוֹתֵיהֶן חֲמוּרוֹת…
642. הַרְבֵּה יוֹתֵר פָּעֲלוּ הַגְּבָרִים –
אִלּוּ הַנָּשִׁים מָעֲטוּ בִּדְבָרִים…
643. "נָשִׁים – שַׂעֲרוֹתֵיהֶן אֲרֻכּוֹת
וְדַעְתָּן קְצָרָה".
מֵאִמְרָה זוֹ סָבְלוּ מָרָה.
וּכְשֶׁלְּהַגְדִּיל דַּעְתָּן עֵצָה לֹא חָזוּ –
שַׂעֲרוֹתֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת גָּזָזוּ…
644. הַנָּשִׁים עָבְדוּ לְעֵגֶל־הַזָּהָב –
מִשּׁוּם שֶׁחֶלְקוֹ בִּמְחוֹלוֹת רָב…
645. הַגְּבָרִים יָשִׂיחוּ בְּנָשִׁים כִּרְצוֹנָם,
וְהַנָּשִׁים כְּחֶפְצָן עוֹשׂוֹת עִמָּם…
646. יֵשׁ וְגַם עִם חָמוֹת
כַּלָּה לִנְסוֹעַ אוֹהֶבֶת –
אֶל תַּחְנַת־הָרַכֶּבֶת…
647. אִלּוּ צִוָּה משֶׁה רַבֵּנוּ:
"לֹא תַּעֲשׂוּ פֶּסֶל
וְלֹא תִּצְבְּעוּ הַפָּנִים" –
הַנָּשִׁים סָקְלוּ אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים…
648. פָּנִים מְכֹעָרִים – מָגֵן:
עַל צְנִיעוּת אִשָּׁה יָגֵן…
649. אִשָּׁה מְכֹעֶרֶת
תָּמִיד אוֹמֶרֶת:
"שֶׁקֶר הַחֵן
וְהֶבֶל הַתִּפְאֶרֶת"…
650. אִלּוּ הַזִּקְנָה הָיְתָה מַעֲלָה –
הִתְפָּאֲרָה כָּל בַּחוּרָה וְאִשָּׁה,
שֶׁהִיא מֵהַסַּבְתָּא קַשִּׁישָׁה…
651. בְּמַתַּן־תּוֹרָה הִרְחִיקוּ
מֵהַגְּבָרִים הַנָּשִׁים:
“תּוֹכֵחָה” אַחַת דַּיָּהּ
שֶׁיִּשְׁמְעוּ הָאֲנָשִׁים…
652. בִּמְקוֹם נָשִׁים שְׁתַּיִם –
שָׁם “יָרִיד” עַד הַשָּׁמַיִם…
נשים דברניות הן (שבת ל"ג).
653. רָב־נָשִׁים חִימִיּוֹת הֵן:
עוֹשׂוֹת מִכַּסְפָּא – חַסְפָּא…
654. אִלּוּ נִתְּנוּ לָאִשָּׁה פִּיּוֹת שְׁנַיִם –
מָעֲטוּ לַגֶּבֶר אַרְבַּע אָזְנַיִם…
655. אִשָּׁה מַרְגִּישָׁה בְּכִיס בַּעֲלָהּ חוֹר,
אַךְ לֹא תִּרְאֶה בִּמְעִילוֹ חֶסְרוֹן כַּפְתּוֹר…
656. לֹא כָּל הַנָּשִׁים הַיָפוֹת מְגָרוֹת,
אַךְ אֵלֶּה שֶׁמְּגָרוֹת – יָפוֹת…
657. בִּדְמָעוֹת וּנְשִׁיקוֹת תּוֹכִיחַ אִשָּׁה,
שֶׁשְּׁתֵּי פְּעָמִים שְׁתַּיִם – שִׁשָּׁה…
658. תַּגְבִּיהַּ אִשָּׁה לַשְׁחָקִים –
תּוֹרִידְךָ לְמַעֲמַקִּים…
659. לְפָנִים –
פֵּאָה נָכְרִית חָבְשָׁה אִשָּׁה,
וְאָהֲבָה רַק אֶת אִישָׁהּ;
וְהַיּוֹם –
נִמְלְכָה הַמַּשְׂכֶּלֶת,
וְהַהֵפֶךְ פּוֹעֶלֶת…
660. גֶּבֶר –
בְּחַיָּיו יִלְמַד עָרְמָה;
וְאִשָּׁה –
מֵרֶחֶם תֵּצֵא עִמָּהּ…
661. אִם אַחַר תְּחִיַּת־הַמֵּתִים
אָסוּר יִהְיֶה לְאַבֵּק וְלִצְבּוֹעַ –
נָשִׁים לָאֵל תְּפַלֵּלְנָה,
כִּי תִּתַּמְנָה לִגְווֹעַ…
662. גַּם נָשִׁים זְקֵנוֹת מְנַסּוֹת –
הַזִּקְנָה בְּאַבְקָה לְכַסּוֹת…
663. אִישׁ שֶׁאֵינוֹ בּוֹשׁ מִפְּנֵי כֹּל –
סִמָּן, שֶׁהוּא נָקִי מִפְּשָׁעִים;
וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בּוֹשָׁה מִפְּנֵי כֹּל –
סִמָּן, שֶׁכְּבָר יָרְדָה פְּלָאִים…
664. אִישׁ כִּי יָמוּת –
אִשְׁתּוֹ כָּל יָמֶיהָ בּוֹכִיָּה;
וְאִשָּׁה כִּי תָּמוּת –
הוּא חוֹשֵׁב עַל שְׁנִיָּה…
665. אִשָּׁה מְסַפֶּרֶת מַעֲשִׂיָּה –
חֶצְיָהּ יֵשׁ לִגְרוֹעַ;
וְאִם עַל גִּילָהּ מְסַפֶּרֶת –
לְהוֹסִיף יָכוֹל הַשּׁוֹמֵעַ…
666. כְּשֶׁאִשָּׁה מִן הָרַחְצָה תַּעַל –
יֶחְלֶה מִיָּד הַבַּעַל…
667. אִשָּׁה דוֹמָה לִדְבוֹרָה:
תֵּת דְּבַשׁ מִתְאַמֶּצֶת –
וְגַם עוֹקֶצֶת…
668. לְמַעַן דַּעַת חֹם הָאַהֲבָה
שֶׁל הָאִשָּׁה יוֹם־יוֹם –
יֵשׁ לָמֹד בְּכִיס הַבַּעַל
וְלֹא בְּמַדְחֹם…
669. צַיָּד לִירוֹת בְּרוֹבֶה יוֹדֵעַ,
אַךְ לֹא תָּמִיד לַמַּטָּרָה קוֹלֵעַ;
וְאִשָּׁה בְּעֵינֶיהָ יוֹרָה –
יָשָׁר לַמַּטָּרָה…
670. לְכָל אִשָּׁה –
מֵחַוָּה יְרֻשָּׁה…
חוה סקרנית היתה, ולכן שמעה בקול הנחש שהבטיח לה, שביום אכלם מעץ־הדעת יהיו כאלוהים יודעי טוב ורע. הנשים מבקשות להיות יודעות הכל. (ילקוט אסתר רמ“ז, תרמ”ט).
671. נְשֵׁי זְמַנֵּנוּ
אֵינָן מַאֲמִינוֹת בְּעֲלֵיהֶן.
מְסֻפָּקוֹת הֵן –
אִם מֵהֶם גַּם יַלְדֵיהֶן…
672. “אִשָּׁה – יַד־יְמִינוֹ שֶׁל הַבַּעַל” –
בּוֹדֶקֶת כִּיסָיו מִתַּחַת וּמִמַּעַל…
673. “הַדִּבּוּר וְהַדֵּעָה לְחֵי עוֹלָמִים”.
אַךְ יֵשׁ חוֹלְקִים וּמְפָרְשִׁים:
הַדֵּעָה – לִגְבָרִים;
וְהַדִּבּוּר – לְנָשִׁים…
674. אִלּוּ תַּחַת עֶשֶׂר מַכּוֹת לְפַרְעֹה
נָתַן לוֹ אֱלֹהִים אִשָּׁה רָעָה –
לֹא הָיָה מְעַכֵּב עַם יִשְׂרָאֵל אַף שָׁעָה…
675. אֵין שׁוֹמֵר לַבַּיִת כְּדַלּוּת,
וְאֵין שׁוֹמֵר לָאִשָּׁה כְּנַוְלוּת…
אם היא מכוערה אינה צריכה שמירה.
676. “תִּשְׁעָה קַבִּין שִׂיחָה לְאִשָּׁה”.
וּמִשׁוּם שֶׁמְּשִׂיחָה יוֹתֵר מִדַּי –
אֵין לָהּ לְמַחֲשָׁבָה פְּנַאי…
677. רַבּוֹת נָשִׁים לָקְחוּ גֵט בְּאַהַב,
אִלּוּ כּוֹבַע חָדָשׁ לָהֶן –
לָלֶכֶת אֶל הָרַב…
678. הַמְּכוֹנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁדִּבְּרָה –
מִצֶּלַע “אָדָם” נוֹצְרָה…
679. הַסֻּכָּה –
מָקוֹם שֶׁכְּדַאי בּוֹ
לֶאֱכֹל לִפְתָּן קַר,
וּלְהִפָּטֵר מִן הָאִשָּׁה
לִרְגָעִים מִסְפָּר…
680. יֶלֶד רוֹקֵד מִצַּעֲצוּעַ,
כְּסִיל – מֵחֹסֶר־דֵּעָה,
וְאִשָּׁה – מִמַּחְמָאָה…
681. לֹא תָּמִיד עַל שִׂמְלָה חֲדָשָׁה
חוֹשֶׁבֶת הָאִשָּׁה בְּדַעַת;
גַּם עַל דָּבָר יוֹתֵר גָּבֹהַּ –
עַל מִגְבַּעַת…
682. מֻחָמֶד אָמַר:
"נָשִׁים לֹא תָּבוֹאנָה לְגַן־עֵדֶן.
אֱלֹהִים כָּךְ רָצָה":
לְגֵיהִנֹּם נֶהְפַּךְ אִלּוּ שָׁם –
כָּל אֶחָד אִשְׁתּוֹ מָצָא…
683. אִשָּׁה – כִּשְׁטַר־גּוֹרָל:
זוֹכִים יְחִידִים,
וְרַבִּים מַפְסִידִים…
684. מִסְפַּר הַנָּשִׁים הַמְלֻמָּדוֹת –
לְאַלְפֵי אֲלָפִים מַעֲרִיכִים,
עַכְשָׁו קַל לְהָבִין –
לָמָּה הַתַּבְשִׁילִים מֻקְדָּחִים…
685. כָּל הַנָּשִׁים טוֹבוֹת הֵן,
אַךְ לֹא בְּבָתֵּיהֶן…
686. הַרְבֵּה פְּלָאִים חֲכָמֵינוּ
גִּלּוּ בְּאֵלּוּ הָעִתִּים:
טֶלֶפוֹן בְּלִי חוּטִים;
רַכָּבוֹת וְאוֹטוֹבּוּסִים
נוֹסְעִים בְּלִי סוּסִים;
אֲוִירוֹנִים עָפִים כַּנְּשָׁרִים,
וְעוֹד פִּלְאֵי דְבָרִים;
רַק פֶּלֶא אֶחָד לֹא יָדָעוּ –
נְדָן בְּלִי אִשָּׁה לֹא מָצָאוּ…
687. לְפָנִים –
בְּבֵיתָהּ וַשְׁתִּי הַמַּלָכָּה
מִלֶּכֶת עֲרֻמָּה הִסְתַּלְּקָה;
הַיּוֹם –
בְּרֹאשׁ חוּצוֹת הָעֲלָמוֹת –
הוֹלְכוֹת וּמְטַיְּלוֹת עֲרֻמּוֹת…
688. כָּל אִשָּׁה אוֹהֶבֶת הַשְׁנִיָּה –
בָּרְאִי…
689. יֵשׁ וְעַל־יְדֵי עָשְׁרָם –
נָשִׁים יָפוֹת מָצָאוּ;
וְיֵשׁ: עַל־יְדֵי נָשִׁים יָפוֹת –
לִרְכוּשׁ גָּדוֹל בָּאוּ…
690. עַל כָּל דִּבְרֵי־בּוּז
תִּסְלַח אִשָּׁה מִיָּד;
אַךְ תַּגִּיד לָהּ שֶׁאֵינָהּ יָפָה –
תִּשְׂנָאֲךָ לָעַד…
691. גַּם בְּשָׁעָה שֶׁאִשָּׁה פּוֹעֶלֶת –
בְּעַיִן אַחַת בַּגֶּבֶר מִסְתַּכֶּלֶת…
692. הַטֶּבַע חָנַן בְּרוּאָיו;
לַשּׁוֹר קַרְנַיִם,
לָעוֹף כְּנָפַיִם,
לַסּוּס פְּרָסוֹת,
לַלָּבִיא מַלְתְּעוֹת,
לַדָּגִים סְנַפִּירִים,
גְּבוּרָה לַגְּבָרִים,
וְלָאִשָּׁה –
יֹפִי וָחֵן
תַּחַת מָגֵן;
סַבְלָנוּת וְאוֹן –
תַּחַת כִּידוֹן;
וְכָל כְּלֵי־זַיִן –
בְּפָנֶיהָ כְּאָיִן…
אשה כלי זינה עליה (יבמות קטן).
693. סִבַּת גֵּרוּשִׁין –
קִדּוּשִׁין…
694. גְּדוֹל שׂוֹנְאֵי הָאִשָּׁה
בַּגּוּף וּבָרוּחַ –
הוּא הַלּוּחַ…
695. מַה מְּעַנֵּג יוֹתֵר
אִשָּׁה מְפֹאָרָה –
לִרְאוֹת גֶּבֶר יָפֶה,
אוֹ אִשָּׁה מְכֹעָרָה?
696. אִשָּׁה דְמָעוֹת שׁוֹפֶכֶת,
אַוָּזָה יְחֵפָה הוֹלֶכֶת –
הַיְנוּ הָךְ,
אַל תִּצְטָעֵר עַל כָּךְ…
697. אִשָּׁה יָפָה –
מְאֻשָּׁרָה וְנַעֲלָה;
אִשָּׁה מְכֹעָרָה –
אַשְׁרֵי בַּעֲלָהּ…
698. אַל תְּצַפּוּ לִידִידוּת חֵן וָהֶדֶר –
כְּשֶׁהַטּוּאַלֶט שֶׁל אִשָּׁה אֵינוֹ בְּסֵדֶר…
699. זוּג שֶׁכָּל יְמֵיהֶם הִתָקוֹטָטוּ,
לְעֵת־זִקְנָה נָחוּ־שָׁקָטוּ –
לֹא מִשּׁוּם שֶׁהַשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם יִשְׁכּוֹן,
אֶלָּא לָרִיב אֵין עוֹד אוֹן…
700. כֹּח אִשָּׁה כְּחֶרֶס –
וְעַל גִּבּוֹרִים מְבִיאָה הֶרֶס…
701. מִקַּלּוּת־דַּעַת וּקְשִׁי־עֹרֶף
לָשׁ אֱלֹהִים עִסָּה –
וַיִּבְרָא אֶת הָאִשָּׁה…
אָדָם וְחַוָּה 🔗
702. חַוָּה בִּקְשָׁה דַּעַת וְנֶעֱנְשָׁה –
לָכֵן רַק יֹפִי מְבַקֶּשֶָת אִשָּׁה…
703. כְּחַוָּה כֵּן בְּנוֹתֶיהָ:
כֵּיוָן שֶׁדַּעַת קָנְתָה אִשָּׁה –
מִיָּד חוֹשֶׁבֶת עַל שִׂמְלָה חֲדָשָׁה…
704. אָדָם וְחַוָּה –
יֵשׁ לָהֶם זְכוּת לְטוֹבָה:
בֶּאֱמֶת הָיוּ נֶחְמָדִים –
בְּדוֹר שֶׁכֻּלּוֹ חַיּוֹת,
הָיוּ הָאֲנָשִׁים הַיְחִידִים…
705. גְּבָרִים יְשֵׁנִים פָּחוֹת מִנָּשִׁים:
הֵם חוֹשְׁבִים עַל אֲסוֹן “אָדָם” –
שֶׁקָּרָה לוֹ בְּעוֹדוֹ נִרְדָּם…
706. אִשָּׁה מְאֻשָּׁרָה הָיְתָה חַוָּה:
אַף אַחַת בְּשִׂמְלוֹתֶיהָ הַנֶּהְדָּרוֹת –
לֹא יָכְלָה בָּהּ לְהִתְחָרוֹת…
הַמִּסְחָר 🔗
707. מַה יַּפְסִיד
יְהוּדִי מְחַשֵּׁב;
מַה יַּרְוִיחַ
“גּוֹי” מְיַשֵּׁב…
כשיהודי ניגש למסחר ועושה חשבון שלא יפסיד, – לא כן הגוי, חשבונו הוא לרווח, הוא מיישב בדעתו היטב אם המסחר יתן פרי.
708. הַחוֹזֵר –
אֵינוֹ סוֹחֵר…
709. לֹא כָּל סוֹחֵר –
ישֶׁר שׁוֹחֵר…
710. אֲפִילוּ כֶּלֶב טוֹב לְמַדַּי –
לִסְחֹר אִתּוֹ לֹא כְּדַאי…
711. מַטְבֵּעַ חֲלָקָה נוֹחָה –
מִמַּטְבֵּעַ בְּטוּחָה…
לחנוני יותר נוח למכור במזומן, אפילו שהמטבע נמחקה צורתה, מאשר לתת בהקפה אפילו לבעל־חוב בטוח.
712. עִם אֵל נָאוֹר –
טוֹב לִסְחֹר…
713. סוֹחֵר!
בְּעֵת רָעָה –
אַל תִּפֹּל רוּחֶךָ;
וּבְעֵת טוֹבָה –
אַל יָרוּם לִבֶּךָ…
714. אֶחָד אוֹחֵז בַּקַּרְנַיִם,
וְהָאַחֵר חוֹלֵב הַשָּׁדַיִם…
על שני שותפים, שאחד השקיע כספו בעסק, ושותפו לוקח יותר רוָחים מבעל־הכספים, ביודעים ובלא־יודעים.
715. הַמְּחִיר גָּדוֹל –
הַסְּחוֹרָה בְּזוֹל…
716. לֹא תַּשְׁגִּיחַ –
לֹא תַּרְוִיחַ…
מי שאינו משגיח על עסקו בעין פקוחה – יפסיד. הרוצה לאבד מעותיו ישכור פועלים ולא ישב עמהם (ב“מ כ”ט).
717. מִמִּסְחַר סְמַרְטוּטִין –
בִּגְדֵי־מֶשִׁי תָּכִין…
718. לֵב סוֹחֵר, וּדְבָרָיו –
כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב…
719. גַּם רֶוַח הַשְּׁמִיטָה
נְחַלֵּק עַד פְּרוּטָה…
שׁני סוחרים עשו חוזה ביניהם, ובין התנאים הרבים התנו גם תנאי, שאם ישמטו, גם הרוַח מהשמיטה צריך להיות שוה…
720. טֶרֶם לֶכְתְּךָ לַשּׁוּק –
בְּדֹק הַכֹּל בְּדִיּוּק…
721. שָׁמְרֵנִי אֵל נָאוֹר וְעַתִּיק –
מִסּוֹחֵר חָדָשׁ וּמִקַּבְּצָן וָתִיק…
הסוחר החדש בהול לאסוף כסף וינצל אותי, וקבצן ותיק יודע תחבולות איך להוציא ממני לעתים מה שמבקש.
722. חֲסָל כַּלָּה –
שׁוּב בְּתוּלָה…
על מסחר שבטל.
723. אֲנִי סוֹחֵר אַוָּזִים –
וְהָרִבִּתָן לוֹקֵחַ הַזּוּזִים…
724. אַתָּה בָּטוּחַ נֶאֱמָן –
אַךְ תֵּן מְזֻמָּן…
725. זוֹל שֶׁבְּזוֹל –
יֹקֶר גָּדוֹל…
726. סְכוּם כֶּסֶף כְּהָא –
אֵין אֲפִילוּ לְיָהּ…
לי הכסף ולי הזהב נאום ד' (חגי ב').
אומרים בבדיחות על דבר שמחירו רב יותר מדי.
727. תַּחַת מְעַט רְוָחָה –
רֹב אֲנָחָה…
728. חֲזִיר – טְרֵפָה;
הַמַּטְבֵּעַ – יָפָה…
ארור האיש אשר יגַדל חזירים (ב״ק פ״ב).
והיהודי שמלחמת־החיים מכריחתו לסחור בחזירים, מצטדק כי החזיר טרפה ולא המקח־וממכר…
חַיִּים 🔗
729. הַחַיִּים –מַחֲלָה,
הַשֵּׁנָה – הֲקָלָה,
הַמָּוֶת – תְּעָלָה…
730. כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ חוֹלְפִים –
בַּהֲכָנוֹת לְחַיִּים יָפִים…
731. בְּבֵית־סֶפֶר הַחַיִּים
אֵין נֹפֶשׁ:
לֹא הַפְסָקוֹת,
לֹא חֹפֶשׁ…
732. הַפָּרוֹת הַדַּקּוֹת אָכְלוּ
אֶת הַשְּׁמֵנוֹת עַד תֹּם.
כַּמּוּבָן – בַּחֲלוֹם…
בחיים הוא להיפך.
733. הַחַיִּים
לִמְאֻשָּׁרִים – טוֹבִים וּקְצָרִים,
לְאֻמְלָלִים – אֲרֻכִּים וּמָרִים…
734. בַּקֵּשׁ שַׁעֲשׁוּעִים שׁוֹנִים,
כִּי הַחַיִּים מְלֵאִים יְגוֹנִים…
735. הָעַבְדוּת מְמָרֶרֶת לְאָדָם חַיָּיו,
וְסוֹפָהּ מִתְחַבֶּבֶת עָלָיו…
736. עַל הַחַיִּים אֵינוֹ מִתְאוֹנֵן
בַּר־דַּעַת:
יוֹדֵעַ, בְּכָל חֶסְרוֹן יִתְרוֹן
וּמוֹתָר בְּכָל מִגְרַעַת…
737. דְּמָעוֹת –
אֶת הַמֵּתִים אֵינָן מְחַיּוֹת
וְלַחַיִּים מַזִּיקוֹת…
738. נִשְׁמֹר מֶזֶג־הָרוּחַ
כְּהוֹרָאַת הַלּוּחַ –
לֶחֶם לִבְנֵי־אָדָם
לֹא יִהְיֶה לְעוֹלָם…
739. מִפְּנֵי צִפֳּרִים יִפְחַד –
לֹא יִזְרַע לָעַד…
המפחד לזרוע פן יבואו צפרים ויאכלו גרעיני הזריעה.
740. הַמְפַחֵד מִפְּנֵי גְשָׁמִים –
לֹא יִקְצֹר לְעוֹלָמִים…
שומר רוח לא יזרע ורואה בעבים לא יקצור (קוהלת).
בחיים צריך אדם לעשות הכל, בלי פחד פן יקרה דבר שיקלקל מעשהו.
741. הַחַיִּים הֵם כַּשּׁוּק:
בּוֹ כָּל אֶחָד
רוֹצֶה הַרְבֵּה לָקַחַת,
וְלָתֵת אַךְ מְעַט…
742. עֶצֶב וּדְאָגָה בָּאִים בְּהָמוֹן –
גַּם בְּלֵב הַמֶּלֶךְ בָּאַרְמוֹן…
743. אִם נַפְשְׁךָ תַּכְנִיעַ –
אִישׁ לֹא יָנוּד לָךְ;
וְאִם עַצְמְךָ תַּגְבִּיהַּ –
הַכֹּל יִתְקַנְאוּ בָּךְ;
וְאִם עַל עֶמְדָּתְךָ תִּשָּׁאֵר, אָח –
יִקְרָאוּךָ – “לֹא יִצְלָח”…
744. אֵין יוֹדֵעַ הָאָדָם
מֵאַיִן בָּא לָעוֹלָם;
כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ – לְאָן?
וְאֵיפֹה הוּא כָּאן?
745. צָרוֹת אָדָם כַּיָּם –
בְּהַרְבּוֹתוֹ לַהֲגוֹת בָּם…
746. עֵץ־הַחַיִּים עָנֹג מְאֹד –
כִּי יִזְקַן לֹא יִפְרַח עוֹד…
747. אֲבִיב־הַחַיִּים הַצּוֹלֵחַ –
רַק פַּעַם אַחַת פּוֹרֵחַ…
748. צֶבַע הַחַיִּים – לָבָן,
וְלָבָן – צֶבַע הַמָּוֶת…
749. חַיֵּי אָדָם –
תְּחִלָּתָם צְוָחָה,
וְסוֹפָם אֲנָחָה…
750. אֻמּוֹת הָעוֹלָם –
לָעוּף בָּאֲוִיר כֹּחָם אַדִּיר,
אַךְ לֹא כָּמוֹנוּ לִתְלוֹת בָּאֲוִיר…
עם ישראל תלוי באויר, חייו וכל אשר לו תלויים על בלימה.
751. הָעִקָּר שֶׁיְּהֵא סַד –
כֶּלֶב יִמָּצֵא מִיָּד…
אִמרה של קצב, שאצלו חשוב רק הסד שעליו יקצץ הבשר, ולכלב שיחטוף את פרורי העַצמות לא ידאג כלל, בוא יבוא!
משל: בחיים צריך אדם לדאוג רק לעיקר ולא לטפל.
752. הֵינֶה אוֹמֵר:
“רְפוּאָה טוֹבָה הִיא הַבְּכִיָּה”.
אִם דְּמָעוֹת מַרְפֵּא לַגְּוִיָּה –
אֲנִי מְאַחֵל לְכָל שׂוֹנְאַי,
שֶׁיִּבְכּוּ בְּלִי דָי…
753. נִגְזְרָה עַל אָדָם צָרָה –
תַּשִּׂיגֵהוּ גַם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה…
754. חוֹבוֹת הַקֵּבָה הִלְכָתָן מְפֹרֶטֶת –
אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת…
755. אַרְבָּעָה רָעִים הֵם:
לֵב בְּלִי עִדּוּד,
פִּתְגָּם בְּלִי חִדּוּד,
רֹאשׁ בְּלִי יְדִיעוֹת,
כִּיס בְּלִי מָעוֹת…
756. הֲזָיָה – חֲלוֹם לְאִישׁ;
חֲלוֹם – הֲזָיָה לְאִישׁ מְיֻשָּׁן.
הָאַחֲרוֹן מִתְעוֹרֵר מִיָּד,
וְהָרִאשׁוֹן – לְאַחַר זְמָן…
757. הָאֹחֵז בַּיָּד –
שֶׁלּוֹ לָעַד…
היכי דתפש לא מפקינן (ב“ב ל”ד).
758. פְּעָמִים נְבַקֵּשׁ בְּקִינָה
מַה שֶׁהִשְׁלַכְנוּ בְּרִנָּה…
759. אֶת עַצְמוֹ מַצְדִּיק הַסַּנֵיגוֹר, –
לֹא אֶת הַנֶּאֱשָׁם.
כִּי אִם יִצְדַּק הַקַּטֵיגוֹר –
יְאַבֵּד שְׁמוֹ לְעוֹלָם…
760. מֵחִפָּזוֹן – רָזוֹן…
כל מילי דהוה בבהילו לא הוה בחכמתא שלימתא (זהר פ', האזינו רצ"ד).
761. בְּכָל חֲתֻנָּה –
לוֹ מָנָה…
על מי שיש לו יד בכל דבר ובכל מקום.
762. בֶּטֶן שְׁמֵנָה תַּשְׁאִיר רְכוּשׁ רָזֶה,
וּבֵין הַיּוֹרְשִׁים שָׁלוֹם תַּעֲשֶׂה…
על מי שחי חיים טובים ולא דאג לבניו שיירשו אותו.
763. לִחְיוֹת בְּלִי תַּכְלִית –
אֵין תַּכְלִית לִחְיוֹת…
764. עוֹד לֹא נִזְדַּמֵּן
תַּלְמִיד־חָכָם שָׁמֵן…
765. לְפָנִים,
שֵׁדִים בַּאֲדָמָה הִתְגַּלְגָּלוּ
וּבַמָּרוֹם דָּרוּ מַלְאָכִים;
הַיּוֹם,
שֵׁדִים לַמָּרוֹם עָלוּ
וּמַלְאָכִים בַּאֲדָמָה נָחִים…
766. לֹא לִצְחוֹק נוֹלַד הָאָדָם
בְּתֵבֵל הוֹמִיָּה;
לָכֵן, עֵת יִשְׂחַק לִבּוֹ –
עֵינוֹ בּוֹכִיָּה…
767. הַחַי בְּלִי חֶשְׁבּוֹן –
יְאַבֵּד הוֹן…
768. הַנִּסָּיוֹן בַּחַיִּים – לֶקַח טוֹב,
אֲבָל מְשַׁלְּמִים בַּעֲדוֹ לָרֹב…
769. אֵין בְּאָדָם כֹּחַ רָב –
צוּד כְּאֶחָד דַּג וְאַרְנָב…
770. תֵּאָבוֹן גָּדוֹל וְאֹכֶל מְעַט –
טוֹב מֵאֹכֶל הַרְבֵּה וְתֵאָבוֹן קָט…
771. שְׁלוּחֵי־מִצְוָה מֻחְזָקִין –
שֶׁאֵינָם נִזָּקִים…
772. נִסָּיוֹן צָרִיךְ לִמּוּד –
וְלִמּוּד צָרִיךְ נִסָּיוֹן…
773. הַשֵּׁנָה מְגָרֶשֶׁת הַדְּאָגָה,
וְהַדְּאָגָה מְגָרֶשֶׁת הַשֵּׁנָה…
774. הַהֶכְרַח הַנּוֹרָא –
פּוֹטֵר מִבְּרֵרָה…
775. אִם דּוֹפְקִים –
פּוֹתְחִים…
שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו (מגילה י"ב).
776. אֵין נָקִי מִדְּאָגָה,
וְאֵין נִמְלָט מִתּוּגָה…
777. מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה –
כְּרָחֵל וְלֵאָה:
הָרִאשׁוֹנָה – יְפֵהפִיָּה,
הָאַחֲרוֹנָה – פּוֹרִיָּה…
778. שְׁנֵי דֶרְוִישִׁים יְשֵׁנִים
עַל מַחְצֶלֶת אַחַת;
וְלִשְׁנֵי מְלָכִים –
חֲצִי־הָעוֹלָם מְעַט…
779. מָה הֵם חַיֵּינוּ? –
עֲתִידָם – תִּקְווֹת נִבְעָרוֹת,
עֲבָרָם – עֲלִילוֹת זָרוֹת…
780. בֶּן־אָדָם, לְמַד מֵהַחַיִּים!
הֵם נוֹתְנִים לֶקַח טוֹב
יוֹתֵר מִסְּפָרִים לָרֹב…
781. הַיָּמִים הַטּוֹבִים
זְמַן רַב נִזְכָּרִים;
וְיוֹתֵר מֵהֶם –
הַיָּמִים הַמָּרִים…
782. לִחְיוֹת – בִּידִידוּת,
לָמוּת – בִּבְדִידוּת…
783. בְּכַף מַנְעוּל הַקָּהָל –
לְהַחֲזִיק קַל…
784. גַּם הַשֵּׁנָה בּוֹגֶדֶת:
בַּצַּר לָנוּ נוֹדֶדֶת…
785. נָקֵל לִמְצוֹא הוֹן –
מִמְּצוֹא שָׂשוֹן…
786. יֵשׁ שֶׁלְּאֵיזֶה שִׂיא הֵגִּיעַ –
כָּל חַיָּיו שָׁאַף בַּר־נַשׁ;
וּבְהַגִּיעוֹ – נוֹכַח פִּתְאֹם
שֶׁזוֹהִי אַשְׁלָיָה מַמָּשׁ…
787. יֵשׁ לְאַט הוֹלֵךְ אִישׁ
וְלִמְקוֹמוֹ יָבוֹא חִישׁ;
וְיֵשׁ בְּחִפָּזוֹן צוֹעֵד –
וִיאַחֵר הַמּוֹעֵד…
788. עִקַּר הַחַיִּים –
לֹא אָרְכָּם,
אֶלָּא אֵיכוּתָם…
789. אַל תִּדָאַג לְחַיִּים אֲרֻכִּים –
דְּאַג לְחַיִּים מַסְפִּיקִים…
790. תִּחְיֶה לְפִי טֶבַע אֵל –
לֹא תִּדַּלְדֵּל;
לְפִי רְצוֹנְךָ הָאַדִּיר –
לְעוֹלָם לֹא תַּעֲשִׁיר…
791. יוֹם אֶתְמוֹל –
אוֹ מְעֻנָּן אוֹ בָּהִיר;
הַיּוֹם –
לֹא יַחְשִׁיךְ וְלֹא יָאִיר…
792. דִּמְעוֹת־עֵינַיִם –
אֵינָן מַיִם…
793. הָרָחוֹק מֵעַיִן –
בַּלֵּב אָיִן…
אם אין רואים בן־משפחה זמן רב, שוכחים אותו לאט־לאט.
794. לְהִזָּהֵר בַּחַיִּים –
חַיָּב כָּל אֶחָד;
אַךְ מִפְּנֵי סַכָּנָה –
אַל יִפְחַד…
795. הַחוֹשֵׁשׁ לִהְיוֹת מְנֻצָּח –
כִּשְׁלוֹנוֹ מֻבְטָח…
796. חֲלוֹם חַיֵּי גֶבֶר –
פִּתְרוֹנוֹ – קֶבֶר…
797. רַבִּים עוֹבְדִים וְאֵינָם חַיִּים,
וְרַבִּים חַיִּים וְאֵינָם עוֹבְדִים…
798. טוֹבִים חַיֵּי־מְצוּקָה
מִמִּיתַת נְשִׁיקָה…
799. הַהֶכְרַח –
מוֹרֶה מֻצְלָח…
800. עָבַר וְעָתִיד – אַיִן,
הֹוֶה – כְּהֶרֶף־עַיִן,
וְהַחַיִּים מָתַי?
801. אִם הַהוֹלֵךְ רִאשׁוֹנָה יִפֹּל –
הַבָּא אַחֲרָיו חָכָם גָּדוֹל…
802. שָׂשׂוֹן וָנֹהַּ
בָּרָא אֱלֹהַּ,
וַיִתְּנֵם לְאָדָם –
לִחְיוֹת בָּעוֹלָם…
803. טוֹב לִי
שֶׁאֵינִי בִּידֵי אוֹיְבַי,
גַּם טוֹב
שֶׁאֵינִי לְמַּשָׂא עַל אוֹהֲבַי;
טוֹב לִי
כִּי לֹא בְּיָדִי גוֹרָלִי,
וְאַךְ בִּידֵי אֵלִי
גַּם טוּבִי גַּם עֲמָלִי…
804. רְצוֹנְךָ בְּחִיּוּת –
אַל תִּפְחַד מֵעֲנִיּוּת,
וְאַל תִּירָא מִמּוּת…
הַתִּקְוָה וְהַיֵּאוּשׁ 🔗
805. הַיֵּאוּשׁ אוֹמֵר:
“לֹא יִתָּכֵן”;
וְהַתִּקְוָה – “כֵּן”, ״כֵּן"…
806. תִּקְוָה מַזְהִירָה –
מַשְׁכִּיחָה הַצָּרָה…
807. אֵין חוֹנֶפֶת טוֹבָה
יוֹתֵר מִן הַתִּקְוָה…
808. הַנִּרְטָב מִכְּבָר
לֹא יִפְחַד מִמָּטָר…
אִמרה של בעל־יאוש.
809. בְּאֵין תִּקְוָה בַּמְּצוּקָה
הַחַיִּים כִּגְסִיסָה אֲרֻכָּה…
810. הַתִּקְוָה
אֶת הָאֻמְלָל תְּכַלְכֵּל –
כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב
וְהִנֵּה אוֹכֵל…
811. הַתִּקְוָה תְּרוֹמֵם לַשָּׁמַיִם גֶּבֶר,
וְהַיֵּאוּשׁ מוֹרִידוֹ קֵבֶר…
812. לֹא לַמֵּת יִסְפֹּד גֶּבֶר –
לְתִקְוָתוֹ שֶׁיָּרְדָה עִמּוֹ קֶבֶר…
הוא הוכה ומתאבל, משום שקיוה לקבל מהנפטר הרבה טובות ועכשיו כל תקותו אבדה.
813. הַתִּקְוָה תַּכְנִיעַ עֶצֶב גֶּבֶר,
וְהַיֵּאוּשׁ יַגְדִּיל הַשֶּׁבֶר…
814. הַתִּקְוָה – כּוֹס־זָהָב,
מְשַׁכֶּרֶת אָדָם רָב…
815. הַתִּקְוָה –
הַנְּשָׁמָה הַשְּׁנִיָּה
שֶׁל נֶפֶשׁ עֲנִיָּה…
816. הַמִּתְהוֹלֵל מִשִּׂמְחָה בְּיוֹם טוֹבָה,
וּבְיוֹם רָעָה נוֹאָשׁ מִתִּקְוָה –
אֵין עֶרֶךְ לְפָעֳלוֹ,
וּבַחַיִּים לֹא טוֹב גּוֹרָלוֹ…
כי יש שמחה שאחריתה תוגה, ולהיפך.
817. הָאִישׁ מְאֹד אֻמְלָל –
אִם מִקַּוּוֹת חָדַל…
818. חֲלוֹם בְּהָקִיץ תִּקְוָה –
בָּהּ לַדַּל נֶחָמָה טוֹבָה…
819. הַתִּקְוָה תָּקֵל כְּאֵב,
תָּסִיר פַּחַד מִלֵּב…
820. תִּקְוָה בְּלֹא עֲשִׂיָּה –
לֹא תַּעֲשֶׂה תּוּשִׁיָּה…
821. טוֹב לְקַוּוֹת,
אַךְ קָשֶׁה לְחַכּוֹת…
822. יוֹתֵר שֶׁקִּוִּיתִי,
עַצְמִי יוֹתֵר רִמִּיתִי…
823. מִקַּוּוֹת חֲדַל –
וְלֹא תִדְחַל…
824. אַנְשֵׁי תּוּשִׁיָּה –
יִשְׂאוּ צַעֲרָם דּוּמִיָּה…
825. הַמְפַחֵד מִצָּרָה –
צָרָה מִפַּחַד…
826. הַתּוֹחֶלֶת –
מְהַתֶּלֶת…
827. רֶגֶל אַחַת בַּתְּלִיָּה –
תִּתָּלֶה גַם הַשְּׁנִיָּה…
אִמרה של בעל־יאוש.
828. אֵין תִּקְוָה בְּלִי יֵאוּשׁ,
אֵין יֵאוּשׁ בְּלִי תִּקְוָה…
829. יוֹתֵר מִדַּי לִשְׂמוֹחַ,
וּלְהִתְעַצֵּב יוֹתֵר מִדַּי –
אֵין אֵלֶּה כְּלָלִים נָאִים
לְאִישׁ־מַדָּעִים..
830. נוֹרָאָה הָרָעָה –
טֶרֶם בּוֹאָהּ…
831. אָדָם יֶהְגֶּה וְחוֹשֵׁב –
וְיִשְׂחַק בַּשָּׁמַיִם יוֹשֵׁב…
832. מַאֲרִיכָה יָמֵינוּ
תִּקְוָה נִמְהֶרֶת,
וְתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה –
יָמֵינוּ מְקַצֶּרֶת…
הַלָּשׁוֹן 🔗
833. שִׂים לְךָ לְחֹק:
רְאֵה, שְׁמַע, וּשְׁתֹק…
מאן דנטר פומיה ולישניה, זכי לאתלבשא ברוח קדושין (זהר, חוקת קפ"ד).
834. נָתַתָּ חֹפֶשׁ לַלַָּשׁוֹן –
הִכּוֹן לְאָסוֹן…
835. מִפִּיךָ הִזָּהֵר –
יוֹתֵר מִפִּי אַחֵר…
836. עַל לֵב מָשְׁחָת
וְקֵבָה מְקֻלְקֶלֶת –
הַלָּשׁוֹן מְמַלֶּלֶת…
837. שׁוֹט – הַבָּשָׂר יַכְאִיב,
וְהַלָּשׁוֹן – הַנֶפֶשׁ יַדְאִיב…
838. הַשּׁוֹר נִלְכָּד בַּקַּרְנַיִם,
הַצִּפּוֹר – בָּרַגְלַיִם,
וְהָאָדָם – בַּשְּׂפָתַיִם…
839. חוֹתֵם מִכְתָּבוֹ –
נוֹצֵר סוֹדוֹ;
וְחוֹתֵם פִּיו –
כְּבוֹדוֹ…
840. בַּעֲלֵי־חַיִּים –
נִכָּרִים בְּעוֹרָם,
כֶּסֶף וְזָהָב –
בְּצִלְצוּלָם…
וּבִלְשׁוֹנוֹ – הָאָדָם…
841. הַנּוֹאֵם יַעֲמֹד –
מֵעַל הַקָּהָל:
אִם יַעֲמֹד כְּמוֹתוֹ –
מִשְּׁמוֹעַ לוֹ יֶחְדָּל…
842. אֶת הַגּוּף מֵמִית כַּדּוּר;
אֶת הַנְּשָׁמָה – דִבּוּר…
843. נְאוּם בְּלִי הַתְחָלָה – טוֹב
מִנְּאוּם בְּלִי סוֹף…
844. כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר –
יֹאמַר לַכֹּל,
אִם קָטָן הוּא
אִם גָדוֹל…
בזמנא דברנש אפתח פומיה, פומיה הודע לכל בני נשא מאן הוא (זהר, פ' בלק).
845. כַּרְמְךָ גָדַרְתָּ בַּחֲרוּלִים –
גְּדוֹר גַּם פִּיךָ בְּמַנְעוּלִים…
אמרה לבעל כרם הפושק שפתיו לבלי דעת.
846. דַּבֵּר עִם בְּנֵי־אָדָם –
לְפִי עֶרֶךְ שִׂכְלָם…
דבּרה תורה כלשון בני אדם (ברכות ל"א).
847. רֹב מְטֻמְטְמֵי מֹחוֹת
לְשׁוֹנוֹתֵיהֶם חַדּוֹת..
848. מַה שֶׁלָּאֹזֶן נוֹחַ –
קָשֶׁה לִשְׁכּוֹחַ…
849. הַדִּבּוּר –
עֶרְכּוֹ חַד
כַּחֲתִימַת־יָד…
דיבור כמעשה (שבת קי"ט).
דברי שכיב מרע ככתובין וחתומין דמי. (גיטין י"ג).
850. דִּבּוּר נָעִים
מְחַבֵּשׁ פְּצָעִים…
851. הַנּוֹאֵם,
מַה שֶׁמַחְסִיר לְפִי הַצֹּרֶךְ –
יַשְׁלִים בָּאֹרֶךְ…
852. מִי בַּשֶּׁבַח בּוֹעֵט –
שְׁבָחַיִם חוֹמֵד…
853. פֶּה חָלָק וְשִׂפְתֵי מִרְמָה –
מִלְאוּ פְּנֵי תֵּבֵל מְהוּמָה…
854. עַל דַּבְּרִי –
נִחַמְתִּי לֹא־מְעַט;
וְעַל הַחֲרִישִׁי –
אַף לֹא אַחַת…
855. לֹא כָּל מַחְשְׁבוֹתֶיךָ
בְּמִלִּים תַּבִּיעַ.
לֹא כָּל דְבָרֶיךָ
עַל גִּלָּיוֹן תַּצִּיעַ.
וְלֹא כָּל כְּתִיבָתְךָ –
לְאוֹר תּוֹפִיעַ…
856. רָעִים דִבְרֵי־בֶּלַע
מֵאַבְנֵי־קֶלַע…
857. מִסְפַּר חַלְלֵי־לָשׁוֹן יֶרֶב
עַל מִסְפַּר חַלְלֵי־חֶרֶב…
858. אֱסֹר לְשׁוֹנְךָ בְּכֶבֶל –
בַּל תַּבִּיעַ הֶבֶל…
859. דִּבּוּר בְּמִעוּט
טוֹב לַבְּרִיאוּת…
860. יָד חֲזָקָה
הַפֶּה מַשְׁתִּיקָה…
861. דַּבֵּר יֵדְעוּ לֹא־מְעַט,
וְהַחֲרֵשׁ – אַף לֹא אֶחָד…
862. לִחְיוֹת עִם אֲנָשִׁים
מְאֹד קָשֶׁה וָצַר –
כִּי לִשְׁתֹּק אִי־אֶפְשָׁר…
863. אִי־אֶפְשָׁר
לִסְתֹּם הַפִּיּוֹת
שֶׁל כָּל הַבְּרִיּוֹת…
864. מִדִּבָּה יִנָּקוּ –
אוֹ נְאוֹרִים,
אוֹ בּוֹעֲרִים…
נאורים – מפני קנאת גדלותם, בוערים – מפני שפלותם, שאין כדאי לדבר עליהם.
865. אֵין נָאֶה דַרְשָׁן –
כְּשַׁתְקָן…
866. לְשׁוֹנוֹ עוֹצֵר –
נַפְשׁוֹ נוֹצֵר…
867. הַפֶּה סַנֵּיגוֹר
וְגַם קַטֵּיגוֹר…
868. הַפֶּה תִּסְגֹּר –
זְבוּב לֹא יַחְדֹּר…
869. נִתְּנָה שָׂפָה לִבְנֵי־אָדָם –
לְהַסְתִּיר הֶגְיוֹנֵי לִבָּם…
870. בַּלָּשׁוֹן טָבַע אֱלֹהִים –
מָוֶת וְחַיִּים…
871. הַדִּבּוּר לֹא לְשַׁעֲשׁוּעִים,
כִּי אִם לְתוֹעֶלֶת הַחַיִּים…
872. הַשּׁוֹפֵט –
חֹק נוֹאֵם;
הַחֹק –
שׁוֹפֵט אִלֵּם…
873. בְּבוֹא עֵת לְהַבִּיעַ –
דַּעְתְּךָ הַשְׁמִיעַ…
874. יֵשׁ רַעְיוֹן קַל –
וּלְשׁוֹן־לִמּוּדִים תְּרוֹמְמֶנּוּ;
וְיֵשׁ רַעְיוֹן נִשְׂגָּב –
וּלְשׁוֹן־עִלְּגִים תַּשְׁפִּילֶנּוּ…
875. יֵשׁ דִּבְרֵי־גְנַאי –
שֶׁהֵם לְשֶׁבַח;
וְיֵשׁ דִּבְרֵי־שֶׁבַח –
שֶׁהֵם לִגְנַאי…
למשל: “נח איש צדיק היה בדורותיו” – דברי שבח שיש בהם גנאי: בדורותיו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום. ויש לדרוש להיפך: בדורותיו היה צדיק, כל־שכן שאילו היה בדור צדיקים, היה צדיק יותר.
הֶהָמוֹן 🔗
876. הֶהָמוֹן אַךְ אַחַת יוֹדֵעַ –
אוֹ צַוֵּה אוֹ הִכָּנֵעַ…
877. הֶהָמוֹן אַךְ אַחַת יוֹדֵעַ:
שֶׁנָּעִים לוֹ – הוּא שׁוֹמֵעַ…
878. הֶהָמוֹן הַפָּרִיזִי,
כָּל הָעוֹלָם שִׁחְרֵר,
וּשְׂכָרוֹ כְּאַיִן –
אַף לֹא כּוֹס יַיִן…
879. בְּיָדְךָ כָּל כֹּחַ וְאוֹן –
אִם קָנִיתָ לֵב הֶהָמוֹן…
880. דְּבַר הֶהָמוֹן כָּךְ:
לַחֲשֹׁב –
כִּרְצוֹנְךָ מֻתָּר לָךְ.
לַעֲשׂוֹת –
כִּרְצוֹנֵנוּ אַתָּה מֻכְרָח…
881. לְפָנִים –
דָּרַשׁ הֶהָמוֹן לֶחֶם וּקְצָת נֹפֶשׁ;
הַיּוֹם –
יִדְרשׁ כָּל צָרְכּוֹ וְחֹפֶשׁ…
882. מַעֲמַד הָאֲצִילִים – פִּירָמִידָה:
כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת עָלָיו –
וְהֶהָמוֹן הֲדוֹם רַגְלָיו…
883. הֶהָמוֹן – כַּצֹּאן:
גַּם הָרָעִים
גַּם הַטּוֹבִים –
נִגְזָזִים וְנֶחְלָבִים…
884. בְּלִי הֶהָמוֹן לִחְיוֹת –
צָרִיךְ לִהְיוֹת
אוֹ יָהּ,
אוֹ חַיָּה…
885. הֶהָמוֹן רָץ
אַחֲרֵי מַנְהִיגָיו הַגְּדוֹלִים –
כְּאַחֲרֵי הָרוֹעֶה עֵדֶר־רְחֵלִים…
הַשְּׁתִיָּה 🔗
886. מִי בֶּן עוֹלָם־הַזֶּה? –
הַסּוֹמֵךְ לְגִימָה
לְקִימָה…
887. כְּשֶׁלַּשָּׂטָן לְנַצֵּחַ אָדָם
כֹּחוֹ כְּאַיִן –
יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ הַיַּיִן…
888. הַ“טִּפָּה הַמָּרָה”
מַשְׁכִּיחָה הַצָּרָה…
889. הַצָּרוֹת מְבִיאוֹת לְשִׁכְּרוּת,
וְהַשִּׁכְּרוּת – לְצָרוֹת…
890. אָדָם זָקוּק לְמַיִם,
וּמַרְעִיל עַצְמוֹ – בְּיַיִן…
891. שִׁכּוֹר,
כְּשֶׁיֵּינוֹ יְשַׂמַּח לְבָבוֹ –
חוֹשֵב, בְּגַן־עֵדֶן מוֹשָׁבוֹ…
השכור בעוד שהיין בתוכו הוא בשמחה כמו שיושב בגן עדן (תנחומא פ' שמיני).
892. מַטִּיף לְמַיִם
וְשׁוֹתֶה יַיִן…
יטיף לעם מוסר שישתה רק מים ולא משקים חריפים, והוא בעצמו שותה יין.
893. שִׁכּוֹר – דַּיּוֹ בִּנְזִיפָה,
אֵינוֹ צָרִיךְ דְחִיפָה…
שבקיה לרויא דמנפשא נפיל (שבת ל"ב).
894. חַלְלֵי הָרָעָב כְּאַיִן
לְעֻמַּת חַלְלֵי־הַיַּיִן…
895. הַשִּׁכְּרוּת מַלְהִיבָה,
אַחֲרִיתָהּ מַכְאִיבָה…
896. הָרָעָב,
עַל אֲלָפִים הֵבִיא שְׁאִיָּה,
וְעַל רְבָבוֹת – הַשְּׁתִיָּה…
897. אֵינִי שִׁכּוֹר כָּל־כָּךְ –
קְצָת שָׁתוּי וְרָווּי,
וּקְצָת מְפֻכָּח…
אִמרה של שכור.
898. אוֹמְרִים:
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִּקֵּשׁ,
כִּי לִשְׁלוֹמוֹ יִדְאֲגוּ,
וְכוֹסוֹת גְּדוֹלוֹת לֹא יִמְזְגוּ:
כִּי בִּשְׁתוֹתוֹ מֵאֵלֶּה הַמַּיִם –
יֶחֱלֶה בִּבְנֵי־מֵעַיִם…
899. הָרַבִּי שָׁתָה לְאַט־לְאַט
כָּל הַיַּיִן מִן הַכַּד,
וְלִי, חֲסִידוֹ עָנִי וָדַךְ –
מְצַוֶּה וְאוֹמֵר: רְקֹד וּשְׂמַח!..
כך התאונן חסיד עני על רבו, שהתנהג אתו לא כשורה.
900. בְּשֶׁל חַלּוֹן –
אֵין מְהָרְסִים מָעוֹן…
שכור נתעַור פתאום בעין אחת, הרופא אסר עליו לשתות משקים חריפים, וענהו כך.
901. מִ“לְּחַיִּים” –
“לַיְּהוּדִים”…
אחרי השתיה נעשה האדם שמח.
902. הַ“טִּפָּה הַמָּרָה” –
עוֹשָׂה הָאָדָם לְזָרָא…
היין ראש לכל חטאת (המאירי בפרושו על פ"א דף).
903. שִׁכּוֹר נָפַל לַבִּיב,
וְגִמְגֵּם בְּפִיו:
"לֹא הַמָּקוֹם מְכַבֵּד אָדָם,
אֶלָּא הָאָדָם מְכַבֵּד הַמָּקוֹם"…
904. שְׁלֹשָׁה גְבִיעִים לְאָדָם:
בָּרִאשׁוֹן יִמְצָא אוֹן,
בַּשֵּׁנִי – שִׁכָּרוֹן,
בַּשְּׁלִישִׁי – דֵּרָאוֹן…
הַדָּת 🔗
905. פְּעָמִים
גְּדוֹלָה בָּנוּ אַהֲבַת אֱלֹהִים,
עַד כְּדֵי שִׂנְאַת אֲנָשִׁים…
906. אֱלֹהִים בָּרָא הָאָדָם בְּתַבְנִיתוֹ,
וְהָאָדָם בָּרָא אֱלֹהִים בִּדְמוּתוֹ…
907. יְרָא אֶת אֱלֹהִים,
וּמֵאֵלֶּה שֶׁאֵין אוֹתוֹ יְרֵאִים…
908. מִשִּׁבְעָה מְשַׁמְּרֵי הַבְלֵי־שָׁוְא –
אֶחָד מְשֻׁגָּע וְשׁוֹטֶה,
הַשֵּׁנִי פּוֹתֶה;
וְהַשְּׁאָר יְדוּעִים
כַּחֲנֵפִים וּצְבוּעִים…
909. רָשָׁע כִּי יַצְלִיחַ,
יִשְׁכַּח גַּם אֱלֹהָיו;
וּבְיוֹם אֵיד וָשֶׁבֶר –
יַאֲמִין בְּהַבְלֵי־שָׁוְא…
910. פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בַּיַּעַר
וְאַל מְשַׁמֵּר הַבְלֵי־שָׁוְא,
הַמְקַנֵּא לְדָתוֹ וֵאלֹהָיו…
911. יָקָר בְּעֵינַי
אֲשֶׁר מִסְחָרוֹ בְּדָת –
מֵאֲשֶׁר דָּת מִסְחָרוֹ…
912. לְפָנִים
הִשְׁתַּחֲווּ הַכֹּהֲנִים לַעֲגָלִים,
הַיּוֹם –
הָעֲגָלִים לַכֹּהֲנִים…
913. שְׁלֹשָׁה אֵינָם מַתְאִימִים כִּמְעָט:
הַחֹק, הַיֹּשֶׁר וְהַדָּת…
914. בְּבוֹא הֹוָה עַל אִישׁ –
בַּהֲבָלִים מַאֲמִין חִישׁ:
בִּנְחָשִׁים וּבִלְחָשִׁים,
בְּאִטִּים וּבְמֵתִים,
בְּכָל מִינֵי כְּשָׁפִים –
גַּם בְּהַגְרָלַת קְלָפִים…
מַנְהִיגִים 🔗
915. לְפָנִים
הָיָה הַמַּנְהִיג בַּתֵּבָה;
הַיּוֹם –
הַ“תֵּבָה” בַּמַּנְהִיג…
916. לְפָנִים
הָיָה הַמַּנְהִיג כְּבַד־פֶּה –
וּמֹחַ חָרִיף לְפַלֵּל;
וְהַיּוֹם –
הַמַּנְהִיג מֹחַ מְטֻמְטָם,
וּפֶה חַד לְמַלֵּל…
917. משֶׁה בְּדַבְּרוֹ עִם אֱלֹהִים –
הִתְכַּסָּה בְּמַסְוֶה בֵּין אֲנָשִׁים;
מֵאָז, הַמְדַבְּרִים עִם אֱלֹהִים –
בֵּין אֲנָשִׁים בְּמַסְוֶה מִתְכַּסִּים…
918. לְפָנִים
שָׂם הַמַּנְהִיג מַסְוֶה עַל פָּנָיו,
לְבַל יַפְחִיד בְּאוֹרוֹ אֶת אֶחָיו;
הַיּוֹם –
מַנְהִיגִים רַבִּים שָׂמִים מַסְוֶה עַל פָּנִים
פַּרְצוּפָם הֶחָצוּף בַּל יִרְאוּ הַהֲמוֹנִים…
תּוֹכַחַת־מוּסָר 🔗
919. עָשִׁיר מִתְהַלֵּל בַּ“אֲנִי” –
סוֹפוֹ עָנִי…
920. צֵיד חַיּוֹת –
אַכְזְרִיּוּת הַמַגַּעַת עַד שְׁמֵי־רוֹם;
צֵיד דָּגִים –
אַכְזְרִיּוּת הַמַגַּעַת עַד תְּהוֹם…
921. גַּם אָדָם יִבְעַט כַּסּוּס,
אַךְ בְּעִיטָתוֹ בְּנִמּוּס…
922. הַמַּטִּיף מוּסָר לַאֲחֵרִים
וְאֵינוֹ מְקַיֵּם תּוֹרָתוֹ –
דּוֹמֶה כְּעַמּוּד הַמּוֹרֶה דֶרֶךְ,
וְהוּא תָקוּעַ עַל עֶמְדָּתוֹ…
923. לַדַּל הֱיֵה עוֹזֵר –
כִּי הַגַּלְגַּל חוֹזֵר…
924. אַל תַּעֲשֶׂה לְאָדָם רָעָה –
שֶׁאֵין אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה…
925. עִוֵּר אַל יִתְוַכֵּחַ –
בְּמִשְׁפָּט עַל פִּקֵּחַ…
926. מוּטָב שֶׁתִּהְיֶה כָּל יָמֶיךָ שׁוֹטֶה –
וְלֹא יוֹם אֶחָד חוֹטֵא…
927. אִם גַּם נָפוּן בְּתוֹרַת דַּרְוִין –
עָלֵינוּ לְהַסְכִּים מִן הַסְּתָם,
שֶׁחֵלֶק מִן הַחַיָּה בָּאָדָם…
928. אֵיךְ תֹּאמְרוּ, שֶׁנִּסִּים
לֹא יֵעָשׂוּ עֲלֵי אֲדָמָה?
הַאֵין זֶה נֵס גָּדוֹל,
שֶׁרַבִּים חַיִּים בְּלִי נְשָׁמָה?..
929. לֹא יִשְׁתַּעְמֵם הַכָּלוּא לְבַדּוֹ –
אִם צִדְקָתוֹ כְּלוּאָה עִמָּדוֹ…
930. מִקּוֹצִים וְסַלּוֹנִים –
לֹא תִקְטֹף שׁוֹשַׁנִּים…
מהורים רעים לא יצאו בנים טובים. גור טב מכלב ביש לא תרבי (ויק“ר פ' י”ב). מכלבאַ בישא גורא טבא לא נפיק (סדר עולם רבא פ"ה).
931. אַרְבָּעָה שׂוֹנְאִים אוֹר:
גַּנָּב, נוֹאֵף,
רוֹצֵחַ, עֲטַלֵּף…
932. רָב־אָדָם אֹזֶן יַט –
אַךְ לֹא אֶחָד הַיָּד…
יטו אזן לשמוע על מצבו הרע של אדם, ולא יושיטו יד לעזרה.
933. לְנַשֵּׁק עַצְמוֹ לֹא יוּכַל אֱנוֹשׁ –
אַךְ יָכֹל לִירוֹק עַל עַצְמוֹ
מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ…
934. הָרוֹפֵא רוֹאֶה בְּאָדָם – חַלָּשׁוּת,
עוֹרֵךְ דִּין – שִׁפְלוּת,
אִשָׁה – עַזוּת,
תֵּאוֹלוֹג – שְׁטוּת…
935. יֵשׁ עוֹשֶׂה בְּרֶגַע חֵטְא –
וְכָל חַיָּיו יִתְחָרֵט…
936. מַצְפּוּן בַּר –
כַּר־שֵׁנָה יָקָר…
937. אַף מֵהַמִּזְבֵּחַ –
הוּא לוֹקֵחַ…
על איש שחוטף הכל ואינו מבחין בין קודש לחול.
938. הַכֹּל בּוֹכִים:
בַּחוּרָה זְקֵנָה –
הִיא מְנֻדָּה,
אַלְמָנָה –
גַּלְמוּדָה,
גֶּבֶר –
אִשְׁתּוֹ מַרְשַׁעַת,
חָתָן –
חוֹתַנְתּוֹ נֶגַע־צָרַעַת,
מְכֹעָרָה –
לֹא יָפִים פָּנֶיהָ,
גְּבֶרֶת –
קְטַנִּים סַפִּירֶיהָ;
אַךְ אֵין בּוֹכֶה
וְאֵין כּוֹאֵב –
"כָּבֵד מִמֶּנּוּ שְׂאֵת
הָאֶבֶן – הַלֵּב"…
939. לְדָגִים בְּנֵי־אָדָם נִמְשָׁלִים:
אֶת הַקְּטַנִּים בּוֹלְעִים הַגְּדוֹלִים…
ותעש אדם כדג הים (חבקוק א' י"ד).
מה דגים שבים כל הגדול מחברו בולע את חברו, אף בני־אדם, אלמלא מוראה של מלכות, כל הגדול מחברו בולע את חברו (ע"ז ד').
940. מִגְּנֵבָה –
אֵין טוֹבָה…
ובאה אל בית הגנב…וכִלַתו את עציו ואת אבניו (זכריה ה').
941. גְּמוּל הַצֶּדֶק –
שִׂמְחַת לֵב;
וְשִׁלּוּמַת הָרֶשַׁע –
שֶׁבֶר וּכְאֵב…
הַזִּקְנָה 🔗
942. לְעֵת־זִקְנָה אָדָם –
אוֹ יִשְׁתַּטֶּה אוֹ יֶחְכָּם…
943. הַזָּקֵן הוֹלֵךְ שְׁחוֹחַ –
מִמַּשָּׂא הַחַיִּים יְבַקֵּשׁ מָנוֹחַ…
944. הַתְחָלַת זִקְנָתֵנוּ אָנוּ מַרְגִּישִׁים –
מֵאָז הַצְּעִירִים מֶנּוּ מִתְרַחֲקִים,
וּמִתְקָרְבִים אֵלֵינוּ הַקַּשִּׁישִׁים…
945. גּוּף זָקֵן –
חִידָה סְתוּמָה:
יֵשׁ בּוֹ כֹּל,
וְאֵין בּוֹ מָה…
946. פְּנֵי זָקֵן בַּיָּמִים בָּא –
הִיא הַמַּפָּה שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא…
947. בְּלִבְנַת הַשְּׂעָרוֹת –
הַשָּׁנִים נִכָּרוֹת…
948. מֵאַהֲבַת הַחַיִּים –
לַזִּקְנָה יְיַחֵל כָּל אֶחָד,
וּמִפַּחַד הַמָּוֶת –
מִמֶּנָּה יִפְחָד…
949. הַזִּקְנָה –
אַכְזָרִית עָרִיצָה:
תַּשְׁבִּית כָּל דִּיצָה…
950. לִבְנַת הַשְּׂעָרוֹת –
צִמְחִיַּת הַקְּבָרוֹת…
951. כְּסִיל לֹא יָבִין –
לְעוֹלָם לֹא יַלְבִּין…
952. אוֹפְּטִימִיסְט בֶּן תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם –
הִזְמִין חֲלִיפָה חֲדָשָׁה
עִם שְׁנֵי זוּגוֹת מִכְנָסַיִם…
953. טוֹב יוֹם אֶחָד בַּעֲלוּמִים
מִשָּׁנָה בִּזְקוּנִים…
954. זָקֵן צָרִיךְ לְהָבִין צָעִיר –
מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָיָה כֵּן;
צָעִיר אֵינוֹ יָכוֹל זָקֵן לְהָבִין –
מִפְּנֵי שֶׁהוּא לֹא נִזְדַּקֵּן…
955. הַזִּקְנָה הִיא קְלָלָה –
וְהַכֹּל מִתְאַוִּים לָהּ…
956. קִמְטֵי פְּנֵי הַזָּקֵן מְעִידִים עָלָיו –
כִּי הַרְבֵּה סָבַל בִּימֵי חַיָּיו…
957. הַזִּקְנָה שִׁבְעָתַיִם תִּכְבַּד –
לְאִישׁ לֹא לָמַד…
958. עֲלוּמֵי הָאָדָם – אֲבִיבוֹ,
וְהַזִּקְנָה – חָרְפּוֹ…
959. מִ“מְּלַמְּדוּת” בֶּאֱמוּנָה –
אֵין מַגִּיעִין לְזִקְנָה…
כי אם יעשה מלאכתו באמונה, לא יחצה ימיו.
הַמָּוֶת 🔗
960. הַמָּוֶת הַמַּר –
פּוֹדֶה מִכָּל צַר…
961. הַמָּוֶת אֵינוֹ בָּא פִּתְאֹם –
מִתְקָרֵב אֵלֵינוּ יוֹם־יוֹם…
962. מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים:
מִמָּוֶת הֵם בְּטוּחִים…
963. הַמָּוֶת הוּא רוֹפֵא שֶׁכֹּחוֹ רָב:
בְּבִקּוּר אֶחָד מְפַטֵּר חוֹלָיו…
964. קֵרֵחַ לֹא יִירָא מִמְּרִיטָה,
וְקָץ בַּחַיִּים – מִמִּיתָה…
965. יֵשׁ אֲנָשִׁים חֲבִיבִים –
שֶׁאֵין הֵם מַעֲצִיבִים,
שׁוּם אָדָם זוּלָתָם,
אַף לֹא בְּמוֹתָם…
966. בִּרְאוֹתִי מַצֶבֶת־זִכָּרוֹן
לְאָדָם גָּדוֹל לְמַדַּי –
אֶשְׂמַח, שֶׁלֹּא הִצִּבוּהָ עָלַי…
967. בֶּן־אָדָם!
כְּשֶׁנּוֹלַדְתָּ בָּכִיתָ אַתָּה,
וַאֲחֵרִים שְׁקֵטִים הָיוּ;
בְּמוֹתְךָ אַתָּה תִּשְׁקֹט –
וַאֲחֵרִים מַר יִבְכָּיוּ…
968. מַחֲלָה מְמֻשָּׁכָה –
מִיתָה בְּטוּחָה…
969. רַבִּים לֹא חָיוּ –
אִלּוּ מֵתִים לֹא הָיוּ…
970. אַחַת יָמוּת גְּבַרְתָּן,
וּמִדֵּי רֶגַע – פַּחְדָּן…
971. אֳנִיָּה סֹעֲרָה –
זִקְנַת גֶּבֶר,
וְחֹף מְנוּחָתָהּ –
הַקֶּבֶר…
972. לָמָּה מִמָּוֶת יֹאחֲזֶךָ פַּחַד –
מֵרֶחֶם יָצָאתָ אִתּוֹ יַחַד…
973. הַטֶּבַע מִדֵּי עֶרֶב
לְיַשֵּׁן הַחַיִּים יָדוֹ יַט:
לְהַרְגִּילָם לַמָּוֶת לְאַט־לְאַט…
974. אֲסוֹן הָאָדָם גָּדוֹל –
הַמְחַכֶּה לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ;
וְגָדוֹל מִמֶּנּוּ אֲסוֹן אִישׁ –
הַמְפַחֵד כָּל חַיָּיו מִמֶּנּוּ…
975. הַחַיִּים בּוֹרְחִים מִפָּנֵינוּ,
וְהַמָּוֶת רוֹדֵף אַחֲרֵינוּ…
976. לַחְמֹם תִּקְווֹת מַזְהִירוֹת מִמֶּנּוּ –
הַמָּוֶת יוֹדֵעַ;
אֲבָל גַּם אַכְזָבוֹת מָרוֹת –
הוּא מוֹנֵעַ…
977. כִּי תָּמוּת אֵשֶׁת־נְעוּרִים –
הִיא וּבַעֲלָהּ קְבוּרִים…
978. בֶּן־אָדָם!
לֵךְ לְבֵית־עוֹלָם,
שָׁם תִּשְׁמַע מִכָּל קֶבֶר
קוֹל קוֹרֵא לְכָל גֶּבֶר:
שֶׁקֶר הַנֹּעַר,
הֶבֶל הַשֵּׂיבָה;
הַגַּל הַזֶּה עֵד,
וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה…
שׁוֹנוֹת 🔗
979. בִּמְקוֹם הַדַּק –
שָׁם נִתָּק…
980. כָּל שֶׁיּוֹתֵר גּוֹי –
מַזָּלוֹ נוֹי…
981. כָּל תַּכְלִית – סוֹף.
אַךְ לֹא כָּל סוֹף – תַּכְלִית…
982. קָטָן –
וּמְצֻיָּן…
-
האי עלמא כבי הלולא דמיא (ערובין נ"ד) ↩
-
אם אדם מתקנא בחברו שעלה לגדולה ע"י חריצותו, ומשתדל לעבוד בחריצות כמוהו. ↩
-
בראשית ג' י"ט. ↩
-
כנוי למי שאין לו מוח בקדקדו. ↩
-
משלי כ"ו, ד'. ↩
-
קהלת ט' י"א. ↩
-
תהלים ל"ו ז'. ↩
-
תם – כנוי לשוטה. ↩
-
על העץ. ↩
-
אבות ב'. ↩
-
אבות ד'. ↩
-
עשיר היורד מנכסיו, כבר נעלם שמו ואין זכר לו… ↩
-
תהילים קט"ו. ↩
-
הגדולה מקצרת ימים (ירושלמי ברכות א'). ↩
-
בין המצרים. ↩
-
) כל חצי אלול תוקעים ומריעין. מכריזים על “ימים נוראים” הקרובים לבוא. אין היהודי נהנה מתענוגי הקיץ כאומות העולם. ↩
-
) ירושלמי יומא פ"ח. ↩
-
) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב'). ↩
-
זיק, יכבה מהר. ↩
-
משלי י'. ↩
-
הַמְשָׁכֵּר ↩
-
משיבי־נפש. ↩
-
קהלת ט'. ↩
-
בראשית ד', י"ט. ↩
-
למך – כינוי למין שוטה. ↩
-
באידיש המובן: מָתַי נולדה. ↩
-
בהאוצר של רש“י פין מובאה המילה ”נְדָן". ↩
-
ר"ת: מוקצה מחמת מיאוס. ↩