הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֺל –

וַאֲנִי מֵעוֺלָם לֹא הִבְדַּלְתִּי,

לֹא יָדַעְתִּי דְמוּת־אֵם בְּעָמְדָהּ מוּל נֵרוֺת

וְלֹא אָב מְקַיֵּם מִצְווֺתֶיךָ;

וְיוֺם כְּבָר פּוֹנֶה, וּבַגּוּף – כְּעֵין צֹפֶן,

קְרִיאָה פִּתְאֹמִית מִתְעוֺרֶרֶת

בְּהִדֹּם מַעֲשִׂים אַרְצִיִּים, בַּשְּׁבִיעִי

וְעוֺד טֶרֶם אָבִין אֲמָרֶיךָ;

בֵּין חוֺל לְבֵין קֹדֶשׁ, בְּהִדֹּם מַעֲשִׂים,

הוּא יוֺם הַשְּׁבִיעִי־שֶׁל־מַעְלָה –

כִּי הָיִיתָ לָכוּד בִּי כִּפְרִי־דִמְיוֺנִי,

כְּמַרְאֶה הַכָּלוּא בְּתוֺךְ לַיְלָה;

כִּי בֵּין עֲצָמִים כְּרוּתֵי לְשׁוֺן־קֹדֶשׁ

לִדְמוּת־עֲצְמוּתְךָ רַק יִחַלְתִּי

וְאֶת סוֺד הֱיוֺתְךָ בִּקַּשְׁתִּי אַךְ בִּי

וּבֵינִי לְבֵינְךָ לֹא הִבְדַּלְתִּי;

אַךְ אַתָּה הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֺל,

הַמָּלֵא בְּתוֺכִי אֶת הָאַיִן,

תֵּן לַמִּלִּים הַסְּגוּרוֺת בְּתוֺךְ פִּי –

כִּי מִחוּץ לִגְבוּלוֺת קִיּוּמִי תִשָּׁמַעְנָה.

1990