רֶגַע לִפְנֵי חֲצוֺת.

נִדְמֶה, עוֺד נִתָּן לְתַקֵּן אֶת הַטָּעוּן תִּקּוּן אַחֲרוֺן, בְּשׁוּלֵי כָּל הַחוֺלֵף וְכָלֶה;

הַסֵּפֶר שֶׁבְּיָדִי: מַחֲזוֺר־תְּפִלּוֺת נֹסַח אַשְׁכְּנַז,

עַל כְּרִיכַת הַסֵּפֶר: שַׁבְרִיר־אוֺר הוּא שַׁיָּךְ לִתְאוּרַת־הַחוּץ.

מִבֵּין הַדַּפִּים מַפְלִיגִים

יְצוּרֵי־אַיִן אֶל תּוֺךְ מֹחִי. מִּלִּים שֶׁגֻּיְּסוּ לִפְנֵי מֵאוֺת בַּשָּׁנִים

וְעוֺדָן שָׁרוֺת: קָדוֺשׁ! קָדוֺשׁ! קָדוֺשׁ!

בְּשָׁעָה זוֺ – גֶּשֶׁר צַר בִּלְבַד מוֺבִיל מִמֶּנִּי אֶל עוֺלַם הַמַּמָּשׁוּת,

                        אַךְ עוֺלוֺת הַמִּלִּים עַל הַגֶּשֶׁר וּמַקִּישׁוֺת

עַל פִּי קֶצֶב, דּוֺמֶה הֵד מִתְגַּלְגֵּל בְּסִמְטְאוֺת יְמֵי־הַבֵּינַיִם שֶׁהָיוּ לְמַאֲכֹלֶת־אֵשׁ.

וְהַגֶּשֶׁר רוֺעֵד.

אֵינֶנִּי יוֺדֵעַ אִם יֵשׁ מַעֲבָר אֶל מִחוּץ לְקִיּוּמִי, וְאוּלָם הַשִּׁירָה מְהַדְהֶדֶת בְּעֹז –

                        וְדַי לִי בְּכָךְ בְּלַיְלָה זֶה,

כְּשֶׁהַמֶּרְחָק בֵּינִי לְבֵין הָאֲדָמָה הוּא מֶרְחַק שָׁלֹשׁ קוֺמוֺת,

       בְּבֵית־מְגוּרִים יָשָׁן, שֶׁאֵינוֺ שׁוֺנֶה מִכָּל בִּנְיְנֵי־הַלְּבֵנִים שֶׁבָּעוֺלָם;

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, כָּאן, מִתַּחַת לְקוֺמַת־הַקַּרְקַע פְּעוּרָה תְהוֺם,

בַּתְּהוֺם – מִתְהַפְּכוֺת עַצְמוֺת אָדָם וּמִתְחַכְּכִים שְׂרִידֵי כֵּלִים מִקֶּדֶם

עִם כָּל נִיעַ כַּדּוּר־הָאָרֶץ,

וְאוּלַי גַם לְשֵׁמַע קְרִיאַת פְּסוּקִים בִּנְעִימָה לֵילִית מִתְמַשֶּׁכֶת;

זוֺ הַשִּׁירָה הַנִּשְׁמַעַת בְּלִוּוּי חֲרִיקַת דְּלָתוֺת עַל־פְּנֵי תֵבֵל כֻּלָּהּ,

שֶׁכֵּן פּוֺתְחִים־סוֺגְרִים אֲרוֺנוֺת־קֹדֶשׁ בְּשָׁעָה זוֺ בְּכָל הָעוֺלָמוֺת הַלֵּילִיִּים

לְעֵת כִּי הַקָּהָל כְּאִישׁ אֶחָד, עוֺצֵם אֶת הָעֵינַיִם,

וְיֵשׁ גַּם גּוּף רָפֶה הָרוֺעֵד כְּמוֺ גֶשֶׁר

לְקוֺל צְעִידַת מִלִּים שֶׁיָּצְאוּ לַדֶּרֶךְ לִפְנֵי דוֺרוֺת הַרְבֵּה

כְּדֵי לָשִׂים עָלַי מָצוֺר.

1988