א    🔗

עוּרָה, עוּרָה, כִּנּוֹרִי!

  בְּטֶרֶם הָשְׁמַד בֵּית־אַחְאָב,

כֹּהֲנֵי־עָווֹן בְּבֵית־אֵל —

  כָּכָה הוּשַׁר בָּאָרֶץ:

נוּדוּ לַכַּרְמְלִית הַיָּפָה —

  כִּשְׁבוּיַת־חֶרֶב מוּבָלָה!

בַּעְלָהּ זָקֵן. וְהוּא קִנֵּא אוֹתָהּ

  לְנָזִיר בָּא מִן הֶהָרִים.

רֵיחַ כַּרְמֶל בְּשׁוּלָיו,

  בְּשׂוֹרַת־יָם בְּעַפְעַפָּיו.

אֶת בַּת־עִירוֹ פֹּה מָצָא,

  וְרֵיחַ הָרִים עֲבָרָם;

בְּתַלְתַּלָּיו הֵרִיחָה

  וְלֹא יָדְעָה עוֹד נַפְשָׁהּ.

פְּרוּמַת צַמָּה וּבֶגֶד

  הִיא מוּבֶלֶת לַמִּקְדָּשׁ;

יְחֵפָה תִּדְרֹךְ עַל שַׁיִשׁ,

  מִנְחַת־שְׂעוֹרִים בִּזְרוֹעָהּ.

כֹּהֵן בֵּית־אֵל זְעוּם עַיִן,

  כְּלַוּוֹת קָרְבָּן, יְלַוֶּנָּה;

יַעֲטֹף פָּנֶיהָ בִּשְׂעָרָהּ,

  יָסֹךְ לִבָּהּ הָעֵירֹם;

בְּנֵי־כֹהֲנִים בַּל יִרְאוּ

  וְלֹא יִתְאַוּוּ יָפְיָהּ.

הוּא כְּבַעְלָּהּ יְקַנֵּא לָהּ,

  תְּאֵבֵי־עַיִן יְקַלֵּל;

הַהוּא יוֹאֵל וִירַחֵם,

  בְּהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מְרוֹרִים?

יַחֲלִיף רַעַל בִּשְׁחֵלֶת,

  יִשְׂחַק מָר־דְּרוֹר בַּמַּיִם?

אוֹ רוֹשׁ אַכְזָר עִם עָפָר

  יִטְחַן, יִתֵּן בַּכֶּלִי?

יִמְחַק שֵׁם אֱלֹהֵי־קְנָאוֹת

  אֶל מֵי־מָוֶת לְקַדְּשָׁם?

לַנְפִּיל חַמּוּקֵי הַיָּרֵךְ,

  לַצְבּוֹת בֶּטֶן־נְעוּרִים.

ב    🔗

נִשְׂאָה עֵינַיִם חֲרֵדוֹת,

  רָאֲתָה שׁוֹפְטָהּ בְּזַעְפּוֹ

וּבְשָׂפָה רָפָה מִלֵּלָה:

  “חוּס־נָא, טְהוֹרָה אָנֹכִי!”

— הַאִם לִי תִּשָּׁמֵעִי? —

  חֶרֶשׁ לָחַשׁ הַכֹּמֶר, —

אִם אֲכַסֵּךְ בִּכְנָפִי,

  בְּאֵפוֹד־כֹּהֵן מְקֻטָּר?

עָנְתָה: "לְךָ אִשָּׁמֵעַ

  אִם תֵּאָסֵף חֶרְפָּתִי…"

לָקַח עָפָר מִקַּרְקַע,

  מִתַּחַת לְעֵגֶל־הַזָּהָב:

כָּתַב אָלָה עַל לוּחַ,

  וְאֶל הַמַּיִם הַמְאָרְרִים

מָחַק, טָרַף עִם עָפָר,

  וְכֹה הִשְׁבִּיעַ קָרְבָּנוֹ:

אִם שִׁקַּרְתְּ לִי…תָּמוּתִי!

  עָנְתָה: “אָמֵן וְאָמֵן!..”

ג    🔗

שָׁתְתָה, צָנְחָה לָאָרֶץ.

  אָץ הַכֹּהֵן, הֱקִימָהּ:

— אִם בִּדְבָרֵךְ תַּעַמְדִי

  תְּהִי לְאַלְפֵי רְבָבָה,

אָז יְקַלְּעוּ פַּרְעוֹת רֹאשָׁהּ,

  בִּפְתִיל־תְּכֵלֶת יְקַשְּׁרוּן;

עַד בֵּית בַּעְלָהּ יְנַהֲגוּהָ,

  יַשְׁכִּיבוּהָ בְּרִנָּה:

"אִם טָהַרְתְּ — אַל תִּפְחָדִי,

  תְּהִי לְאַלְפֵי רְבָבָה!.."

בּוֹכָה מַר הָעֲנִיָּה,

  אַךְ בַּעֲשַׁן־דִּמְעוֹתֶיהָ

פְּנֵי הַנָּזִיר יַזְהִירוּ…

  צַחוּ פָּנָיו מֵחָלָב,

רֵיחַ כַּרְמֶל לִשְׂעָרוֹ,

  בְּרַק הַיָּם בְּעַפְעַפָּיו.

וּלְעֻמָּתוֹ הַכֹּהֵן

זוֹעֵף, מַזְכִּיר שְׁבוּעָתָהּ:

אִם שִׁקַּרְתְּ לִי — תָּמוּתִי,

  תִּשָּׁמְעִי — כֵּן תַּפְרִיחִי.