בועידה ההסתדרות
שמעתם דברי הלכה, אסיים בדברי אגדה. לפנים לא ידעו את המלים פוזיציה ואופוזיציה, ועל כן לא מצאתי שום אגדה בענין זה. אבל מצאתי אגדה שיש בה משהו קרוב לענין. “רבי לוי אמר: אמרו לאילני פרי למה אין קולכם הולך? – אמרו: אין אנו צריכים, פירותינו מעידים עלינו”. אינני יודע אם עלי לקרוא את המשך האגדה, אבל האומר דבר שלם יוצא ידי חובתו כלפי האגדה: “אומרים לאילני סרק: למה קולכם הולך? אמרו: יישמע קולנו וניראה”. ועוד פסוק – ונעלתי. מן הקלפי העמוקה של תולדות ישראל, מקלפי הדורות אחר ימי החורבן, הוצאנו פתקים של שעבוד, תעלולים, אינקויזיציה, עלילת דם, גירוש, פרעות, עד האחרון – השמדה כללית. מן הקלפי העמוקה הזאת הוצאנו עכשיו את הפתק של הקץ, את הפתק של מדינת ישראל – אשרינו.
מובטחני, כי בכוח פתק זה נתקדם, גם המדינה וגם תנועת הפועלים בתוכה – נתקדם ונעלה ונקח את מקומנו במקום שעומדים ראשי האומות בפסגת האנושות.
שבט תש"ט.