לֹא פִּלַּלְתָּ הַהֵלֶךְ לֹא רָאִיתָ בְּחוּשׁ

כִּי בְּעֶצֶם הַדֶּרֶךְ — הַפַּח וְהַלֶּכֶד.

וְזֶה שֶׁרָמְזוּ וְהִזְהִירוּ תְמוֹלֶיךָ:

הַמַּרְחִיק־נְדוּדָיו אַל יֵשֵׁב לָפוּשׁ

פֶּן יִיעַף וִימָאֵן לָלֶכֶת. —

כִּי שָׁמַעְתָּ בַּת־קוֹל — וְהַקּוֹל לֹא שָׁמַעְתָּ —

הִיא יָפָה מֵאָבִיהָ כִּיפִי הַתַּרְמִית

כִּיפִי הַבִּקְעָה לְעֵינֵי הַמַּבִּיט

מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה

וְכִיפִי הַמָּשָׁל לְעֻמַּת הַנִּמְשָׁל…

זֶה סוֹד הַהוֹלְכִים בַּדְּרָכִים וּבָרוּחַ.

יֵשׁ צַו הַמּוֹרָד וְהַצַּעַד נִכְשַׁל —

וְאַתָּה יָשַׁבְתָּ לָנוּחַ.