כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל יַמָּם

וְאוֹמְרִים: אָמֵן.

אַךְ מַה יֹאמַר אֶחָד מֵהֶם

שֶׁלֹּא זָכָה לָשֵׂאת מֵימָיו עַד קֵצֶה

וְיָרַט?

פְּרַקְדָּן בְּחֶרְבוֹנָיו יִרְבַּץ הַוָּאדִי

עֲדֵי יַרְכִּין הַלֵּיל אֶל מוּל פָּנָיו

כַּפַּת חַסְדּוֹ מִגֹּבַהּ קַדְמוֹנִי.

כְּיֶלֶד

לְמִן אֶחָד וְעַד נוֹרָא־נוֹרָא־הַרְבֵּה

אֲזַי יַתְחִיל לִמְנוֹת אֶת כָּל הַכּוֹכָבִים

וְיֵרֶא בַּעֲלִיל

כִּי הוּא גַם הוּא

שֻׁפַּךְ הַיָּמָה כַּמֻּבְטָח לוֹ.