לַמְּדֵנִי אֶת סוֹדֵי הַשִּׂיחַ

בָּם עֵת לִשְׂחוֹק וְעֵת לִבְכּוֹת

בָּם עַד שֵׂיבָה הַלֵּב מַצְלִיחַ

לִכְתּוֹב שִׁירִים לְתִינוֹקוֹת.

אֲזַי חוֹשֶׂפֶת כָּל חִידָה לוֹ

שׁוּלֵי הַפֵּשֶׁר הַמֵּסִית

וְעֵץ בָּרְחוֹב מַחְוֶה קִדָּה לוֹ

בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ קֻנְדֵּסִית.

עַד עֶרֶב בָּא כִּגְמָר צוֹמֵחַ

מִתּוֹךְ הַיּוֹם אֲשֶׁר רָוָה.

וּבַשָּׁמַיִם הַיָּרֵחַ —

חֶרְמֵשׁ עַל כֶּתֶף אֲהוּבָה.