הִרְבֵּינוּ שֵׁם וְתֹאַר עַל הַגֶּשֶׁם

וּכְבַעַל נֵס הַפֶּתַע הַנִּצְחִי

הוּא מְחַדֵּשׁ תָּמִיד אֲרֶשֶׁת קוֹל וּדְמוּת.

יֵשׁ אֶלֶף רִשְׁרוּשִׁים לְטִפְטוּפֵי הַמַּיִם

כְּגִרְסָאוֹת לְנִגּוּנֵי הָעֲצֵבִים.

כִּי הַשִּׂמְחָה קוֹלָהּ אֶחָד

אַךְ אֵין עַצְבוּת דּוֹמָה לְרֵעוֹתֶיהָ.

הִיא יֶלֶד הַמְגַלֶּה רָזֵי דְבָרִים

שֶׁנִּתְגַּלּוּ מִקֹּדֶם.

הִיא פֶּרֶא מִתְחַפֵּשׂ בִּדְמוּת אוֹיְבוֹ

לַהֲפִיסוֹ בְּהַדּוֹמֶה לוֹ.

וְהִיא גְלוּמָה בְּכָל חֶפְצֵי אֱנוֹשׁ

כַּיַּיִן הַגָּלוּם בֵּין זָג לְחַרְצַנִּים.

הַגֶּשֶׁם שֶׁל הַיּוֹם

פָּצַח נִגּוּן חָדָשׁ לְעַצְבוּתֵנוּ

אִמְרוּ גַם לוֹ: אָמֵן.