אֵינֶנִּי מִתְקַנֵּא בְּכוֹכָבֶיךָ
בִּכְפוֹר הַמֶּרְחַקִּים הַמִּתְנַכֵּר
הָהּ לַהַט הַבְּדִידוּת הַמִּתְהַפֶּכֶת!
נִבְחָר לִי יַעַר זֶה
בּוֹ צַמָּרוֹת תִּשַּׁקְנָה בְּרֵעוּת
וְהַגְּזָעִים — לְבָד.
הָרוּחַ הַלּוֹטְפָה שִׂיחָיו וְאַדִּירָיו
כִּלְטוֹף קָדְקֳדֵיהֶם שֶׁל תִּינוֹקוֹת
תִּפְרַע גַם בְּלוֹרִיתִי כְּרֹאשׁ חָרוּב קַדְמוֹן
עַד מְשׁוּגַת צִפּוֹר לְפִי תֻמָּהּ
לִבְנוֹת בָּהּ קֵן לְגוֹזָלֶיהָ.
וְאֵל רַחוּם
עָיֵף מִתּוֹעֲפוֹת הַשֶּׂגֶב הָאַכְזָר
יָסֵב עֵינָיו מִתְּהוֹם רַבָּה שֶׁל מָעְלָה
יִרְאֶה — כִּי טוֹב!
אַךְ הַכּוֹרֵת אָבִינוּ הַכּוֹרֵת!
אֶת קוֹל פַּעֲמוֹתָיו אֲנִי שׁוֹמֵעַ
הַהֶנֶף הַקֵּינִי שֶׁל זְרוֹעוֹתָיו אֲנִי רוֹאֶה
וּמִתְקַנֵּא בְּשַׁלְוָתָם שֶׁל כּוֹכָבִים.