שׁוֹתְקֵי־עַצְמָם בַּקֶּשֶׁב לַבָּאוֹת, —

עוֹד כָּכָה לֹא שָׁתְקוּ הַצִּפֳּרִים בַּיַּעַר

עוֹד כָּכָה לֹא כָּבוּ בְּצִפִּיָּה לְאוֹת

כּוֹכְבֵי סַגְרִיר בְּוַדָּאוּת הַסַּעַר

וְהוּא לֹא בָּא.

רַבָּה רַבָּה רַבָּה

הָיְתָה הַדּוּמִיָּה הַמִּתְנַכֶּלֶת

הֲרַת הַנֵּפֶל. זֶה עָלָיו

בָּרָק שׁוֹטֶה הוֹרִיק עֲקַלְקַלָּיו

וְרַעַם לֹא הִכָּה. וְעַל הַדֶּלֶת —

בְּרִיחַ וּמַסְגֵּר וְאֵין דּוֹפֵק.

אָרֹךְ הָיָה לֵילָם הַמִּתְאַפֵּק

שֶׁל מַחְרִישֵׁי־עַצְמָם בַּקֶּשֶׁב לַבָּאוֹת:

עוֹלָם זָקוּף כְּאִילָנוֹת בַּיַּעַר

עָמַד הָכֵן בְּצִפִּיָּה לְאוֹת

בְּגִלּוּי־רֹאשׁ

בְּוַדָּאוּת־הַסַּעַר

בְּאֹרֶךְ־רוּחַ שֶׁל יָגוֹן שֶׁבַּתּוֹחֶלֶת

וְהוּא לֹא בָּא.

רַבָּה רַבָּה רַבָּה

הָיְתָה הַדּוּמִיָּה הַמִּתְעַלֶּלֶת

בַּלַּיְלָה שֶׁאָרַךְ. וּמָה עִלֶּגֶת

תִּהְיֶה שְׂפָתָם שֶׁל הַזּוֹכִים לִרְאוֹת

מָאוֹר נִכְלָם שֶׁל בֹּקֶר שֶׁיָּבוֹא

גָּבוֹהַּ וְרָחוֹק כְּרֹאשׁ נְבוֹ —

הָאוֹת! הָאוֹת! הָאוֹת!

עִלּוּי אַחְרוֹן שֶׁל מַבִּיטֵי־מִנֶּגֶד.