אֵינִי יָכוֹל לָשִׁיר

שִׁירַת עָפָר־תַּחַת־כַּפּוֹת־רַגְלַיִם

קִדּוּשׁ שֵׁמוֹת־שֶׁאֵין־בָּם־רַחֲמִים —

כִּי רַק הָרַחֲמִים הֵם גַּם־אֲנִי

שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: אַתָּה

וְהֵם

וְאָנוּ —

עַד אֵין קֵץ.

אֲשֶׁר יָבוֹא אֵינוֹ זַכַּאי מִמֶּנִּי

אֶלָּא אִם כֵּן גַּם הוּא לֹא רַק אַחֵר

אֶלָּא גַם טוֹב יוֹתֵר.

כִּי מַה חֶטְאִי שֶׁכְּבָר רָאִיתִי אוֹר־עוֹלָם

וְהוּא מָתוֹק הָיָה וּמַר לְסֵרוּגִין

מִבְּלִי אָשַׁמְתִּי —

הֲמִשׁוּם כָּךְ אֶהְיֶה לְאַסְקֻפָּה

לְךָ

שֶׁלֹּא הָיִיתָ וְתִהְיֶה?

כִּי אִם אַשְׁרֵי —

לֹא רַק בְּגוּף רִאשׁוֹן!

וְאִם עַל־חֵטְא —

בִּשְׁלשֶׁת הַזְמַנִּים גַּם יָחַד!

אַל יִפְשְׁעּו בִּי עֲתִידֵי־לָבוֹא

בִּזְכוּת־בָּנִים נִרְהֶבֶת

שֶׁכָּמוֹהָ

כִּזְכוּת־אָבוֹת — לְלֶחֶם־הָעַצְלוּת.

הוֹ אֵלֶּה שֶׁיָּבוֹאוּ לְדָרְסֵנִי

דְּרִיסַת רַגְלַיִם שֶׁל קוֹצְרִים־וְלֹא־זָרָעוּ —

לֹא כְּעָפָר אֱלֵי כּוֹכְבֵי־שָׁמַיִם

אֲנִי קוֹרֵא מִפֹּה אֶל מֶרְחַקִּים.

אֲנִי הַפֹּה

אֲנִי הַמֶּרְחַקִּים

אֲנִי הַחֵץ־מִקֶּשֶׁת בֵּין הַשְׁנַיִם

וּפֵרוּשׁוֹ: אַתָּה

וְהֵם

וְאָנוּ —

עַד אֵין קֵץ.