עַד אָן תַּרְהִיב עֲשׂה יוֹתֵר מִשֶּׁתּוּכַל
מִשֶּׁרָאוּי לְךָ
מִשֶּׁמֻּתָּר?
סִכְלוּת מְעָט! לָנוּחַ! וְלִזְכּוֹר:
אֲשֶׁר תּוּכַל
אֲשֶׁר רָאוּי
אֲשֶׁר מֻתָּר.
מִשְׁעֹול בָּהָר רַק הוּא יַחְצִיף עַל פִּי הַתְּהוֹם.
יִבְלֵי אָבִיב רַק הֵמָּה — בְּבַת־רֹאשׁ! מִגֹּבַהּ!
אֲבָל גַּם שִׂיחַ שֶׁל אַגַּב מִפִּיךָ, הַמַּרְהִיב,
יֻקַּם וְיִפָּרַע!
כִּי זֶה דְבָרְךָ קַנַּאי וְנַקְמָנִי הוּא
וְצֵל הִרְהוּר אַף הוּא חָשׁוּב כְּמַעֲשֶׂה
שֶׁפִּרְעוֹנוֹ מַפְגִּיעַ:
לְאַלְתָּר!
אַל נָא תִרְהַב אֵפוֹא יוֹתֵר מִשֶּׁתּוּכַל
מִשֶּׁרָאוּי לְךָ
מִשֶּׁמֻּתָּר.
וְתַחְנוּנֶיךָ לְרִבּוֹן הַגֶּשֶׁם וְהָרוּחַ:
סִכְלוּת מְעַט!
לוּ אַךְ מְעַט!
לָנוּחַ — —