זֶה בִּטְחוֹנָם הַגֵּא

כִּי בָּאוּ מְנַצְּחִים עַד חִקְרְכֶם

וּמֵעַתָּה לֹא עוֹד יִפּוֹל כּוֹכָב מִמַּעַל

בַּשִׁיר

וּבַחֲלוֹם!

אֲבָל הַחֲלוֹמוֹת וְהַשִּׁירִים יוֹדְעִים הֵיטֵב

כִּי עוֹד תִּפְּלוּ תִּפְּלוּ מַרְגְּלוֹתֵינוּ

כִּנְפוֹל תַּפּוּחַ גַּן בִּבְלִי מֵשִׂים

לִהְיוֹת עֵדוּת כִּי כָל מַאֲוַיֵּינוּ

הוֹלְכִים אֶל חֲלִיפוֹת הַבְּכִי וְהַחֶדְוָה.

כָּךְ מִתְגַלֶּה פִּתְאֹם הַסּוֹד לַחֲכָמִים.

כָּךְ נְעִימֵי־זְמִירוֹת הוֹגִים בָּרְכִי־נַפְשִׁי.

כָּךְ יְלָדִים פּוֹתְרִים עַל־פִּי דַרְכָּם

אֶת הַחִידוֹת שֶׁלֹּא פָּתַר עֲדֶנָּה

שׁוּם חָכָם!