בפתיחת תערוכת אמני ישראל במוזיאון תל־אביב
התחלה נאה, כי היא התחלה של מעשה. פתחתם את שערי התערוכה הזאת לכל אמן, אשר רצה לשלוח אליה את יצירתו, אם מן העיר ואם מן ההתישבות ואם מן המעברה. בדרך זו יצרתם איחוד כולל – והנני לברכו, כי יהיה בר־קיימא.
יש לנו כיום במדינת ישראל בעיה ציוּרית גדולה – ממזג גלויות סַסגוֹניוֹת להרמוניה של צבעים, אשר יצטרפו לדמות נאה של עם מקובץ, עתיק־צעיר. ולכם – שליחות.
בשיחתי הראשונה עם הממונים במשרד החינוך על מדורי השירה והנגינה והציור ועם אנשי המשחק הבמתי אמרתי: אל תצטמצמו עוד בתחומים שמלפני קיבוץ הגלויות, כי אם צאו ובואו אל המעברות ואל המחנות ואל ישובי העולים ותהיו שם לבני בית. למדו את הצעירים ואת הצעירות ראשית אמנות ובדרך אגב גם קצת עברית וידיעת הארץ והמעשה אשר נעשה בה עד הלום. בדרך הזאת תעשירו גם את החרט ואת המכחול שלכם – ותעשו גם שליחות גדולה, תרבותית.
אדר א' תשי"א.