[אתה בחרתנו מכל העמים] / אברהם שטרן (“יאיר”)
אַתָּה בְּחַרתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים,
שֶׁנְּהִי לִמשִׁסָּה לְכָל עָם.
סֵרְסוּ אֲנָשִׁים, אִנְּסוּ הַנָּשִׁים
וַיַּטבִּיעוּ טַפָּם בְּדָמָם.
אַתָּה רוֹמַמתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת,
שֶֹנְּגַל קְלוֹנֵנוּ לַכֹּל.
וְקָלָה זֵד בָּאֵשׁ גְּוִיּוֹת מְעֻנּוֹת
וְהָיָה פִּרפּוּרָן לוֹ מָחוֹל.
אַלפַּיִם שָׁנָה לַשָּׁמַיִם עוֹלָה
נְאָקָה חֲנוּקָה בֶּעָשָׁן:
“שְׁמַע יִשְׂרָאֵל!” אַךְ לֹא בָּא הַגּוֹאֵל,
יַעַן קָם אֱלֹהִים לוֹ שׂטָן.
בְּדם-עוֹלָלִים נִשׁחֲטוּ כִּטלָאִים,
וּבִכבוד יְלָדוֹת כִּי נִגעַל,
וּבְרֶמֶץ-מוֹקֵד – הִנְנוּ נִשְׁבָּעִים:
בְּיָדֵינוּ עַמֵּנוּ נִגאָל!
צְמֵאֵי-גְאֻלָּה, סְבוּאֵי-מַשׂטֵמָה,
נִלָּחֵם עַד חָרמָה בְּצִיּוֹן.
וּבְדַם עֲשָׂרָה כָּל אַמַּת אֲדָמָה
נְכַפֵּר- וְנָחֹג נִצָּחוֹן.