לוגו
ר' שם טוב בן יוסף אבן פלקירא.
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

נולד בנגב ספרד בערך בשנת תתקפ“ה (1225) וימת אחרי שנת ג' לאלף הששי. מימי חייו לא נודע מאומה, רק זאת ידענו כי איש מסכן היה וטובה לא ראה בעיניו. הוא נחשב בין גדולי הפילוסופים הדתיים בבני עמנו, ובכלל היה אוצר בלום מלא חכמה ומדע. בין הספרים הרבים אשר חבר בפילוסופיא נכבדים ביחוד ספרו “מורה המורה” (פירוש על “מורה הנבוכים” של הרמב"ם) וספר על שיטת הפילוסופיה של אבן-גבירול (בין ספריו שנאבדו מאתנו, היה גם ספר “דברי הימים” שהוא מזכיר בספרו ה“מבקש”). – החכם הזה נסה כחו גם במליצות ושירים, ואם גם לא הגדיל לעשות במקצוע זה, בכ”ז לא גרועים הם מרוב השירים שנכתבו בדורו בסגנון החריזי, והוא עולה עליהם בכח הסטירה והחריפות. אנחנו נביא בזה דוגמאות ממכתמיו שבספרו ה“מבקש” (ס' ה“מבקש” הוא מין ספור פילוסופי הכתוב בפרוזה נחרזה המעורבת בשירים שקולים).


 

שירי שנינה על עשֶׁר ועֹנִי.    🔗

(ש“ת ויתד, ש”ת ויתד וש"ת).

בַּמְקַבְּצִים עשֶׁר הֱיֵה בּוֹחֵר

וַעֲזֹב קְרִיאָה1 אֶל זְמָן אַחֵר;

לֶאֱסוֹף2 לְךָ מָמוֹן בְּחַר לִהְיוֹת

עוֹבֵד אֲדָמָה אוֹ הֱיֵה סוֹחֵר;

אַךְ אִם בְּנֶשֶׁךְ כַּסְפְּךָ תּוּכַל

לָתֵת, אֱחוֹז בָּזֶה וְאַל תּוֹחֵר.

* * *

(יתד וש“ת, יתד וש”ת ויתד וּתנוּעה).

אֲנָשִׁים אָמְרוּ מֵאֵין תְּבוּנָה3

אֲשֶׁר אֵין הָאֱנוֹשׁ כִּי אִם בְּשִׂכְלוֹ;

וְאָמַרְתִּי כְאִיש חָכָם4, אֲשֶׁר אֵין

אֱנוֹשׁ כִּי אִם בְּרוֹב עָשְׁרוֹ וְחֵילוֹ,

וְהַכֶּסֶף בְּאָזְלוֹ מִכְּלֵי אִישׁ

אֲזַי לֹא תַּאֲמִין אִשְׁתּוֹ לְקוֹלוֹ,

וְיִחְיֶה בֵּין בְּנֵי אָדָם בְּשִׁפְלוּת

עֲדֵי עָלָיו יְהִי מַשְׁתִּין חֲתוּלוֹ.

* * *

(המשקל כנ"ל).

זְמָן יוֹרִישׁ5 מְתֵי חָכְמָה, וְיַעֲשִׁיר

כְּסִילִים וַחֲסַר לֵבָב יְאַשֵּׁר6:

וּמַיִם תֶּאֱסוֹף עִם אֵשׁ בְּיָדָךְ

בְּטֶרֶם תֶּאֱסוֹף חָכְמָה וְעשֶׁר7.

* * *

(המשקל כנ"ל).

בְּהַרְבּוֹת עָשְׁרְךָ תִּהְיֶה לְאָדוֹן

וְאוֹיְבֶיךָ אֲזַי תַּחְפִּיר וְתַבְאִישׁ,

וּמִיַּחַס8 הֲלֹא דַי לָךְ בְּצוּרָה

אֲשֶׁר תּוֹרֶה הֱיוֹתָךְ מִבְּנֵי אִישׁ.


 

על הרופאים    🔗

(ש“ת ויתד, ש”ת ויתד וש"ת).

אִם תֶּאֱהַב לַעֲמֹד בְּסוֹד אִישִׁים

יָקְרוּ וְסִתְרֵיהֶם הֱיוֹת צוֹפֶה,

וּרְאוֹת צְבִיַת חֵן אֲשֶׁר מֵעֵין

כָּל אִישׁ מְסֻתֶּרֶת: – הֱיֵה רוֹפֵא!

* * *

(המשקל כנ"ל).

אָמַר זְמָן לַכְּסִיל: הֱיֵה רוֹפֵא,

תָּמִית בְּנֵי אָדָם וְקַח מְמוֹנָם,

לָךְ יִתְרוֹן עַל מַלְאֲכֵי מָוֶת

כִּי הֵם יְמִיתוּן הָאֱנוֹשׁ בְּחִנָּם.


 

על המדקדקים.    🔗

(ש“ת ויתד וש”ת – ב' פעמים).

סָכָל יְהִי קוֹנֶה שֵׂכֶל וְיִמָּנֶה

עִם הַשְּׁלֵמִים, לוּ חָכְמָה יְהִי קוֹנֶה;

אָכֵן יְכַלֶּה כָּל יָמָיו בְּדִקְדּוּק, אֵיךְ

מִן הַמְּקוֹרִים הַפֹּעַל יְהִי בוֹנֶה.


 

על המשוררים    🔗

(ש“ת ויתד, ש”ת ויתד וג' תנועות).

בַּשִּׁיר בְּעֵת יִפֹּל לְנַפְשָׁךְ חֶבֶל

רַבִּים יְהוֹדוּךָ, וְשָׂרֵי תֵבֵל

תִּתֵּן אֲלֵיהֶם אֶת רְעוּת רוּחַ, וְהֵם

לָךְ יִתְּנוּ כַּסְפָּם –­ וְגַם זֶה הֶבֶל.


 

נדיבות וכילות.    🔗

(יתד וש“ת, יתד וש”ת ויתד ותנועה).

הֱיֵה קוֹבֵץ מְאֹד עַל יַד וְתַרְבֶּה,

וְדַע כִי הָעֳנִי לְאִישׁ כְּמוֹתוֹ9;

וְאִם תָּפִיק רְצוֹן שׁוֹאֵל וְחֶפְצוֹ –

מְהֵרָה תִּהְיֶה עָנִי כְמוֹתוֹ10.


 

דרך החיים.    🔗

(המשקל כנ"ל).

נְהַג וָלֵךְ כְּפִי הַיּוֹם וְהָעֵת

וְתָנוּחַ וְלֹא תִּחְיֶה בְצַעַר,

וְתֶחְכַּם עֵת הֱיוֹתָךְ בֵּין חֲכָמִים

וְעִם הַבּוֹעֲרִים תִּסְכַּל וְתִבְעַר,

וּבִרְאוֹתָךְ אֲרִי – תִּשְׁאָג, וְהָעֵת

חֲמוֹר תִּרְאֶה – פְּתַח פִּיךָ וְתִנְעַר.


 

השתמש במקרה!    🔗

(ש“ת ויתד ג”פ בדלת, ובסוגר ב"פ וג' תנועות).

פֶּחָם לְגֶחָלִים כְּשֶׁתִּמְצָא, אֲזַי

תִּפַּח וְתַדְלִיק עַד עֲלוֹת לַהֶבֶת:

גַּם כֵּן בְּהַצְמִיחַ זְמַנָּךְ עֵץ חֲנִית

חוּשָׁה וְאֵלָיו תַּעֲשֶׂה לַהֶבֶת11.


 

עֹז ואֹמץ.    🔗

(המשקל כנ"ל).

אִם אֵיד כְּמוֹ סֶלַע, כְּמוֹ פַּטִּישׁ אֲנִי,

וַאֲנִי כְמַיִם אִם הַתְּלָאָה רֶשֶׁף:

לִבִּי בְּבוֹאָהּ12 יֶחֱזַק, כִּי הוּא כְמוֹ

סַהַר מְאוֹרוֹ יֶחֱזַק בַּנֶּשֶׁף13.


 

על החצוניות.    🔗

(ז' וח' תנועות).

נֶפֶשׁ תּוֹקִיר נִבְזֶה לְפִי

פָּנָיו14 אוֹ הוֹד סוּתוֹ, – דּוֹמָה

לִמְכַבֵּד מֵת יַעַן קָבְרוּ

אוֹתוֹ בְּתַכְרִיכֵי רִקְמָה.

* * *

(יתד וש“ת, יתד וש”ת ויתד ותנועה).

חֲקוֹר חָכְמָה וְדַע מִשְׁפָּט וְעִתִּים

וְאַף כִּי אַתְּ בְּסוֹף יָמִים וְעִתִּים15;

וְיַחֲקֹר לִבְּךָ שֵׂכֶל וְאַף כִּי

גְּדוּדֵי הַדְּאָגוֹת שָּם נְחִתִּים16.

* * *

(המשקל כנ"ל).

כְּשֶׁתִּשְׂנָא אֱנוֹשׁ, שִׂנְאָה גְּלוּיָה

שְׂנָא אוֹתוֹ בְלֹא שִׂפְתֵי רְמִיָּה;

וְאִם תֶּאֱהַב, תְּהִי לוֹ אַהֲבָתָךְ

מְזֻקֶּקֶת וּמִכָּל סִיג נְקִיָּה.

* * *

(המשקל כנ"ל).

הֲיִשְׂמַח הַיְּהוּדִי הָאֲמֵלָל17,

וְחֶלְקוֹ בֵּין בְּנֵי אָדָם מְקֻלָּל?

וְאִם הַיּוֹם יְהִי עָשְׁרוֹ כְּחוֹל יָם,

לְמָחָר יַהֲלוֹךְ עָרוֹם וְשׁוֹלָל;

וּמַה יִצְדַק יְלוּד יַעֲקֹב וְיִזְכֶּה,

בְּעוֹד אוֹיְבוֹ יְדִינֵהוּ וּפִלָּל?

וְאֵיךְ יָרִים לְרֹאשׁוֹ יִשְׂרָאֵל

וְהִנֵּה הוּא בְדַם מַכּוֹת מְגוֹלָל.

אֱלֹהִים! עַמְּךָ הוֹשַע, אֲשֶׁר אָז

תְּקַדֵּש אֶת שְמֶךָ הַמְּחֻלָּל!



  1. קריאה בספרים.  ↩

  2. למען אסוף.  ↩

  3. בלי דעת ובינה אמרו אנשים שאין האנוש וכו'.  ↩

  4. ואולם אני, כאיש חכם, אומר שאין אנוש וכו'.  ↩

  5. ל' “ריש ועוני”.  ↩

  6. 1390  ↩

  7. נקל יותר לאסוף בידך אש ומים מלאסוף חכמה ועושר  ↩

  8. בהיותך עשיר תחשב גם למיוחס, כי אז די לך רק צורה שתוכיח כי בן אדם אתה.  ↩

  9. מל מות.  ↩

  10. כמוהו.  ↩

  11. מל' “ולהבת חניתו”.  ↩

  12. בבוא התלאה.  ↩

  13. לבי כמו הירח אשר מאורו יחזק ויגדל בלילה בעת החשך.  ↩

  14. נפש אשר תוקיר איש נבזה רק לפי מראהו וכו'.  ↩

  15. לעת זקנו.  ↩

  16. אף כי יוסיף דעת יוסיף מכאוב ודאגה.  ↩

  17. כן צריך לנקד בשביל המשקל (וגם נמצא ברבוי “היהודים האמללים”, נחמיה).  ↩