לוגו
ר' ישראל נַג'ארה.
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

נולד קרוב לשנת ש“ך בעיר דמשק. אביו ר' משה, מילידי צפת, היה חכם וסופר מהיר וכתב הרבה ספרים (ובהם הערות חשובות על ס' “מורה הנבוכים” להרמב"ם). אולם ר' ישראל בנו לא עסק במחקר ובפילוסופיה, אלא שם כל מעייניו בשיר וקבלה. בנעוריו כתב גם שירי חול, אך אח”כ הקדיש את כשרונו השירי רק לתפלות ולפיוטים. הוא היה רב ואב“ד בעיר עזה, ושם מת (שנת מותו לא נודעה). שירי ר”י נג’ארה הם מעשה ידי אמן ביפי שפתם וסגנונם, ומעשה ידי משורר אמתי בעומק רגשותיהם וברוך נפשיותם ובעוז התפעלותם והתלהבותם. הוא מפליא אותנו גם בדבקותו העזה באלהים, גם בתנותו לפני הקב“ה את צרות כנסת-ישראל, גם בנחומיו ותקוותיו לעתיד המאושר של עמו, — בכל אלה אין כמעט דומה לו בין משוררינו שקדמו לו מימי ערוב שמשה של התקופה הספרדית. ואף כי הרבה למד מגדולי המשוררים של התקופה הספרדית-הערבית ויעש כמתכונתם, נתן לשיריו גם צורות חדשות, שונות מן התכנית שיסדו משוררינו בתקופה ההיא. הוא חקה את צורות השירים שבכל הלשונות שהיו ידועות לו: הוא עשה כמתכונתם (בנוגע “למשקל”) של המשוררים הטורקים, ההיספאנים, האיטלקים, היונים החדשים, ועוד. בראש כל אחד מפיוטיו ותפלותיו רשם התחלתו של איזה שיר לועזי, אשר לפי נגונו (“לחן”) יושר הפיוט או התפלה. בשביל חדושיו אלה רבו מתנגדיו המערערים עליו (ביחוד דבר בגנותו בן-דורו המקובל ר' חיים ויטאל; ואולם רבו המקובל המפורסם ר' יצחק לוריא— האר“י — אמר על ר”י נג’ארה, כי “שירותיו חשובות בשמים”). וגם נהג נג’ארה לתת לפיוטיו, כשהן שיחות בין הקב”ה ובין כנסת-ישראל, דמות שיחות בין אוהב ואהובתו, עד כי בהשקפה ראשונה נדמו כשירי עגבים (וגם יש בהם לפעמים דברי עגבים עזים), — וכמובן גם בזה לא היתה רוח בני דורו נוחה הימנו. אך בכ“ז נתקבלו שיריו באהבה אצל היהודים הספרדים בארץ הקדם (בארץ-ישראל ובצפון אפריקה) ופיוטיו ותפלותיו מושרים בכל בתי-כנסיותיהם, כשירי ר”י הלוי.

משיריו ופיוטיו של נג’ארה יצאו קבוצות אחדות עוד בחיי המחבר (“זמירות ישראל”, צפת שמ“ז, ובהוספות רבות בוויניציאה שנ”ט; ובשנת שס"ח הוציא המחבר קבוצת שירי-חול בשם “מימי ישראל”). ובשנת תרי“ח נדפס בווינא ס' “פזמונים”, קבוצות פיוטים ותפלות של נג’ארה עפ”י כתב-יד. אנחנו נביא בזה דוגמאות משיריו, מתוך “זמירות ישראל” ושירים אחדים מס' ה“פזמונים”.


 

שירי כנסת-ישראל בגולה.    🔗

א. יֹאחֲזֵנִי כְאֵב.    🔗

יֹאחֲזֵנִי כְאֵב נֶעְכָּר

עַל נוֹד מִנִּי מַחֲמַד-עֵינִי,

שָֹמַנִי לְעֶבֶד נִמְכָּר

בְּיַד מוֹנִי, רַד הֲמוֹנִי,

רוֹשׁ בִּמְקוֹם תִּירוֹשׁ הֵן אֶשְׁכָּר

וּמֵי לַעֲנָה הִרְוַנִי;

אַךְ לוֹֹ אוֹחִיל עַד יִשְלַח כָּר1

לִקְבּוֹץ אֵת שְׁאֵרִית צֹאנִי,

לוֹ אַתְשִׁיר2 מִנִּיבִי אֶשְׁכָּר,

אוּלַי יִרְצֶה שִׁיר הֶגִיוֹנִי. – – –

ב. יִגְדַּל נָא.    🔗

יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדנָי

וְיַד צָר מְהֵרָה יִדַּל,

וּכְקֶדֶם יִקְבֹּץ הֲמוֹנַי

אֶל עֹפֶל בַּחַן וּמִגְדָּל.

יֶאֱסֹף חֶרְפָּתִי מִמּוֹנַי

לִהְיוֹת מִדָּתֵיהֶם נִבְדָּל,

יאמְרוּ: "אִם עֹז דָּתְךָ גָּדַל,

מַדּוּעַ אַתָּה כָכָה דַל?3 - - -

רוֹדְפִי בִזְמָמוֹ יָשִׂיחַ

בִּרְאוֹת צוּרִי אוֹתִי יִשְׁסֶה 4

כִּי אוֹתִי מֵאָז הִזְנִיחַ.

וְהֵן הֶבֶל פִּיהוּ יִפְצֶה;

כִּי אֲשֶׁר יֶאֱהַב יוֹכִיחַ

וְהוּא כְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה;

וְאִם בְּרֹאשׁ לֵב מַקְשִׁיחַ,

בְּסוֹף מֵקִים מֵעָפָר דָּל.

ג.יוֹנָתִי    🔗

יוֹנָתִי מַה לָּךְ נוֹדֶדֶת

מִקֵּן אֶל קֵן תְּרַחֵפִי,

וּכְהָרָה תַקְרִיב לָלֶדֶת

בְּחֵבֶל תִּתְעַלֵּפִי?

עוֹד תִּהְיִי כְאָז נֶחְמֶדֶת

בִּצְעִיף-הוֹד תִתְעַלֵּפִי.

תַּם, נֶעְתַּם, אַלוּף גַּעְתָּם5

אֶבְנֶה שָׁלֵם6, יוֹנַת אֵלֶם,

לֹא תִרְגְּזִי עוֹד.

נָא אֲחוֹתִי, רַעְיָתִי, יוֹֹנָתִי, תַּמָּתִי,

הִתְעַטְּפִי בְתַכְרִיךְ בּוּץ,

חִיש אֶקְבֹּץ עַם נָפוּץ,

בּוֹאִי אֲחוֹתִי כַלָּה! – – –


ד.צִירֵי נְדוֹד    🔗

צִירֵי נְדוֹד יֹאחֲזוּנִי,

רֵעַי חָנוּנִי, חָנוּנִי!

יָצָא דוֹד חִשְׁקִי מֵאִתִּי

וַאֲנִי לְבַדִּי נִשְׁאַרְתִּי,

בִּלְתּוֹ בֵּין נָכְרִים נָדַדְתִּי,

תַּחַת אַהֲבָה יִשְׂטְנוּנִי.

שׁוֹאֵג נִשְׁאַרְתִּי כְלָבִיא,

נִשְׁקַפְתִּי בְעַד אֶשְׁנַבִּי

לִשְׁאוֹל עַל חֶמְדַת לְבָבִי;

“חָמַק עָבַר” הֱשִׁיבוּנִי.

רַצְתִּי אָז בָּעִיר לְסוֹבֵב

לְבַקֵּשׁ דּוֹד לוֹ לֵב חוֹבֵב,

אוּלַי אֶת נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב

וְיִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנִי.

אֲחַפֵּשׂ אֶת דּוֹד אֲהַבְתִּיו

בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹֹא מְצָאתִיו,

לֹא עָנָנִי עֵת קְרָאתִיו,

כִּי מִפְעָלַי7 הִזְנִיחוּנִי.

לֹא בְּכָל אֵלֶה נוֹחַלְתִּי

כִי אִם לִדְבָרוֹ יִחַלְתִּי,

וּכְיָמִים אֲשֶׁר נִרְדַפְתִּי

טוֹב וְחֶסֶד יִרְדְפוּנִי.


ה. יִלְאֶה נְשׂא    🔗

יִלְאֶה נְשׂא לֵב עוֹל שִבְיָה

שָׂח אֲמָרִים — מָרִים,

בִּרְאוֹת אֶרֶץ רַבַּת יָפְיָהּ

בָּהּ נֶעְדָּרִים — דָּרִים,

וּבְתוֹךְ הוֹד הַר הַמּוֹרִיָּה

שָׁם נֶאֱזָרִים — זָרִים,

בִּמְקוֹם שָׁם יָשְׁבוּ שִׁבְטֵי יָהּ

עַם יְשָׁרִים8 — שָׁרִים.

שׁואֵף רוּחַ כְּמוֹ תַּנִּים

כִּי עֲנֻגָּה —נוּגָה,

בְּיַד נָכְרִים וְגַם קוֹנִים

צֹאן נְהוּגָה — הוּגָה9.

בַּת אֵיתָנִים, בְּלִי אוֹנִים

הִיא נְסוּגָה — סוּגָה-

בַּשּׁוֹשַׁנִּים עַתָּה צִנִּים

עֲלֵי שְׁעָרִים —עָרִים10.

רבַּת תִּפְאֶרֶת תִּשָּׁאֶה,

מַר מִמְּעוֹנָה — עוֹנָה.

בִּרְאוֹת צַר כְּשַׁחַל יִגְאֶה;

רַד הֲמוֹנָהּ —מוֹנָהּ11;

מוּל קִנָּהּ תְּרַחֵף תִּדְאֶה

בְּדִמְיוֹנָהּ —יוֹנָה,

וְאֶת גּוֹזָלֶיהָ תִרְאֶה

תּוֹךְ מַסְגֵּרִים —גֵּרִים.

אֵל יוֹשֵׁב קֶדֶם סְלַח, אֶל

בַּת חֲשׁוּבָה —שׁוּבָה,

וּבְנֵי קֵדָר וְיִשְׁמָעֵאל

תּוֹךְ לֶהָבָה —הָבָה,

וְלִמְחוֹת כֶּעָנָן הוֹאֵל

מֵרְחוֹבָהּ — חוֹבָהּ;

אָז תָּשִׁיר תּוֹךְ הַהַרְאֵל

שָׁם דְּבָרִים —בָּרִים.


ו. יִגְזֹל שְׁנָתִי.    🔗

יִגְזֹל שְׁנָתִי

דּוֹד חֶמְדָתִי

מִתּוֹךְ עַפְעַפָּי;

אֵשֵׁב מִשְתָּאֶה

וּמְאֹד נִכְאֶה

בְּרֹב שַרְעַפָּי:

חִשַּׁבְתִּי יָמִים,

יְדִיד תָּמִים

שָׁכֵן תּוֹךְ סִפָּי.

אָעִיר לוֹ נִיבִי

בְתָם לִבִּי

וּבְנִקְיוֹן כַּפָּי.

שִיחִי לוֹ אָרִים

לַבְּקָרִים

וַאֲשַׁחֵר פָּנָיו;

בְּשִׁיר אֶתְחַנֵּן

וְאֶתְלוֹנֵן

בְּצֵל סַנְסִנָּיו.

אִם שׁוֹכְנִי סְנֶה

סַף לֹא יִבְנֶה,

שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו!

הוּא יִבְנֶה עִירִי

יָאִיר נֵרִי

כְּאוֹר עַפְעַפָּי.


רִיבוֹת שְׂפָתַי

בִּנְגִינוֹתַי

יַקְשִׁיב מִשָּׁמָיו;

לִי שָלוֹם יעֲשֶׂה

חַנּוּן, עוֹשֶׂה

שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו;

יִפְדֶה דַל נִבְזֶה

בַּשְּׁבִי הוֹזֶה

חָרוּצִים יָמָיו.

לַמֶּרְחָב יוֹצִיא

אֶת עַם חֶפְצִי

נֵצָר סַרְעַפָּי.


אֶל תֵּל תַּלְפִּיוֹת

יִקְבֹּץ שֵׁיוֹת

הֵמָּה נִדָּחוֹת.

שָׁם בָּשָׁן יִרְעוּ

וְיִשְׂבְּעוּ

שׂובַע שְׂמָחוֹת;

יִשְׁלַח לִי מִנְזָר12

לִקְבֹּץ נִפְזָר

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת.

אֲזַי אָשִׁיר שִׁיר

וְאָסִיר סִיר

מִתּוֹךְ סְעִיפָי.


ז. יִדְמֶה נוֹד-דּוֹד.    🔗

יִדְמֶה נוֹד-דּוֹד כְּגוּר

יִטְרֹף טֶרֶף, אָדָם אָכָל;

אֵשׁ חִשְׁקוֹ בִּי סָגוּר

וּלְבָבִי אֵינֶנוּ אֻכָּל;

אֶהֱמֶה כְסִיס עָגוּר

תִּזַּל עֵינִי כְמֵי מִיכַל;

כִּי בְחֵיק זָר אָגוּר

כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר,

בְּלִבִּי צִיר אָגוּר13

נִלְאֵיתִי כַלְכֵּל, לֹא אוּכָל.


שָׁאַף לֵב צֵל-פִּדְיוֹן

כִּי חֹרֶב-נוֹֹד דָּמוֹ מָצָה;

וְאֶת דּוֹד דָּר חֶבְיוֹן

מֵאָז בִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא;

אֱהִי בוּז לְגֵאֲיוֹן

אוֹהֵב פֶּשַׁע, אוֹהֵב מַצָּה;

עַד יַשְׁקִיף אֵל עֶלְיוֹן

וִישַׂגֵּב דַּל אֶבְיוֹן

מִצָּר גְּבַהּ-רַעְיוֹן

וּרְחַב-לֵב, אוֹתוֹ לֹא אוּכָל.


רָחַק מֶנִּי גוֹאֵל

כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי;

וַאֲנִי כַדַּל שׁוֹאֵל

יוֹם יוֹם אֵלָיו אֶשְׁפֹּךְ נַפְשִׁי,

אוּלַי שִׁירִי יוֹאֵל

וְלוֹ יֶעֱרַב זְמִיר רַחֲשִׁי;

אַרְבֶּה תְחִנּוֹת אֵל14

בִּהְיוֹת יָדִי לְאֵל.

פַּחַד אֵלַי אֵיד-אֵל

וּמִשְּׂאֵתוֹ לֹא אוּכָל.


אֵל חַי חוֹנֵן דַּעַת

וְצוּר שָׁת חָכְמָה בַטּוּחוֹת,

לִי אֲנִי תוֹלַעַת

יִתֵּן לֵב לַעֲרךְ לוֹ מְנָחוֹת,

וְיחְפֹּץ לָטַעַת

בְּלִבִּי אֲמָרוֹת צַחוֹת;

לִגְאוֹנוֹ פִי נִבְעַת

וּלְשׁוֹנִי נִרְתַּעַת,

פְּלִיאָה הִיא דַּעַת

מֶנִּי, נִשְׂגְבָה לֹא אוּּּּכָל.


ח. יָבֹא דוֹדִי.    🔗

יָבֹא דוֹדִי לְגַן עֶדְנוֹ,

לָמָּה מֶנִּי כַּצְּבִי בָרַח?

עַל מִי נָטַשׁ מְעַט צֹאנוֹ

וּלְרוֹם מְעוֹנָתוֹ אָרַח?

הֲשָׁכַח דּוֹד בֵּית מְלוֹנוֹ

וְיוֹם לִי מִשֵּׂעִיר זָרַח?

יִשְׁלַח מְבַשֵּׂר הֲמוֹנוֹ

חִישׁ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח!


שָׁכַח עֹֹפֶר קִרְיַת חָנָה

וּדְבִיר הֻלַּל מִכְלַל יוֹפִי;

אֵלָיו אֶקְרָא וְלֹא עָנָה

וְלוֹ אֶתְחַנֵּן בְּמוֹ פִי;

יָבוֹא לְעֶרֶשׂ רַעֲנָנָה

כַּאֲשֶׁר הָיָה בִימֵי חָרְפִּי! – – –כל

רִשְׁפֵּי לְהָבִים בִּי הִבְעִיר

יְדִיד, בְּנוּדוֹ מִמֶּנִּי;

נִשְׁאַרְתִּי בְּיַד אִישׁ שָׂעִיר

בְּשַׂעֲרָתוֹ יְשׁוּפֵנִי.

אָן נְאֻם “רַב יַעֲבוֹד צָעִיר”

אֲשֶׁר הוֹרִי בֵרְכַנִּי? – – –


ט. לְךָ שׁוֹכֵן עָל.    🔗

לְךָ שׁוֹכֵן עָל, אֶפְרוֹשׁ שֹׁעַל15

וְאַשְׁפִּיל רֹאשִׁי

כְּדָל נִגְעָל

ואַעְתִּיר עַל

יְשׁוּעַת נַפְשִׁי:

יָהּ, תֵּן תַּעַל16

לְסַף רַעַל

וּמְרִירוּת רֹֹאשִׁי17,

אֵל מִמַּעַל,

מְחַל מַעַל

וְחַטַּאת כַּחֲשִׁי!

שׁוֹכֵן שַׁחַק

שׁוּר צָר שָׂחַק

וְהִבְעִיר אִשִּׁי,

לִבִּי שָׁחַק

בֶּאֱמוֹר: רָחַק

מִמֶּנִּי אִישִי – – –

אֵשֵׁב שְׁבִי,

בְּיַד אוֹיְבִי,

הֶחֱשִׁיךְ שִׁמְשִׁי,

עַד רָדָה בִי

אִישׁ עֲרָבִי

וְעָבַר כּוּשִׁי.

לַיְלָה וָיוֹם

מֵאֵל אָיוֹם

אֶשְׁאַל צֵאת חָפְשִי,

אֶדְרוֹשׁ פִּדְיוֹם,

מִכָּל פִּיד-יוֹם

וּמִפַּח מוֹקְשִׁי…


י. יֵשֵׁב בְּמַאֲרָב.    🔗

יֵשֵׁב בְּמַאֲרָב אוֹר עֵינֵךָ

לָצוּד כָּל לְבָבוֹת, יָפָה18!

שַׂמְתְּ לְבָבָם בִּגְאוֹֹנֵךְ

כְּאוּד מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה,

רְאִיתִיךְ בְּתוֹךְ חֵיק מוֹנֵךְ

מִתִּגְרָתוֹ מִתְעַלְּפָה,

אָז אָמַרְתִּי, שָׁאַלְתִּי:

מִי זֹאת כְּמוֹ שַׁחַר נִשְׁקָפָה?

שָׁנַיִךְ אָרְכוּ תּוֹךְ שְבִי

וּבְתִגְרַת צַר מִתְחַלְחֶלֶת,

נִכְסַפְתְּ אֶל אֶרֶץ צְבִי

אֵלָיו נַהֲרִי כְאַיֶּלֶת,

נָא עַל כַּנֵּךְ קוּמִי שְׁבִי

לָמָּה זֶה אַתְּ מִתְעַצֶּלֶת?

וּרְדִי בְאַף עַל אוֹיְבַיִךְ

צָנוֹף יִצְנְפוּךְ צְנֵפָה – – –


יא. יָפָתִי.    🔗

יָפָתִי, לָמָּה עֵינַיךְ

לְעֵין-כֹּל דּוֹרְכִים קֶשֶׁת19?

יִתְנוֹדְדוּ כָּל רוֹאֶה בָם

יִהְיוּ כְדָגִים תּוךְ רֶשֶׁת,

קִרְבָתֵךְ שׁוֹאֲפִים, אֲבָל

לְאוֹרֵךְ יָרְאוּ מִגֶּשֶׁת,

הֵילֵל אֲשֶׁר כָּל מְאוֹרִים

לְנֶגְדֵּךְ יִלְבְּשׁוּ בשֶׁת.

שָׁם לַחֲרָדָה נֶפֶשׁ חוֹשְׁקִים

אוֹר לֶחְיֵךְ אֲשֶׁר זוֹרַחַת,

וְאֵשׁ עֵינַיִךְ אֲשֶׁר תּוֹךְ

סְגוֹר לִבָּם מִתְלַקַּחַת;

חוּסִי נוֹפְלִים בְּמִכְמֹרֶת

חִשְׁקֵךְ, לִבְלִי יֵרְדוּ שַׁחַת,

בּוֹעֲרִים הֵם כְּאָח20 אַהֲבָה

כְּמוֹ גַחֶלֶת לוֹחֶשֶׁת.

רַעְיָה יָפָה מִכָּל בָּנוֹת

תַּבְנִית הֵיכָל מְחֻטָּבוֹת,

שְׁפָתָהּ צוּף, וְשִׁנֶּיהָ

כְּמוֹ עֵדֶר הַקְּצוּבוֹת.

הֲטוֹב לָךְ כִּי תַעֲשׁוֹקִי

בְּעֵינַיִךְ כָּל לְבָבוֹת?

רִפְאִי נָא מַחַץ מַכָּתָם

וּלְנִגְעָם תְּנִי תַחְבּשֶׁת – – –


יב. יָפָה.    🔗

יָפָה אַתְּ, יַעֲלָה,

עֵינַיִךְ יוֹנִים,

שִׂפְתוֹתַיִךְ, כַּלָּה,

כְּמוֹ חוּט שָׁנִים,

פִּצְחִי שִׁיר תְּהִִלָּה

בְּתֹף וּמִנִים,

נַעַל בַּמְּסִלָּה

לִרְעוֹת בַּגַּנִּים.


שְׁעַר רֹאשֵׁךְ דָּמָה

תִּקְוַה חוּט זָהָב,

לֶחְיֵךְ כְּאוֹר חַמָּה

בְּקִרְבִּי לַהַב,

קִרְבָתֵךְ, אֲיֻמָּה,

לִבִּי יֶאֱהַב,

דּוֹדַיִךְ, נְעִימָה,

מֵרֹב פְּנִינִים.


רִשְׁפֵּי אַהֲבָתֵךְ

כְּלַפִּיד יִבְעָר.

וּבְיַם תְּשׁוּקָתֵךְ

לְבָבִי יִסְעָר,

הֵן נְוַת דּוֹדִים נְוָתֵךְ

צְאִי מִשִּׁנְעָר,

שׁוּבִי לִמְנוּחָתֵךְ

שִׁכְחִי יְגוֹנִים – – –


יג. יְפָרֵשׁ לְבָבִי.    🔗

יְפָרֵשׁ לְבָבִי לִשְׂחוֹת

בְּיַם תִּקְוָה, כִּמְעַט נִטְבַּע,

לֹא מָצָא לוֹ מֵי-מְנוּחוֹת,

צֵאת לָרְוָחָה מֵאֵל יִתְבַּע:

יָהּ, הַשְׂבַּע שׂוֹבַע שְׂמָחוֹת

לְלֵב רוֹשׁ וְלַעַן שָׂבַע,

ופְקוֹד, אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת,

נְפוּצִים בְּרוּחוֹת אַרְבַּע! – – –


יד. שְׁאָגָה לִי.    🔗

– – – שְׁאָגָה לִי כְמוֹ לָבִיא

בִּרְאוֹת בֶּן אָמָה יִרְדֵּנִי;

נַּחֲלֵי נְדוֹד יִבְעֲרוּ בִי

חשֶׁךְ שִׁבְיָה יְשׁוּפֵנִי;

שוּבָה, צְבִי, אֶל עִיר צְבִי,

רַב לִי שְׁבִי בְיַד מוֹנִי;

פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי

וֶאֱמֹר אֶל אָמָה הֶלְאַתְנִי:

בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי!


טו. לְךָ תִכְלֶה.    🔗

לְךָ תִכְלֶה עֵינִי

עֹפֶר אֲהָבִים,

לִתְשׁוּקָתְךָ אֲנִי

תּוֹךְ אֵשׁ לְהָבִים;

עַד מָתַי יִרְדֵּנִי

חֲבוּר עֲצַבִּים!

שׁוּבָה חַלְצֵנִי

מִיַּד גּוֹעֲלִי,

צוּרִי גוֹאֲלִי! – – –


טו. יְפַת-תֹּאַר.    🔗

יְפַת-תֹּאַר, יְפַת-מַרְאֶה, עֲדִינָה,

עֲטִי צִבְיֵךְ וְאֶת עֶדְיֵךְ עֲדִי-נָא;

בְּעִיר צִיּוֹן מְכוֹן עֶלְיוֹן חֲנִי-נָא,

אֲנִי אֶפְדֵּךְ וְאֶתֵּן לָךְ חֲנִינָה;

יְקָרָה מִפְּנִינִים אַתְּ פְּנִינָה,

יְשׁוּעַת דָּר-מְעוֹנִים חִישׁ פְּנִי-נָא,

שְׂאִי יוֹם יוֹם אֱלֵי מַלְכֵּךְ תְּחִנָּה,


שְׂאִי שִׁיר בַּעֲבוּר נַפְשֵׁךְ תְּחִי-נָא.


טז. יִתְנוֹדְדוּ.    🔗

יִתְנוֹדְדוּ כָל שְׁנוֹתַי

מֵעֵינַי בִּמְזִמָּתִי,

גַם אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי

עֵת אֶחְשׁוֹֹב בְּקַדְמָתִי:

חָנָה דוֹד תּוֹךְ יְרִיעוֹתַי

וּבָחַר בְּחֶבְרָתִי, —

מָתַי יָשׁוּב לִמְעוֹנוֹתַי

וּתְהִי עוֹד נֶחָמָתִי!

שָׂם לוֹ חֹק לָגוּר בִּמְעֹונִים,

מִתּוֹךְ אָהֳלִי נָדַד,

עִמּוֹ נָדְדוּ שְׂשׂוֹנִים

בִּלְתּוֹ יָשַׁבְתִּי בָדָד,

אַחֲרַי שָׂרִים וְרוֹזְנִים

עָנוּ כְדוֹרְכִים הֵידָד.

רָדוּ בִי עֲצֶרֶת מוֹנִים,

עֲשֶׂרֶת מוֹנִים רַדְתִּי…


יז. עַד אָן.    🔗

עַד אָן תְּהִי נָד מֵעִמִּי

וְכֶסֶף21 תַּלְוֶה אֶת עַמִּי!

יִכְסֹף לָךְ עַם יושֵׁב שְׁבִי

וְעֵינָיו אֵלֶיךָ כָלוּ;

הֲלֹא תִרְאֶה דּוֹד רַב צְבִי,

אַסִיר בְּבוֹר עוֹנִי כָּלוּא,

מֵאָז בָּרַחְתָּ כַּצְּבִי

חַיָּיו בְּרֹב יָגוֹן כָּלוּ,

וְאוֹיבַי וְצָרַי שָׁלוּ

וְגַם עָצְמוּ בוֹזֵי שְמִי.


שַׂמְתָּ חֹק לִהְיוֹת מֻסְמָךְ

כָּל מָךְ וְרָעֵב וְנִקְשֶה,

אִם תַּלְוֶה הֶעַנִי עִמָּךְ

לֹא תִהְיֶה לוֹ כְנוֹשֶה;

הֲלֹא תִרְאֶה כִי מָךְ עַמָּךְ

מִכָּל עָם בָּזוּי וּמְשֻסֶּה;

אוֹתוֹ מֵרֹב מַיִם הַמְשֵה

וְחִיש לְחַם אֶת לוֹחֲמִי – – –


יח. יְדִידִי    🔗

יְדִידִי, רוֹעִי, מְקִימִי

מִמִּרְמַם אַנְשֵי לָצוֹן,

הַגִּידָה לִי עַתָּה: עַל מִי

נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן?

נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן.


שוּב לֶאְסוֹף נִדָּחְיךָ,

כִּי הֵם זֶרַע אֲהוּבֶיךָ,

רְאֵה אֶת שְלוֹם אַחֶיךָ

וְגַם אֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן,

וְגַם אֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן.


רְעֵנִי בִנְאוֹת דְּשָאִים

תֵּן מִרְעִי עַל כָּל שְפָיִים,

בִּזְרוֹעֲךָ קַבֵּץ טְלָאִים

וּסְחַב צְעִירֵי הַצֹּאן,

וּסְחַב צְעִירֵי הַצֹּאן.


אֱמָֹר-נָא, פוֹדִי, מַצִּילִי:

עַד אָן עֲוִֹילִי מַנְהִילִי,

יִרְעֵנִי רוֹעֶה אֳוִילִי,

וַיְהִי הֶבֶל רוֹעֵה צֹאן,

וַיְהִי הֶבֶל רוֹעֵה צֹאן.


לְעִירִי, יַד-הוֹרַי בָּנּוּ,

הֲבִיאֵנוּ וּמְשוֹל בָּנוּ,

נֹֹאמַר: לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ,

כִּי שָׁם22 אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן

כִּי שָׁם אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן.


חֹן עַל עֲנִיִּים מְרוּדִים

צָבְאוּ עֲלֵיהֶם גְּדוּדִים,

הַבֵּט וּרְאֵה הָעַתּוּדִים

כָּל הָעוֹלִים עַל הַצּאֹן,

כָּל הָעוֹלִים עַל הַצּאֹן.


זְכוֹר כִּי אַתְּ לָמוֹ נֵצַח

וְזָר יְדוּשֵם כַּקֶּצַח;

לָמָּה זָנַחְתָּ לָנֶצַח

יֶעֱשַׁן אַפְּךָ בַּצֹּאן,

יֶעֱשַׁן אַפְּךָ בַּצֹּאן?!


קַבֵּץ אֲלָפִים וְצֹאנֶה

וְחַלְצֵם מִיַד שוֹנֵא

וּמְהֵרָה עַל יְדֵי מוֹנֶה

עוֹד תַּעֲבֹרְנָה הצֹּאן

עוֹד תַּעֲבֹרְנָה הצֹּאן.


בְּנֵה מִקְדָּש וַאֲרִיאֵל

וּשְלַח מְבַשֵּר יִשְׂרָאֵל

יֹאמַר: בָּא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל,

רָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן,

רָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן!


 

שירי מוסר ותוכחה    🔗

א. יִבְרַח כַּצֵּל.    🔗

יִבְרַח כַּצֵּל וְלא יַעֲמֹד

גִּילַת תֵּבֵל וְשִמְחָתוֹ,

וּמַה לְּאִיש טוּבוֹ יַחֲמֹד

אִם תּוֹךְ שִמְחָתוֹֹ אַנְחָתוֹ?!

אַךְ צֵדָה לְדַרְכּוֹ יִצְמֹד

בְּטֶרֶם יוֹם אֲסִיפָתוֹ,

יוֹם יוֹם יָכִין לְמָחֳרָתוֹ

כִּי לֹא יָדָע אָדָם עִתּוֹ.


שמְחַת תֵּבֵל כְּקִיקָיוֹן

בִּין לַיְלָה הָיָה וְאָבַד,

וטוּבוֹ כַּחֲלוֹם חִזָּיוֹן

וְלַבּקֶר שֶקֶר וּבַד.

בּוּז לְשַאֲנָן וְגֵאָיוֹן

כִּי יִלְבַּש בּוֹץ וְשֵש וּבַד

אִם מָחָר טִיט יְהִי סוּתוֹ

וְגוּש עָפָר חֲתֻלָּתוֹ.


רוֹֹדְפֵי חֲמוּדוֹת הַזְּמָן

וְהוֹלְכִים אַחֲרֵי מַנְעַמָּיו,

רְאוּ כִי רֶשֶׁת לָכֶם מַן23

וְיוֹם יוֹם יִשְׁטַח חֲרָמָיו,

וְאִם הַיּוֹם יַאֲכִילְכֶם מָן

מָחָר יַאֲכִילְכֶם רְתָמָיו,

וְאַשְׁרֵי אִישׁ בְּזוּלָתוֹ

יִתְבּוֹנֵן מָה אַחֲרִיתוֹ.


אֱנוֹֹשׁ כְּמוֹ חָצִיר יָמָיו

כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ,

תָּמִיד הוּא יַחֲשׁוֹב בִּזְמָמָיו

לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ נֵזֶר וְצִיץ,

וּבְפֶתַע יֶחְשְׁכוּ שָׁמָיו

יָעוּף בְּאֵין כָּנָף וְצִיץ,

וּלְעֵינֵי בְנֵי אַשְׁפָּתוֹ

יִהְיֶה כְדֹמֶן אַשְׁפָּתוֹ.


לָכֵן אִישׁ לֵבָב הֵן יִפְנָה

אֲשֶׁר לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה,

כּי הַגּוּף הוּא כְמוֹ נִדְנֶה

לְהָכִין צֵדָה וַאֲרוּחָה,

וּבְעֶרֶב שַׁבָּת חִישׁ יִקְנֶה

צָרְכּוֹ לִשְׁבּוֹת בַּהֲנָחָה,

וְהִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ

וּלְפָנָיו הִיא פְעֻֻלָּתוֹ.


ב. יַלְדֵי זְמָן.    🔗

יַלְדֵי זְמָן גֶּפֶן, וְהַמָּוֶת בּוֹצֵר;

יִקְטֹף כַּאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינֵי הַיּוֹצֵר,

שׁוֹקֵד לִלְקֹט עֵנָב, סְמָדַר עִם בֹּסֶר,

זָקֵן וְעוּל יָמִים, רָשׁ וְיוֹרֵשׁ עֶצֶר;

רַבִּים וְנִכְבָּדִים, עִם דַּלִּים נִכְחָדִים,

אֵין גַּם אֶחָד שֶׁלֹּא מִלֵּא כַּפּוֹ קוֹצֵר.

אוֹטֵם אֹזֶן אֶל קוֹל שַׁוְעַת בְּנֵי חֲלוֹף,

הוּא כֶסֶף לֹא יַחֲשֹׁב, שָׁת עַל עָפָר בָּצָר.

לָכֵן אִישׁ תְּבוּנוֹת בָּר וְצֵדָה יְמַן,

יִמְאַס חֶמְדַּת זְמָן וְיַכְנִיעַ יֵצֶר;

חַזֵּק וּרְדוֹף תֻּמָּה, לְהַשְׁלִים נְשָׁמָה,

כִּי עָצְמָה וּמְזִמָּה מֵאֵל לֹא יִבָּצֵר.


ג. יוֹשֵׁב תֵּבֵל.    🔗

יוֹשֵׁב תֵּבֵל

רוֹדֵף תֶּבֶל,

בָּא בַהֶבֶל חֹשֶׁךְ יָמֵשׁ,

שִׁבְרוֹ רִמָּה,

וּזְמַן רִמָּה

אוֹתוֹ, וְאֶת נַפְשׁוֹ חוֹמֵס,

בֶּאֱמוֹר לוֹ: "חוּשׁ

וְחַלֵּץ חוּשׁ

לְהַשִּׂיג קֶרֶן וְחֹמֶשׁ;

מַה לְּךָ אֶל תֹּם

עַד יְמֵי תֹם

חֶלְדְּךָ וְאַתְּ תֵּלֵךְ תֶּמֶם".

אוֹתוֹ יַסִּית

עַד כִּי יָשִׁית

סוֹפוֹ כִּבְהֵמָה וְרֶמֶשׂ.

וְאִישׁ יִשְׁמֹר

נַפְשׁוֹ, יִזְמֹר

מוֹֹעֲצוֹתָיו כְּמוֹ חֶרְמֵשׁ,

יבְזֶה חֲלוֹף24

בִּרְאוֹת חֲלוֹף

יַחֲלוֹף הַיּוֹם כְּמוֹ אֶמֶשׁ,

וּלְשׁוֹכֵן עַד

יָשׁוּב אִישׁ, עַד

אֲשֶׁר לֹא תֶחֱשֵׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ.


לְאַט, כְּסִיל!

ולְרֹאש כְּסִיל25

אַל תַהֲרֹס לַעֲלוֹת וְתִתְחָר.

אַךְ יוֹם הַַזֶה

מֵי-בּוֹר הַזֵה

עַל נַפְשְׁךָ קוֹֹדֵם מָחָר.

וּזְמָן לוֹחֵץ

כָּל חַי, לוֹ חֵץ

לְפַלַּח לֵב וְלֹא אֵחַר,

עַד כִּיִ לוֹֹ חֵךְ

מִצֹֹוּף לוֹחֵךְ

כִּלְחוֹֹךְ הַשּׁוֹר כָּל צֹֹאן מִבְחָר – – –

לִבְּךָ חֵרֵש

תֵּן, וְכַחֶרֶס26

אוֹרְךָ יִבָּקַע וְכַשַּׁחַר,

דֹּם אֶל תִּקְוַת

אֵל, אִם תִִּקְוַת

שָׁנֶיךָ תַּלבִּין כְּצַחַר27,

כִּי יֵשׁ מַרְפֵּא

אֶל כָּל מַר פֶֶּה

וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת שֶׁמֶשֹׁ. – – –



  1. מל “שלחו כר” (ישעיה ט"ז, א), שיש פותרים: שליח, “הירולד”. וכאן הכונה על אליהו הנביא.  ↩

  2. פעל נגזר מן השם “תשורה”.  ↩

  3. שבשביל שאני נבדל מדתם הם אומרים. ומה יפה המליצה הלקוחה מלשון הכתוב: “מדוע אתה ככה דל”.  ↩

  4. אויבי, בראותו כי צוּרי וכו‘, הוא אומר כי אלהים עזבני; אבל הבל יפצה וכו’.  ↩

  5. בראשית ל"ו טז.  ↩

  6. ירושלים.  ↩

  7. עוונותי.  ↩

  8. אולי “ישרים” תרגמו של “מוסלימים” בני דת מחמד.  ↩

  9. הָפעל מן הפעיל “הוֹגה”.  ↩

  10. עתה קוצים (“צנים”) על השערים צומחים (“ערים”).  ↩

  11. מונה (חמיצר לה) רודה את עמה.  ↩

  12. שׂר (נחום ג' יז); והכונה ל“משיח”.  ↩

  13. כלבי כאֵב עצוּר, שנתאסף.  ↩

  14. אלה.  ↩

  15. כף יד (מל‘ “מי מדד כשעלו מים”, ישעיה, מ’).  ↩

  16. תעלה, רפואה.  ↩

  17. מל' “ראש פתנים”, ארס.  ↩

  18. אלה דברי הקב"ה אל כנסת ישראל (באשר ידבר האוהב אל אהובתו).  ↩

  19. שיר נפלא, שנראה בהשתפכות הנפש של חושק בוער באש אהבה. וסוף–סוף אין החושק אלא הקב"ה, והיפהפיה — כנסת–ישראל.  ↩

  20. מל' “האח המבוערת”.  ↩

  21. “כסף”— תשוקה (זעתגזובט").  ↩

  22. בגלות  ↩

  23. מִנֶּה  ↩

  24. בנוי לעולם הזה.  ↩

  25. ולראש כוכבים.  ↩

  26. עשה לבך חרש לדברי ההיצר, ואז כשמש (בחרס) יבקע אורך וכו'.  ↩

  27. מלשון הכתוב: “אם והיו חטאיכם בשנים, בשלג ילבינו”.  ↩