לוגו
ר' עמנואל פראנסיס
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

נולד במנטובה לערך בשנת ש“ץ ויאריך ימים עד לאחר שנת תס”ג (שנת מותו לא נדע בדיוק). הוא היה ממשפחה כבודה ומלומדת ואביו ר' דוד ואחיו המשורר החריף ר' יעקב היו מוריו להועיל בתורה וחכמה וגם במלאכת השיר. ויהי ר' עמנואל גדול ונכבד ונודע לתהלה בין יהודי איטליה עוד בימי עלומיו, וגדולי גאוני איטליה הוקירו את ידיעותיו הרבות בתלמוד ופוסקים. אך ביחוד גדול שמו בתור משורר ומליץ. בימי עלומיו הרבה לשיר עגבים ושירי התול ושנינה, אך כאשר השיגוהו צרות רבות, והמות עלה בחלוניו ויקח את כל מחמדי נפשו, אז לא השפיק עוד בשירים עליזים, ובגורו החל להגות אך נכאים. הוא היה מראשי הגבורים אשר נלחמו עם “המקובלים” המהבילים בכלל ועם כת “שבתי צבי” בפרט, ושיריו בענין זה מלאים לא רק סטירה מחודדה. כי אם גם אהבה עזה לעמו ולדתו הצרופה. בכלל היה ר' עמנואל יהודי לאומי במיטב מובן המלה, ויאהב גם את השפה העברית אהבה עזה, ויתאנף בידידיו על כתבם שירים בלשון לועזית ולא בלה"ק. הוא חבר ספרים רבים (אחדים מהם יחד עם אחיו ר' יעקב), אך כמעט כלם עודם בכתב-יד, ושיריו מפוזרים ומפורדים בספרים ובמאספים שונים (החברה “מקיצי נרדמים” הוציאה לאור את אחד מספריו הנכבדים, מ' “מתק שפתים” להורות את דרכי השיר, ומהספר הזה נביא דוגמאות בזה, וכן גם משיריו המפוזרים בקובצים שונים). – שיריו בכל המקצועות, מצוינים מאד בשפתם, ברעיונותיהם ובחום ההרגשה, אך ביחוֹד יצטיין בשירי חול וסטירה.


 

מכתמים.    🔗

א. לנבל שאבד כיסו.    🔗

נָבָל שָׂם אֶת זָהָב כִּסְלוֹ1

כִּיס [לוֹ] זָהָב עָשָׂה פִסְלוֹ;

אָבַד הַכִּיס וּבְרוֹב כִּסְלוֹ2

אֵין עוֹד כִּסְלוֹ כִּי אֵין כִּיס לוֹ.


ב. בראש ספרו.    🔗

(ש“ת ויתד, ש”ת ויתד וש"ת).

אִמְרֵי מְלִיצָתִי בְסִפְרָתִי

דוֹמִים לְשׁוֹשַׁנָּה בְְּגַן רָטוֹב:

בָּהּ הַשְּׁפִּיפוֹן לַעֲנָה יִמְצֶה

גַּם הַדְּבוֹרָה הַדְּבַשׁ הַטּוֹב.


ג. על מצבת אשה רעה.    🔗

(המשקל כנ"ל)

גַּל זֶה לְמַשָּׂא לֹא לְמַצֵּבָה,

שַׂמְתִּי לְאִשְׁתִּי עַל קְבוּרָתָהּ:

פֶּן חַס וְשָלוֹם אַחֲרֵי מוֹתָהּ

תָּקוּם, וְאֶל בֵּיתִי תְּהִי שָבָה.


ד. על קבר אדם שוטה.

(ה' תנועות).

אָדָם שׁוֹטֶה נִקְבַּר בָּזֶה

מֵעַל קִבְרוֹ, קוֹרֵא, תִּשְׂטֶה!

וּדְעָה כִּי גַם אַחַר מוֹתוֹ

טוֹב הִתְרַחֵק מֵאִישׁ שׁוֹטֶה.


ה. על מצבת הירקליטס. 3    🔗

(ש“ת ויתד, ש”ת ויתד ונ"ת).

כָּלוּ בְּחַיַי בִּדְמָעוֹת, כָּלוּ

עֵינַי, עֲדֵי בוֹאִי בְגֵיא צַלְמָוֶת,

גַּם פֹּה אֲבַכֶּה אַחֲרֵי הַמָּוֶת —

אַךְ שַׁעֲרֵי דִמְעָה אֲהָהּ, נִנְעָלוּ.


ו. על בור מתגאה בתורתו.    🔗

(ח' תנועות).

דּוֹד, אִם תִּרְאֶה בוּר מִתְגָּאָה

וּבְשֵׁם בַּעַל-תּוֹרָה נִקְרָא,

עֵי"נו4 נַקֵּר כִּי יִוָּתֶר

בַּל-תּוֹרָה לֹא בַּעַל תּוֹרָה.


ז. להִשָמר מן המזיקים.    🔗

(ב“ת ויתד וב”ת, ב"ת ויתד ותנועה).

מֵאִישׁ בְּפֶה שׂוחֵק, חָלָק בְּנִיבוֹ.

אֶת נַפְשְׁךָ תִּשְׁמֹר, אַל תַּאֲמִין בּו;

כִּי אִם כְּאָח דָּבֵק יִהְיֶה מְחַבֵּק

לָךְ, אָז יְהִי טָמוּן אָרְבּוֹ בְּקִרְבּוֹ:

כֵּן כַּאֲשֶׁר קוֹצֵר יַקְרִיב לְחֵיקוֹ

קָצִיר בְּעֵת יָנִיף חֶרְמֵשׁ לְחָטְבוֹ;

וּזְכוֹר עֲמָשָׂא כִּי יוֹאָב נְשָׁקוֹ

הָעֵת אֲשֶׁר תָּקַע חֶרֶב בְּלִבּוֹ.


ח. פתגם.    🔗

(יתד וב“ת –ב”פ)

יְאֻשָּׁר אִישׁ אֲשֶׁר פִּשְׁעוֹ

יְהִי עוֹזֵב בְּיַלְדּוּתוֹ,

וְאוֹי לוֹ לַאֲשֶׁר רִשְׁעוֹ

בְּזָקְנוֹ יַעֲזוֹב אוֹתוֹ!


ט. על פתח חדר ה"טהרה של שדה הקברות בעיר מנטובה.    🔗

(ב“ת ויתד, ב”ת ויתד ונ"ט).

אִם טָהֳרַת הַגוּף, אֲשֶׁר הוּא רֶפֶשׁ,

טוֹבָה לְפָנָיו5, אַף נְקִיוּת חֹמֶר;

צא נָא בְנִי וּלְמד בְּקַל-וָחֹמֶר

מַה טּוֹב לְפָנָיו טָּהֲרַת הַנֶּפֶשׁ!


 

שירים שונים.    🔗

א. שיר תלונה על ה“מזל”.    🔗

(סוניטה).

אַל מַזָּלִי בַּצָּרוֹת קָבוּע

תִּהְיֶה, אִם בַּטּוֹבָה חוֹזֵר חָלַפְתָּ6

מֵאָז כַּגֶּשֶׁר בִּמְהֵרָה עוֹפַפְתָּ

מִמַּצָּבְךָ הַיּוֹם אֵיךְ לֹא תָנוּעַ?


הַאִם בִּיתַד סַמְפְּרִינוֹן7 תָּקוּעַ

עַתָּה תִהְיֶה? אוֹ אִם מִסּוֹב יָעַפְתָּ?

אִי לָךְ מַזָּלִי, עָלַי אָנוֹף אָנַפְתָּ,

נֶגְדִּי תֵשֵׁב גַּם לֹא אֵדַע מַדּוּעַ.


דַּע כִּי לַשָּׁוְא, מַזָּל, בָּנַי הִכִּיתָ8,

לַשָּׁוְא מֵהוֹנִי לֹא אֶחְדַּל מֵרֶדֶת,

וּבְבַחֲרוּתִי אוּלַי אֵרֵד לַשּׁוּחַ;

כִּי אִם גּוּפִי בִיסוּרִים דִּכִּיתָ —

תֻּמַת לִבִּי לָעַד תִּהְיֶה עוֹמֶדֶת:

בַּכּל תִּמְשׁל, אַךְ לֹא תִּמְשׁל בָּרוּח!


ב. אל כַּלָּתו ביום חתונתו.    🔗

(סוניטה).

זֹאת קוֹמָתֵךְ אֶל תָּמָר דוֹמֶה,

עֵינַיִךְ בִּלְתִּי9 עֵינֵי יוֹנִים,

רֵיחַ אַפֵּךְ רֵיחַ סַמִּים וּזְנִים

וּקְוֻצּוֹתַיִךְ כִּידוֹדֵי חַמָּה.

צַחוּת נִיבֵךְ עַל כָּל צַחוֹת רָמָה,

שִׂפְתוֹתַיִךְ, עָפְרָה, חוּטֵי שָׁנִים,

נֹעַם קוֹלֵךְ עָרֵב מִכָּל מִנִּים 10

הִנֵּךְ כֻּלֵּךְ יָפָה אַתְּ וּתְמִימָה.


אַךְ בִּרְאוֹתִי כִי הַזִּקְנָה תוֹלֵךְ

חֵן יְעֵלוֹת גַּם יֹפִי עֳפָרוֹת שׁוֹלָל.

גַּם כָּל גֵּוָה אַחַר גֵּוָהּ תַּשְׁלֵךְ,

שֶׁבַח לֹא אֶתֵּן לָךְ כִּי אִם בִּגְלַל

יָשְׁרֵךְ עִם תֹּם לִבֵּךְ — זֶה הִלּוּלֵךְ:

אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל!


ג. עצות טובות למתלמדים במלאכת השיר.    🔗

– – –מִצְעָר תֵּן רֵאשִׁיתְךָ

אָז יִשְׂגֶּה אַחֲרִיתְךָ

פֶּן תִּשְׁבֹּר בִּגְאוֹנְךָ וּלְעֵֵין כֹּל תִּתְעָרֶה.

הִתְעַלּוֹת אַל תּוֹאֵל

לִנְתִיב עִמָּנוּאֵל:

אִם יַלְאֶךָ רַגְלִי, אֵיךְ אֶת סוּסִים

תְּתַחֲרֶה?

וּבְמִשְׁקַל שִיר פַּלֵּס

פֶּן תִּהְיֶה לְקֶלֶס

גַּם בִּלְתּוֹ כָל חַרְזָן לָרוּחַ נִיב זוֹרֶה.

מִמִּכְשׁוֹל זֶה סַקֵּל

שִׁירְךָ, פֶּן תִּתְקַלְקֵל,

כִּי שָׁקֹל יִשָּׁקֵל — אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה11 – – –

הַשִּׁיר כָּבֵד — אָפֵל12,

הַשָּׁפֵל — הוּא תָפֵל,

מִדַּרְכֵּיהֶם עַל כֵּן הָאֶמְצָעִית תִבְרֶה – – –

אִם בַּשִּׁיר לֹא תִפְגַּע13

אֶת שִׂכְלְךָ אַל תְּיַגַּע

יוֹתֵר מִדַּי, דַּי לְךָ עֵת שֶׁבָּךְ יִקְרֶר – – –

אִם שִׁירָתְךָ תִּנְעָם

אֶל בַּחוּרִים14 מֵעָם

דַּיֶּךָ, גַּם כִּי בָם לֹא יָרוּץ כָּל קוֹרֵא.

בִּזְמִירֵי לֵיצָנוּת

תִּקְנָה לָךְ בּוּז וּגְנוּת,

לָכֵן אָמַרְתִּי לָךְ אֶת מִכְרָם לֹא תִכְרֶה.

כָּל שִׁירֵי נְאוּפִים

אָוֶן הֵם וּתְרָפִים,

הִשָּׁמֵר מֵהֶם פֶּן יִצְרְךָ בָּם יִתְגָּרֶה.

אִם נַפְשְׁךָ נִמְהָרָה

אוֹתָם תִּהְיֶה הָרָה,

טֶרֶם שֶׁיִוָּלְדוּ קֶבֶר לָהֶם תִּכְרֶה.

אֵלֶּה דַרְכֵּי הַשִּׁיר

אִם הָעֵט בָּם תַּיְשִִׁיר

תִּפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וּכְאֶזְרָח מִתְעֶרֶה,

אִמְרוֹתַי תִּשְׁמֹר

עַל לֵב כִּצְרוֹר הַמּוֹר

וּתְהי בִּבְנֵי הַשִּׁיר הַשּׂוֹרֵר הַמּוֹרֶה15.


ד. אל מחרפיו.    🔗

(ש"ת ויתד — ג' פעמים).

אֵדַע אֲשֶׁר רַבִּים לְנַפְשִׁי אוֹמְרִים:

אֵין לוֹ יְשׁוּעָה לַאֲפִיקוֹרֵס וּמִין

גַּם נַחֲלָה אֵין לוֹ בְּאֶרֶץ הַצְּבִי.

אֶלְעַג אֲנִי לָהֶם וְאֹמַר: בּוֹעֲרִים!

אֵיךְ אֶשְׁמְעָה לָכֶם וּבָכֶם אַאֲמִין

אִם טוּבְכֶם מוּנָח עֲלֵי קֶרֶן

צְבִי16?!


ה. תוכחה.    🔗

(ב“ת ויתד, ויתד וג' תנועות בשורות הארוכות; בית וג”ת — בקצרות).

א.    🔗

עָבַר זְמָן קָצִיר וְכָלָה קַיִץ

לָרִיק, וְלֹא יָגַעְנוּ,

נַפְשִׁי, וְלֹא נוֹשַׁעְנוּ,

בֵּינִי וּבֵין הַמָּוְתָה אֵין חַיִץ

מָה בִּזְמַן זֶה עוֹד אֲקַו תוֹעֶלֶת?

אִם לֶאֱנוֹשׁ רִמָּה תְהִי תוֹחֶלֶת?!


ב.    🔗

נָטוּ יְמֵי בַחֲרוּת וּפָנוּ

גָּז חִישׁ, כְּצִיץ יִמָּלוּ

כָּלוּ בְעָשָׁן כָּלוּ,

וּסְתָיו יְמֵי חַיַּי וְעֵת הַחֹֹרֶף

יַשְׁבִּית בְּגַן עֶדְנִי פְרִי וָפֶרַח

וּבְשַׂעֲרִי יַמְטִיר כְּפוֹר וָקֶרַח.


ג.    🔗

הִתְרוֹמְמִי נַפְשִׁי וְהִתְבּוֹנְנִי

אֵיךְ כַּצְבִי בּוֹרֵחַ

אֵיךְ כַּדְּרוֹר פּוֹרֵחַ

יָעוּף זְמַנִּי בַּאֲשֶׁר הִנֵּנִי;

אֶתְמוֹל כְּנֶשֶׁר הֶעֳלֵיתִי אֵבֶר

מָחָר כְּאֶבֶן אֶשְׁכְּבָה בַקָּבֶר!


ד.    🔗

אִם כֵּן, יְחִידָה, אֵיךְ עֲדָן תָּגוּרִי

  • אוֹי לִי — בְבֵית הַמֶּרִי?

שׁוּבִי וְהִטָּהֵרִי

הַיּוֹם בְּיַם בִּכְיִי וְאַל תָּגוּרִי;

לָךְ אַחֲרֵי שׁוּבִי יְקָר יִתֵּנוּ

כִּי יֵשׁ וְיֵשׁ תִקְוָה לְאַחְרִיתֵנוּ.


ה.    🔗

אַל תִּירְאִי נַפְשִי וְאַל תִּפְחָדִי

גַּם כִּי בְּגֵיא צַלְמָוֶת

נֵלֵךְ אֲחַר17 הַמָּוֶת;

הֵחָלְצִי, חוּשִי וְאַל תִּמְעָדִי!

רֶגַע בְּאַף הָאֵל יְהִי כָרָעַם

וּבְעוֹד מְעַט מִזְעָר וְכָלָה זָעַם.



  1. תקותו.  ↩

  2. אולתו.  ↩

  3. הירקליטוס, זה פילוסוף יוני שבכל ימי חייו בכה על אולת בני האדם והבלי החיים.  ↩

  4. אות עיי“ן שבמלת ”בעל".  ↩

  5. לפני ה'.  ↩

  6. המשורר אומר למזלו: אחרי אשר “בטובה” (בהביאך לי טובות) הנך חוזר וחולף מהרה, לכן אל נא תהי קבוע ומתמיד בצרות שתביא (והמליצה לקוחה מל' חז“ל ”גלגל קבוע ומזלות חוזרים).  ↩

  7. אבן ספיר שאיננה מתפוצצת.  ↩

  8. רומז אל מאמר חז“ל: ”בני חיי ומזוגא במזלא תליא"; והמשורר פורט את כל שלשת הקנינים התלוים במזל (בנים, הון, שנות חיים) ואומר כי אך לשוא הויה בו יד המזל וכו'.  ↩

  9. רק.  ↩

  10. מל' “מנים ועוגב”.  ↩

  11. השיר צריך להיות במשקל, ואם אין ישליכהו הקורא מעל פניו.  ↩

  12. אם השיר כבד ועמוק ברעיונו — הוא אָפל ובלתי מובן.  ↩

  13. רומז על האינספירציה; ר"ל אם רוח השירה לא תפגע בך, אל תיגע את שכלך לחרוז חרוזים, די לך לחרוז בעת שיקרך רוח השיר.– –  ↩

  14. הנבחרים.  ↩

  15. מייסטערזאֶנגער.  ↩

  16. תשובה למחרפיו על שלא האמין במשיח השקר ש"צ.  ↩

  17. כצ"ל בשביל המשקל.  ↩