הַנְכָסִים, חֲלוֹם הַדוֹר, חֲלוֹם זְקֵנִים.

חֲלוֹם כָּל אֵלֶה שֶׁכְּבָר נוֹאֲשׁוּ מִן הָעוֹלָם.

שֶׁלֹא יוֹדְעִים עוֹד לְהָרִים עֵינַיִם

אֶל הַשָׁמַיִם, אֶל הַכּוֹכָבִים,

אוֹ לִחְיוֹת חַיִים שְׁלֵמִים

עִם פֶּרַח בָּר שֶׁבַּשָׂדֶה.

אֲנִי נִשְׁבֶּה כָּלִיל בְּלַיְלָה שֶׁכְּזֶה.

כְּמוֹ בִּנְעוּרַי, אוֹ כְּמוֹ בַּחֲלוֹמִי,

אוֹ כְּמוֹ בַּיקָרִים בִּרְגָעַי –

אֶשְׁכַּב עַל פְּנֵי מִטַת בַּרְזֶל,

וְרַק מַחְצֶלֶת בֵּין גוּפִי וְהַבַּרְזֶל.

וְהַמִטָה בִּצְרִיף עֵצִים,

שֶׁקִירוֹתָיו פְּצוּמִים.

וּלְאָכְלָה לִי – פַּת שֶׁל לֶחֶם,

מַיִם, פְּרִי גַן הַיָרָק.

וְאָנֹכִי עָשִׁיר, לִי אוֹצָרוֹת.

עַל פְּנֵי הָרְקִיעִים הוֹלֵךְ יָרֵחַ.

שָׁמַיִם לְבָנִים עוֹטְרִים אוֹתוֹ.

כַּמָה לְאֵין־דַבֵּר.

כַּמָה פָּשׁוּט. כַּמָה יָקָר. אוֹצָר.

וְאַחַר כָּךְ תָּבוֹא הָרוּחַ שֶׁל הַלַיְלָה.

הִיא מְהַרְהֶרֶת בָּעֵצִים.

הִיא מַקִישָׁה לָהּ דֶלֶת־עֵץ.

הִיא מְצַעֶפֶת אֶת פָּנַי הַלוֹהֲטִים.

וְאַחֲרֵיהֶם בָּא הַצְרָצַר.

בָּאִים הַפַּרְפָּרִים, סְבִיב מְנוֹרַת הַנֵפְט.

וְיִלְלַת הַחֲרָדָה שֶׁל הַתַּנִים.

אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת גַם רְחוֹקָה.

אֲבָל הַצְרִיף כֻּלוֹ רִחֵף אֶל בְּשָׂמַיִךְ.

יָרֵחַ, כּוֹכָבִים, – אוֹצְרוֹת עוֹלָם צָעִיר,

הִבִּיטוּ אֶל עֵינַי, חִפְּשׂוּ אוֹתָךְ.

אַתְּ הָיִית בִּלְבָבִי.

הַכֹּל הָיָה שֶׁלִי. יָשַׁנְתִּי עַל הָאֲבָנִים.

שָׁתִיתִי מֵי הַנְחָלִים,

צֵל הָעֵצִים הֵבִיא לִי צִנָתוֹ,

עֲלֵי הָעֵץ הָיוּ מְסוֹכְכִים עָלַי בַּלַיְלָה

מִן הַטַל.

וְזֶה עָשְׁרִי. עַל אֵלֶה – כָּל חַיַי.

עַל כֵּן אֲנִי בּוֹכֶה,

וְלֹא אַסְתִּיר פָּנַי.

עַל כֵּן אֲנִי גֵאֶה

וְלֹא יָרוּם לִבִּי.

לִי פַּת־קִבָּר, מַשַָׁב שֶׁל רוּחַ,

הֲצָצַת יָרֵחַ אֶל חֶדְרִי –

וְשׁוּב אֲנִי אָדָם.