הַכּוֹכָבִים הָיוּ גְדוֹלִים,

הֵם הִסְתַּכְּלוּ כֻּלָם לְתוֹךְ חֶדְרִי.

אֲנִי יָשַׁבְתִּי לַשֻׁלְחָן – עִם מַכְאוֹבַי.

הָיִיתִי מְאֻשָׁר וּמַכְאוֹבַי הָיוּ מְאֻשָׁרִים.

בָּכִיתִי וְצָחַקְתִּי חֲלִיפוֹת.

כָּל הָעוֹלָם נִשְׁכַּח, אָבַד.

כָּל הָעוֹלָם הָיָה בִּלְבָבִי.

הָיִיתִי יְחִידִי בֵּין כּוֹכָבִים, שָׁמַיִם;

בְּעִיר הָרְבָבוֹת;

בֵּין צֵל וּמְנוֹרַת שֻׁלְחָן;

בֵּין נְשָׁמוֹת רַבּוֹת

בְּתַרְדֵמָה.

נֵעוֹרוּ מַכְאוֹבַי – הָיוּ קָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם,

הֵנֵצָה חֶדְוָתִי – הָיְתָה לְרֹאשׁ פְּקָעוֹת.

וְרַק עֵת נֶעֶצְמוּ עֵינַי

עִם הִפָּתַח עֵינֵי הַשַׁחַר,

נִשְׁכַּחְתִּי גַם אֲנִי

אֲפוּף תְּנוּמוֹת.

הַיוֹם, – עֵת בּוֹא הַמַכְאוֹבִים

מוֹצְאִים הֵם אֶת לִבִּי אַחֵר.

הוּא מְקַבֵּל אוֹתָם כְּמוֹ תָּמִיד,

כְּמוֹ בְּלֵילוֹת שֶׁל נְעוּרִים,

אֲבָל אוֹמֵר לָהֶם: לֹא יְחִידִים,

לֹא יְחִידִים אַתֶּם לֵאלֹהִים.

הַבִּיטוּ סְבִיבְכֶם –

עוֹלָם בְּמַכְאוֹבִים;

אוּלַי אַתֶּם אַף הַקַלִים בַּמַכְאוֹבִים;

אוּלַי מֵעֵבֶר לַקִירוֹת,

בַּבַּיִת שֶׁמִמוּל,

קָשִׁים הֵם עוֹד מִנְשׂא,

רַבִּים וַעֲמֻקִים.

עֵת הֵם בָּאִים –

מוֹצְאִים הֵם אֶת לִבִּי אַחֵר.

גַם הַחֶדְוָה מוֹצֵאת אוֹתִי אַחֵר.

לִבִּי אוֹמֵר לָהּ כִּי בַּחוּץ,

אוּלַי לִפְנֵי בֵּיתִי,

בָּאִים הַלְבָבוֹת בַּנְעוּרִים.

בְּרֶגַע זֶה, אוּלַי,

עֵינַיִם נִפְקְחוּ, אֲשֶׁר הָיוּ עִוְרוֹת;

אָדָם אֶחָד חָזַר לְאֵיתָנוֹ;

אָדָם חָדָשׁ נוֹלַד,

בְּאַהֲבָה.

הַיוֹם, עֵת הֵם בָּאִים

מוֹצְאִים הֵם אֶת לִבִּי אַחֵר.

הַכּוֹכָבִים וְאָנֹכִי צוֹפִים בְּדוּמִיָה

אֶל תּוֹךְ עוֹלָם סוֹעֵר.