מוֹלַדְתָּהּ לֹא אֶרֶץ וְלֹא בַּית,

זוֹ רוּחַ הַחַיִים בְּלֵב בְּרוּאִים.

כָּל יוֹם אֶשָׂא עֵינַי אֶל הַשָׁמַיִם:

נוֹשֵׁם אֲנִי, נוֹשֵׁם, אֵל אֱלֹהִים.

פִּלְאִית הִיא, נִפְלָאָה וְלֹא נִתְפֶּסֶת,

מוֹשֶׁלֶת בָּנוּ כְּמוֹ הָאַהֲבָה, –

נוֹלֶדֶת עִם הַגוּף וּבוֹ גוֹסֶסֶת,

נוֹתֶנֶת בּוֹ מוֹקְדֵי הַתַּאֲוָה.

אֲבָל אָנוּ חָשִׁים בָּהּ, חֵי הַטֶבַע,

בִּיפִי פָּנִים, בְּקֶסֶם נִצְנוּצִים.

וְהִיא טְהוֹרָה, רַק רֶגַע קַל הִבְהֵבָה –

וּבִבְשָֹׂרָהּ שִׁנַיִם נוֹעֲצִים.

כְּמוֹ הָאַהֲבָה הִיא הַנְשָׁמָה,

כֻּלָהּ בַּגוּף יוֹנֶקֶת וּמְשׂרֶגֶת,

וְכֵן כֻּלָהּ כְּפֶרַח אֲדָמָה,

שֶׁנֶצַח בֵּין בָּשְׂמוֹ וּבֵין הָרֶגֶב.

הִיא דָם – וְכוֹכָבִים; דָם – וְשָׁמַיִם.

וְהִיא בָּשָׂר – וּצְחוֹק־שִׂמְחָה־פְּשׁוּטָה.

וּמוֹלַדְתָּהּ לֹא אֶרֶץ וְלֹא בַּית,

אֲבָל כָּל הָעוֹלָם הִנוֹ בֵּיתָהּ.