הֵם יוֹשְׁבִים בָּדָד, אִישׁ אִישׁ בֵּין קִירוֹתָיו.

כַּמָה הֵם אֻמְלָלִים, הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לְבַד.

לֹא עֲנִיֵי הָאַהֲבָה, לֹא רְעֵבֵי הַגוּף,

כִּי אֵלֶה שֶׁרַק לִכְבוֹדָם תִּסֹב הַשֶׁמֶשׁ, –

עַל כֵּן הֵם בּוֹדְדִים.

וּבוֹדְדִים יִהְיוּ בֵּין חַמוּקֵי הַלַיְלָה;

וּכְזָרִים יִהְיוּ בְּעֶרֶשׂ אֲהָבוֹת,

בֵּין הֲמוֹנֵי אָדָם וּבְחוּג הַיְדִידִים.

כִּי אֵלֶה רַק לָהֶם יֵשׁ לֵב נָכוֹן וָשֵׁכֶל, –

עַל כֵּן הֵם בּוֹדְדִים.

לֹא, אַל תִּתֵּן לָהֶם לִפֹּל עַל אֶבֶן פֶּצַע,

לֹא, אַל תִּתְנֵם לִמְשִׁסָה לְכֶסֶל יָהֳרָה.

הֵם לֹא יֵדְעוּ אֶת הַחֶדְוָה שֶׁל גַרְגִירֵי הָחֹרֶשׁ

שֶׁל אֶבֶן זְעִירָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גִבְעָה, –

עַל כֵּן הֵם בּוֹדְדִים.

הֵם לֹא יֵדְעוּ אֶת שִׂישָׂתוֹ שֶׁל לֵב אֶחָד מֵאֶלֶף, –

(אֲשֶׁר דוֹפֵק תָּמִיד אֱלֵי פְּגִישַׁת רֵעִים.

עוֹלָם גָדוֹל, אַדִיר שֶׁל בְּרִית־בֵּין־הָאַחִים

שֶׁבּוֹ אֲנִי מִפְתָּן (לוּ שֶׁל סֻכָּה נוֹפֶלֶת) –

עַל כֵּן הֵם בּוֹדְדִים.