אַל יָבוֹאוּ הָעֶרֶב יוֹדְעֵי הַנַגֵן.

אִוָתֵר לְבַדִי עִם תּוּגַת הַתּוּגוֹת הַנִפְקַחַת.

אֲנִי עוֹד אָשׁוּב וְאֶחֱלֶה אֶת מַחֲלוֹת נְעוּרַי,

עוֹד אָשׁוּב וְאֶפְגשׁ אֶת רֵיחוֹת הָאָבִיב

שֶׁעָלוּ אֶל הָעִיר מִן הַשַׁחַת.

אַל יָבוֹאוּ הָעֶרֶב שִׁרְיוֹן וּמָגֵן

לְהָנִיס מֵעָלַי הִרְהוּרֵי זִכָּרוֹן וְגֵאוּת.

לֹא אָנוּס מִן הַבַּיִת הָעֶרֶב.

חָזָק הוּא הָרֶגַע, נַחְשׁוֹל מִסְתָּעֵר,

הָאשֶׁר עָלֶיךָ עוֹבֵר.

וְאַתָּה אַל תִּרְגַע אֶל אַבְנֵי הַבָּרֶקֶת,

אַתָּה אַל תִּמַק בַּמְנוּחָה וּבַשֶׁקֶט,

הַפַּעַם הַזֹאת הוּא עָלֶיךָ עוֹבֵר,

בִּלְעָדָיו לְלֹא צֵל, לְלֹא הֵד תִּוָתֵר.

הוּא בִּדְמוּת הָאָבִיב, בַּפְּרִיחוֹת, בַּגַנִים,

הוּא חָזָק וְתוֹסֵס כְּשִׂפְתֵי שׁוֹשַׁנִים

הוּא בַּלַיְלָה הָרָד וּבַבֹּקֶר הָאוֹר,

וּבָעֶרֶב הַזֶה. הוּא יַחֲלֹף, יַעֲבֹר

אִם לִבְּךָ לֹא יָקוּם לִשְׁבּוֹתוֹ בְּמִזְמוֹר. –

אֶת הַכַּד, אֶת הַכַּד.

הַנִיחוּנִי בָּדָד.

אֵצֵא וְאֵלֵךְ

אֶל הַזָר הַמוֹלֵךְ.

אֶת יָדָיו עֵת יָרִים

לֹא אֶשְׁעֶה לַזָהָב,

כִּי חַיַי יְקָרִים,

וַאֲנִי נֶעֱזָב.

וְרַק הוּא אִם יֵעוֹר

וְרַק הוּא אִם יָשׁוּב

וְחָזַר יוֹם מִזְמוֹר

מְאֻהָב וְעָצוּב.

הַנִיחוּנִי בָּדָד,

הַנִיחוּנִי בָּדָד

פֶּן אֹבַד.

אַל יָבוֹאוּ הָעֶרֶב יוֹדְעֵי הַנַגֵן.

אִוָתֵר לְבַדִי עִם תּוּגַת הַתּוּגוֹת הַנִפְקַחַת.

צִפֳּרִים בַּשָׁמַיִם – חֲנִיתוֹת אֲדֻמוֹת.

צִפֳּרִים בַּשָׁמַיִם – חֲנִיתוֹת זְהֻבּוֹת.

אֶעֱבֹר בִּדְמָמָה, כִּי יָמַי רְדוּמִים,

וְאוּלַי יִגְוְעוּ בִּשְׁנָתָם.

אַךְ אֲנִי מְהַלֵּךְ עוֹד, אֲנִי עוֹד נִכְסָף

לַחֲלוֹת אֶת מַחֲלוֹת נְעוּרַי:

הֵן עִנוּי הַפְּרִיחָה לֵהָפֵךְ לְפַגִים

הֵן הַכֹּל הַנִתָּן עַד־אֵין־סוֹף רְגָעִים

הֵן הַלֵב הַנֵעוֹר אַהֲבַת נְעוּרַי,

הָרוֹדֶפֶת כְּצֵל מְשֻׁלְהָב אַחֲרַי.

וְהַיוֹם אֶנָתֵן, וְהַיוֹם לֹא אָנוּס,

קְרִיאוֹתַי שֶׁנָבְלוּ רַק עַתָּה נַעֲנוּ.

וַאֲנִי אֶחֱזַק, וַאֲנִי אֶנָתֵן,

תֵּחָנֵק הַשַׁלְוָה כְּעוֹרֵב מְקוֹנֵן.

עִם הָעֶרֶב הַזֶה הָאשֶׁר עוֹבֵר,

הִפָּקַח, כִּי רַק כָּךְ בְּלִבְּךָ יִשָׁאֵר.

הוּא אֵינֶנוּ שׁוֹהֶה, הוּא עוֹבֵר.

הוּא עוֹבֵר

רַק אַחַת לְרַבּוֹת בַּשָׁנִים. לֹא יוֹתֵר.