עֵת אָנוּ נִפְגָשִׁים

אוּלַי רַק נְחַיֵךְ,

אוּלַי רַק נַעֲבֹר,

בְּלִי דַעַת כִּי עָבַרְנוּ.

הַכֹּל יִהְיֶה חָדָשׁ,

כְּאִלוּ לֹא הָיָה,

לֹא אֶמֶשׁ בָּרְחוֹב,

וְלֹא לִפְנֵי שָׁנִים,

וְלֹא בַּתֹּהוּ וּבַבֹּהוּ

אֲשֶׁר קָדַם לַקֶדֶם.

עַל פְּנֵי הַבָּמָתַיִם

רַב, מָה רַב הָאוֹר.

לְפֶתַע. הָעֵינַיִם.

תִּרְאִי, כִּי זֶה אֲנִי.

הֲלֹא פָּשׁוּט יָכֹלְתְּ

לָגֶשֶׁת וְלִנְגֹעַ.

לָגֶשֶׁת וְלָתֵת

שְׂפָתַיִךְ אֶל שְׂפָתַי,

לִפְרֹשׂ יָדַיִךְ אַט,

לִנְגֹעַ בִּי כֻּלִי.

הֲלֹא יָכֹלְתְּ פָּשׁוּט

לָתֵת מַעֲרֻמַיִךְ

אֲשֶׁר לִפְנֵי דוֹרוֹת

נָגְעוּ בַּאֲבוֹתַי.

אַךְ אַתְּ זָכַרְתְּ, זָכָרְתְּ,

כִּי אוֹר עַל בָּמָתַיִם,

כִּי חֹק עַל בָּמָתַיִם,

כִּי חֹק לֹא יַעֲבֹר.

עַל כֵּן זָרָה. זָרָה.

וְאָנוּ מְדַמִים

כִּי אֵין יוֹדֵעַ עוֹד,

כִּי אָנוּ כְּבָר נוֹגְעִים

בְּנֶפֶשׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ.

וְאָנוּ מְדַמִים

כִּי אֵין יוֹדֵעַ אֵיךְ,

אֵיךְ אָנוּ נִפְגָשִׁים

שְׂפָתַיִם אֶל שְׂפָתַיִם.

וְאָנוּ מְדַמִים

כִּי כָּךְ יִהְיֶה לָעַד.

כִּי לֹא נִפֹּל צַוָאר.

וְרַק בְּסִתְרֵי סֵתֶר

אָנוּ כָּלִים כָּלִים

לִהְיוֹת פָּשׁוּט אֶחָד.

רַק שָׁם בַּחֲשֵׁכָה

רוֹאִים אוֹתָנוּ שְׁנֵינוּ.

רַק שָׁם בַּחֲשֵׁכָה

יוֹדְעִים, כִּי נִפָּגֵשׁ.

וְכָךְ יִהְיֶה לָעַד.

זֶה חֹק הַשַׁעֲשׁוּעַ.

וְעוֹד וְעוֹד יִכְלוּ

לִחְיוֹת בּוֹ רֶגַע קָט.