עַל טֶבַע הָאָדָם אֶתְפַּלֵל.

הָאֲדָמָה, טִבְעָהּ מִיְמֵי בְּרֵאשִׁית נֶחְתַּם,

וְנֶחֶרְצוּ כָּל מַסְלוּלָיו.

הָאֲדָמָה תַּזְרִיעַ עֵשֶׂב לְמִינֵהוּ,

עֲצֵי הַפְּרִי יִתְּנוּ פִּרְיָם.

אֲבָל תָּמִיד יִהְיֶה זֶה אוֹתוֹ עֵשֶׂב,

וְתַפּוּחִים יִתֵּן עֵץ הַתַּפּוּחַ לְעוֹלָם.

עַל טֶבַע הָאָדָם אֶתְפַּלֵל.

כַּמָה פְּתַלְתֹּל הוּא הַגוֹרָל.

כַּמָה רַבִּים פָּנָיו.

לְכָל אָדָם פָּנִים מִשֶׁל עַצְמוֹ,

בְּרִבְבוֹת הַצֶלֶם הוּא נוֹלַד,

לְרִבְבוֹת גוֹרַל – הֻשְׁלַךְ.

וְלֹא יֵלֵךְ אָדָם עֲצוּם עֵינַיִם

עִם אֱלֹהָיו.

כִּי גַם עֵינָיו פְּקוּחוֹת,

וְגַם שִׂכְלוֹ פָּתוּחַ –

וְיוֹלִיכוּהוּ אַחֲרֵי פִּתְיוֹנֵיהֶם.

וּבְבוֹאוֹ בֵּין אֲנָשִׁים –

יִהְיוּ אַף הֵם רֵעִים לְגוֹרָלוֹ,

אַהֲבָתָם, אוֹ שִׂנְאָתָם, אוֹ רְצוֹנָם –

שֻׁתָּפִים אַף הֵם לְגוֹרָלוֹ.

עַל טֶבַע הָאָדָם אֶתְפַּלֵל.

לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם כָּל מַה שֶׁעִם לִבּוֹ,

לֹא יִכָּנַע כָּלִיל לִיצָרָיו.

וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה יוֹם יוֹם לְגוֹרָלוֹ,

וְלֹא יֵלֵךְ עֲצוּם עֵינַיִם

עִם אֱלֹהָיו.

אוּלַי גַם אָנוּ לֹא נוֹלַדְנוּ לִשְׂרָרָה,

וְלֹא לַחֲלוֹמוֹת.

אוּלַי גַם אָנוּ נַעֲצֹם עֵינַיִם

וְנֵלֵךְ אִישׁ אִישׁ עִקְשִׁים אֶל יִעוּדוֹ.

נֵלֵךְ אִישׁ אִישׁ אָחוּז בְּמַלְאָכָיו,

וְנִכָּנַע לָהֶם,

כְּמוֹ הָעֵשֶׂב שֶׁנִכְנַע לָאֲדָמָה,

וּכְמוֹ שֶׁנִכְנָעִים הַתַּפּוּחִים,

לְגֶזַע הַתַּפּוּחַ

וְנַגִיעַ אֶל חַיֵינוּ – שְׁלֵמִים.

עַל טֶבַע הָאָדָם אֶתְפַּלֵל.

לֹא יְכוֹלוֹת לוֹ הַשָׁנִים,

וְלֹא כְּלֵי הַמַשְׁחִית

אֲשֶׁר חָלַם נֶגֶד עַצְמוֹ.

לֹא יְכוֹלִים לוֹ הָרָצוֹן,

לֹא הַדִמְיוֹן וְלֹא הַדְאָגָה.

אֲבָל עַל אֶצְבָּעוֹת נִמְנֶה הָאֲנָשִׁים

אֲשֶׁר הִגִיעוּ שְׁלֵמִים אֶל גוֹרָלָם,

אֲשֶׁר עַצְמוּ עֵינַיִם בְּפָנִים קְמוּטִים –

וְלֹא אָמְרוּ נוֹאָשׁ.

לָהֶם הַשִׁיר.