הָעֲנָנִים הוֹלְכִים מִתֹּהוּ אֱלֵי תֹּהוּ,

בַּדֶרֶךְ יַעַבְרוּ בְּדֹק הָרְקִיעִים.

וְאָנוּ מְחַכִּים לְבוֹא שְׁלִיחֵי הַתֹּהוּ,

וְאַף נִשָׂא תְּפִלוֹת אִם אֵין הֵם מַגִיעִים.

לָאֲדָמוֹת תָּבוֹא עֵת רְוָיָה וָסוֹד

וְאָנוּ לִמְנוּחָה הַגֵעַ לֹא נַגִיעַ.

אֶת כָּל הַמִסְתָּרִים נִסִינוּ לְכַסוֹת,

אַךְ לַהֲקוֹת עָנָן לַמֶרְחַקִים נָסוֹת

וְאֵיכָכָה נַסְתִּיר סוֹדוֹת מִן הָרָקִיעַ.

מַדוּעַ בִּשְׂפָתַיִךְ לֹא אֶטְעַם עוֹד מֹר,

וְלֹא אֶשָׂא מַכְאוֹב בְּהִפָּרְדֵנוּ רֶגַע,

בְּהִפָּרְדֵנוּ שַׁעַר, אֵלַיִךְ לֹא אֶחֱזֹר

עוֹד פַּעַם לִרְאוֹתֵךְ, לְהִתְנוֹצֵץ עוֹד רֶגַע.

מַדוּעַ הַיִרְאָה פֶּן יִבָּקַע מָחָר,

וְהַיִרְאָה, הַיוֹם, פֶּן יַחֲשִׁיךְ הָעֶרֶב,

מַדוּעַ לֹא נִתֵּן לִבֵּנוּ אֲנָחָה,

עֵינַיִם לֹא דְמָעוֹת בְּהִבְהוּבֵי הָעֶרֶב.

מַדוּעַ לֹא נַחֲזֹר אַף אֶל הַזִכְרוֹנוֹת

וְנַנִיחֵם שֶׁיֵאָנְקוּ בַּאֲבִיבִים וָקַיִץ,

וְאָנוּ מְקִימִים עָרֵי הַמִסְכְּנוֹת

וְכָל אֲשֶׁר אָבַד יִהְיֶה בָּהֶן לְחַיִץ.

וּבַלֵילוֹת נֵלֵךְ בִּרְחוֹבוֹת רֵיקִים,

וַעֲנָנִים יֵלְכוּ מִתֹּהוּ אֱלֵי תֹּהוּ.

אֲבָל מִן הַקִירוֹת אֵלֵינוּ נוֹאֲקִים;

כָּל אָבְדְנוֹת עָבָר מִן הַקִירוֹת יָבוֹאוּ.

כָּל אֲשֶׁר נִבְרַח – יְשׁוּפֵנוּ עָקֵב,

בְּדֶרֶךְ־לֹא־נִרְצֶה נַצִיג לָעַד כַּף רֶגֶל,

שְׁמָמוֹת בָּאַדִירִים לְשֹׁעַ וְיָחֵף

שְׁמָמוֹת בָּאַדִירִים תְּשׁוּקָה לְכָל כַּף רֶגֶל.

וְלִפְדוֹתֵנוּ לֹא יָבוֹא מַטֵה קְסָמִים,

הָעֲנָנִים הוֹלְכִים בְּלַיְלָה מְכֻכָּב,

עוֹבְרִים עַל כְּרַךְ וּכְפָר, שָׂדוֹת וַאֲסָמִים,

הָעֲנָנִים הוֹלְכִים, אַךְ הָרָקִיעַ שָׁב.