לֹא אֶחְפֹּץ כִּי יֵדַע גַּם אַחַד הָאָדָם

אֶת קוֹרוֹת יְמֵי חַיֵּי הַפֶּלִאים, הַטְּמִירִים;

אֵיכָכָה אָהַבְתִּי וְלָמָּה עֻנֵּיתִי

יָדוּנוּ כִּלְיוֹתַי וֵאלֹהִים הָאַדִּירִים.

לִפְנֵיהֶם לְבָבִי דִּין יִתֵּן וְחֶשְׁבּוֹן,

מֵעִמָּם גַּם יִשְׁאַל לוֹ רַחֲמִים וַחֲנִינָה,

וְנִמְצָא בִי חֵטְא יְיַסְּרֵנִי הָאֶחָד –

הָאֶחָד שֶׁסֵּבֶל יִסּוּרַי לִי מִנָּה.

תּוֹכַחַת הֶהָמוֹן, תּוֹכַחַת בְּנֵי־אָדָם,

הַנֶּפֶשׁ הַגֵּאָה לֹא תוּכַל לְצַעֵר,

יֶהֱמֶה גַּל־יָם וְיִשְׂתָּעֵר בְּקִצְפּוֹ –

הַכֵּף לֹא יִתְמוֹטֵט אַף גַּם לֹא יִנָּעֵר.

הֶעָבִים הָרָמִים יַכְתִּירוּ קָדְקֳדוֹ;

הוּא שָׁכֵן עֲרִירִי בֵּין שְׁנֵי הָאֵיתָנִים,

וְעָצוּר הִרְהוּרוֹ, הוּא לֹא יְשִׂיחֶנּוּ

בִּלְתִּי אִם לַסְּעָרָה וּלְרַעֲמֵי־עֲנָנִים.