בְּצֶפֶף עֲדָרִים הִתְגּוֹבְבוּ בַּגֹּבַהּ
הָעֲנָנִים סוֹמְרֵי צַמְרָם.
“אַיֶּךָּ בֶּן עַמְרָם!” –
פּוֹעֶה הַשֶּׂה מוּל סְנֶה בְּאֵין-יְהֹוָה.
"אַיֶּךָּ הָרוֹעֶה? אַיֵּה הִיא עֵין-הַמַּיִם?
וְהַמִּסְתּוֹר אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּ לִי אַיּוֹ?"
עֵינַיִם יְרֻקּוֹת הִזְאִיבוּ הַשָּׁמַיִם
וְהָרוֹעֶה כּוֹרֵעַ כְּשֵׂיוֹ.
וְהָרוֹעֶה כּוֹרֵעַ מוּל הָעֶרֶב.
וְזֵכֶר עֲקֵדָה מַבְלִיחַ מוּל הַשֶּׂה. – –
כָּךְ הַדּוֹרוֹת יָשִׂיחוּ זֶה עִם זֶה
וְעַל רֹאשָׁם הֲפַכְפַּכּוֹת הַחֶרֶב.
וְלַיְלָה כִּי יִפְלוֹשׁ – בְּקוֹל גּוּשֵׁי הַקֶּרַח
הָרַעַם יְהוּמֶךָּ וְנִדְהָם
קוֹל נֵפֶץ-יָהּ תִּשְׁמַע בְּבֵית-מְלַאכְתּוֹ שֶׁל תֶּרַח
חֻרְבַּן אֵלִים בִּזְרוֹעַ אַבְרָהָם.
אֱמוֹר לִי צוּר מַחְסִי כִּי גַם בָּזֹאת חָפַצְתָּ
וְכִי שָׁעִיתָ גַּם הַפַּעַם לַמִּנְחָה
כִּי גַם אֵימַת הַמַּחַץ שֶׁמָּחַצְתָּ –
גַּם הִיא גַּם הִיא לְמַעַנְךָ.