וְאָז שָׁאַל שׁוֹאֵל.
וְאָז הֵשִׁיב מֵשִׁיב.
וְהַשּׁוֹמֵעַ לֹא שָׁמַע אֶת הַדּוּשִׂיחַ.
– הֲכִי נִבְהַלְתָּ מִן הַיְּכֹלֶת וּבַצַּעַר
שֶׁלַּנִּמְלָט מִן הַגְּלָמִים וְהַצּוּרוֹת
אַתָּה שׁוֹתֵק עוֹד – בַּית-בַּיִת שַׁעַר-שַׁעַר –
אֶת כָּל עָרֵי הַנֶּפֶשׁ הַנְּצוּרוֹת?
חֲזוֹר וּקְרָא: מָשְׁכֵנִי וְאָרוּצָה.
– חֲזוֹר וּזְכוֹר: לֵךְ בְּרַח חוֹזֶה!
– חֲזוֹר וְדַע: לִנְבּוֹט הַחוּצָה
הוֹרֵס הַזֶּרַע…
(וָאֹמַר:
“זֶה סוֹד הַשִּׂיחַ זֶה אֶל זֶה”).
שָׂח הַשּׁוֹאֵל: – וּמַה שָׁכַלְתָּ?
שָׂח הַמֵּשִׁיב: – מִלָּי.
שָׂח הַשּׁוֹאֵל: – הֲכִי נִבְהַלְתָּ?
שָׂח הַמֵּשִׁיב: – אוּלַי.