אַל נָא תִרְאוּהוּ שֶׁמָּעַד

שֶׁאֶת עֵינָיו מֵאֵן לִפְקוֹחַ –

אֵין זוֹ יִרְאָה מִקֹּצֶר-יָד

זוֹ הִיא אֵימָה מֵעֹדֶף-כֹּחַ.

זוֹ הִיא אֵימָה לִרְאוֹת הַכֹּל

אֵימַת אָזְנַיִם מִלִּשְׁמוֹעַ

אֵימַת הַפֶּה מִבַּת-הַקּוֹל

אֵימַת הָעַיִן מִלִּדְמוֹעַ.

יִרְאַת הַדַּעַת מֵעָצְמָהּ

עַל שֶׁיָּכְלָה יוֹתֵר מִדַּי לָהּ.

יִרְאַת הַשֶּׁמֶשׁ מֵעַצְמָהּ

כִּי בְּרַחְמָהּ הֹרָה הַלַּיְלָה.