כשעמדנו לבדנו, על-יד תחנת הרכבת

ומישהו זר ניגש פתאום אלינו ושאל “מה השעה”,

זרח אלישע ושאל במין קרבה מיוחדת “אתה רוצה להיות אבא שלי?”

א    🔗

וּמֵעֵבֶר בָּאוֹת רוּחוֹת וְגַם

הַבְּרִיאָה, עֲטוּפָה בִּגְלִימָה מַרְהִיבָה

וְכֻלָּן בַּדֶּרֶךְ לְכָאן

לָתֵת לְךָ קָטַע מִן הַתְּמוּנָה

הַכּוֹלֶלֶת

ב    🔗

בּוֹא. הִכָּנֵס. צִפּוֹר יוֹשֶׁבֶת לָהּ

בַּלֶּהָבָה

וְאֵינָהּ מַזִּיקָה וְאֵינָהּ מוֹעִילָה.

מוּסִיקָה בְּבִגְדֵי חֹל

עַל מַקּוֹרָהּ

עַל צַוָּארָהּ

מִסָּבִיב לְרַגְלֶיהָ.

גַּם מוּסִיקָה, כְּמוֹ מַלְאָכִים מַרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁה

לִפְעָמִים וּבוֹכָה.

ג    🔗

כָּכָה בְּדִיּוּק:

יוֹם נֶגֶד יוֹם

פְּנִים נֶגֶד פְּנִים

חוֹמָה נֶגֶד חוֹמָה

ד    🔗

תָּמִיד יֵשׁ מַשֶּׁהוּ פָּרוּם

בַּנֶּפֶשׁ: חוֹמָה אַחַת הוֹפֶכֶת

לְכַמָּה

ה    🔗

הַמָּוֶת בָּא בְּשֶׁקֶט.

הַשֶּׁקֶט הוּא חוֹבָה. כָּל רֶגַע.

ו    🔗

שׁוֹשַׁנָּה שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אֵינֶנָּהּ שׁוֹשַׁנָּה

עִם גַּן

וְלֹא לְרַאֲוָה

ז    🔗

גַּם דֶּנִיס, אָדָם נֶהְדָּר

שֶׁאֵין בּוֹ, לְאִישׁ, דְּרִיסַת רֶגֶל

עָשָׂה לוֹ

גַּג

ח    🔗

קֹדֶם הָיוּ קוֹצִים

ט    🔗

עַכְשָׁו, מַקְהֵלַת נְזִירוֹת שָׁרָה בַּחֲשַׁאי

קֶטַע מִן הַסְּתָו

י    🔗

מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לָנוּ, יָפֶה

מֵחֲמַת תְּבוּנָה

י"א    🔗

תָּמִיד יִהְיוּ אוֹרְחִים

תָּמִיד יִהְיוּ שְׁמוּעוֹת

וְשׁוּם אָדָם חָכָם

י"ב    🔗

הַקַּרְיָנִית מְאַחֶלֶת לְכָל מַאֲזִינֶיהָ

הַאֲזָנָה עֲרֵבָה לְמוּסִיקָה

שֶׁל דֶבְּיוּסִי: “הַיָּם”.

קַח אֶת הַמּוּסִיקָה.

קַח אֶת הַיָּם.

י"ג    🔗

קַח אֶת שְׁתִיקָתִי.

מִלְּבַדָּהּ, לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם