מֶה־חַיֵּי אִישׁ יָמָיו חֲרוּצִים?

מַה־שַׁעֲשֻׁעֵי חֶלְדֵנוּ מְעָרַת פָּרִיצִים?

מַעֲשֵׂה תַעֲתֻּעִים יַחַד מֵהֶבֶל!

לוּ יִחְיֶה הָאָדָם שָׁנִים אַלְפַּיִם,

מָה־הוּא מוּל אֵל רֹכֵב שָׁמַיִם. –

מָה הוּא בָּאָרֶץ לוֹ נָפְלָה חֶבֶל.

יַפְלִיא הָאָדָם, חֲיָלִים יְגַבֵּר,

אֵילֵי הַבַּרְזֶל בְּנֵשָׁק יְשַׁבֵּר,

לֹא יַפְחִידֻהוּ כָּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים"

אַךְ רֶגַע חֲמַת אֵל בֹּוָ נָגְעָה

יִשְלַח דְבָרוֹ הִנֵּהוּ בְּרָעָה

מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה יוֹרוּ הַמּוֹרִים.

מִי גִּבּוֹר כְּשִׁמְשֹׁן, מִי עַז כָּמֹהוּ,

עָרִים בְּצוּרוֹת הָפַךְ לְתֹהוּ

אֲרִי וּבְנֵי שַׁחַץ בְּעֵינָיו כְּאָיִן;

סָר מֶנּוּ אֵל עֵת אַפּוֹ בּוֹ חָרָה,

וַיֵּרֶד בִּנְחֻשְׁתַּיִם בְּקֶרֶב צָרָה

אָבַד כָּל טוּבוֹ אַף אָבְדָה בַּת עָיִן.

מִדֵי יוֹם יוֹם עֵינֵינוּ יַבִּיטוּ,

רַגְלֵי גֵאיוֹנִים יִכָּשְׁלוּ יִמּוֹטוּ,

בִּרְצוֹת אֱלֹהִים הַשְׁמִידֵם כְּרָגַע.

וּמִי יֶחֱזֶה גִּבּוֹרִים אֲסוּרִים בְּכֶלֶא,

וְלֹא יִירָא אֱלֹהִים אֵל עוֹשֵׂה פֶלֶא,

נֹתֵן עֹנֶג לִבְחִירָיו וּלְבֹזָיו נָגַע?

הֵן הֶבֶל כָּל אָדָם כְּרֶמֶשׂ אֲדָמָה.

כָמֹהוּ כָּמֹהֶם תּוֹלֵעָה וְרִמָה.

יָמָיו חֲרוּצִים מְעַט הֵם וְרָעִים.

וְלוּ יִחְיֶה הָאָדָם שָנִים אַלְפַּיִם,

וְשָׁב אֶל עֲפָרוֹ אֶל אֶרֶץ רְפָאִים.¹

אָכֵן רוּחַ הוּא בְאֶנוֹשׁ, נֶפֶשׁ מַשְכֶּלֶת,

לָה יֶתֶר שְׂאֵת בַּכֹּל מֹשָׁלָת.

עַל כַּנְפֵי תְבוּנָה חִישׁ תְעֹפֵף

עֹמֶק, רוּם, כָּל קַצְּוֵי תֵבֵל;

תִּלְעַג לְנֶהִי, תִּשְׂחַק אֶל אֵבֶל,

כִּי כְבוֹד אֱלֹהִים עָלֶיהָ חֹפֵף.

אַךְ בָּהּ יָסוּר מִמֹקְשֵׁי צַלְמָוֶת,

יְשָׁרִם דְרָכֶיהָ, נְתִיבָהּ אַל־מָוֶת

לְהַשְׂכִּיל לְהֵטִיב כִּי יֹאבֶה הָאָדָם.

בָּה יָעוּף חִישׁ קַל מֶרְחֲבֵי אַפְסָיִם,

בְּרוּחַ בִּינָתוֹ יִסַּק שָׁמַיִם,

יֶאֱסֹף נִכְבָּדוֹת אַרְצָה יוֹרִידֵם.

אֶל גָבְהֵי שָׁמַּיִם יִשָּא עֵינָיו,

אוֹ יִרְאֶה הָאָרֶץ אֲשֶׁר לְפָנָיו,

יֵלֵךְ אֶל דָרוֹם וְנָסַב אֶל צָפוֹן:

פֹּה – חוּג שָׁמַיִם כּוֹכָבִים אֵין חֵקֶר,

שָׁם־תַּבְנִית שׁוֹר, צֹאן וּבָקָר,

עֲמָקִים בָּר עָטְפוּ דֶּשֶׁן יִרְעָפוּן.

הָאִכָּר יִתְהַלֵךְ טוֹב לֵב וְשָׂמֵחַ,

שָׁב עַל מַעֲנִיתוֹ אַדְמָתוֹ פֹּלֵחַ,

הָלוֹךְ וְרַנֵן עַל יַד צִמְדּוֹ בָּיִת.

שָׁם תָתוּר עֵינֵיהוּ בְּפִנָּה אַחֶרֶת,

?? שָׁם רַב כָּבוֹד! יְקָר תִּפְאֶרֶת!

אֶצְבַּע אֱלֹהִים הוּא, תּוֹךְ כֶּרֶם וָזָיִת!

בַּשָׁמַיִם, בָּאָרֶץ, וּבְכָל אֲשֶׁר בָּרוּחַ,

פִּי הַטֶּבַע חָרוּת עַל לוּחַ.

מִכְתַּב אֱלִהים – נִבְעַר הָאָדָם מִדָּעַת,

?צִיץ, אַךְ יַבִיט, וְרֶסֶן בִּשְפָתָיו,

דַבֵּר בַּל יוּכַל, כִּי רַבּוּ מַחְשְבוֹתָיו,

אֶל קוֹל הַטֶּבַע יַט אֹזֶן שׁוֹמָעַת.

אֵלֶּה חַיֵי אִישׁ אֵין מִסְפָּר לְשָׁנָיו,

אִם אֵלֶּה שַׁעֲשֻׁעָיו, מָה רַבּוּ עֲדָנָיו!

יִלְעַג אֶל מַעֲשֵׂה תַעֲתֻּעִים וְהָבֶל.

לוּ יִחְיֶה הָאָדָם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם,

רַב מְאֹד חַי מִשָׁנִים אַלְפַּיִם.

כִּי דַעַת אֱלֹהִים לוֹ נָפְלָה חָבֶל!

אַשְׁרֵי אִישׁ מַשְׂכִּיל בַּעַל נֶפֶשׁ יְקָרָה,

יִחְיֶה בַּנְעִימִים בַּל יְעַקֵשׁ הַיְּשָרָה,

שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה עַל כָּל סְבִיבוֹתָיו.

בְּכָל אֲשֶׁר יַבִּיט תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ,

מִצְבָא הַשָּׁמַיִם עַד כַּל רֶמֶשׂ,

יֶחֱזֶה אֱלוֹהַ, יֶחֱזֶה נִפְלְאוֹתָיו.

גַּם בְּיַעַר כִּי יָשִׁירוּ צִפֳּרִים,

תְּהִלוֹת שַּׁדי כֻּלָמוֹ שָׁרִים;

עֹז יוֹצְרָם יַבִּיעוּ מִבֵּין עֳפָאיִם.

גַּם בָּם יַשְכִּיל אִישׁ מֵבִין יוֹדֵעַ

(וּבְרוּחַ נְכֵאָה עַל בִּרְכָּיו כֹּרֵעַ)

כִּי יַד אֵל בַּכֹּל – בְּכָל הַנִּבְרָאִים.

הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת בַּעַל גְבוּרוֹת,

מְאוֹרוֹת שַׁדַּי כַּסַּפִּיר מְאִירוֹת

בְּכָל אֲשֶׁר עֵינֵינוּ תֶחֱזֶינָה.

אִם נִפְלְאוּ מִדַּעַת וְלִמְאֹד עָצָמוּ,

הֵן דַי הֲיוֹתוֹ יָעִידּו לְאוֹת יָקִימוּ;

כִּי יַד יוֹצֵר עֲשָׂתָם לְעַד תִּהְיֶינָה.

וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָבִין מִבְחַר הַחַיִּים,

יֵרֵד שְׁאוֹל אַף יִסַּק שָׁמַיִם

בְּסֻלָּם הַנֶּפֶשׁ תּוֹכוֹ קִנָּנָה

?? הַטֶבַע כֻּלָּן נֶחְמָדוֹת,

?? לַנֶּפֶשׁ עֶשֶׂר יָדוֹת,

זֹאת הַמַּפְלִיאָה עֹלָה עַל כֻּלָנָה.

יְמֵי חַיֵּי בְּנֵי אָדָם חֲרוּצִים אֵינָמוֹ,

לָנֶצַח נְצָחִים חַיִּים הִנָמוֹ,

גַּם אַחֲרֵי מוֹתָם פֹּה בְתֵבֵל;

? וְלִרְאוֹת חֲדָשׁוֹת אָז יִפְקְחוּ עֵינָּנִים,

? בִּפְנֵי אֱלֹהִים אֵל רֹכֵב שָׁמָיִם;

וְיֵדְעוּ כִּי אֶפֶס בָּאָרֶץ פֹּה הַכֹּל הָבֶל.