אֶת מְאוֹרֵי שַׁחַק סָכְכוּ מִפְלְשֵׁי עֲנָנִים.
יִשְׁטֹף הַמָּטָר תּוּגָה עַל כָּל פָּנִים.
יֵשֵׁב אִישׁ תַּחְתָּיו הִסָּתֵר מִזֶרֶם,
בְּיַרְכְּתֵי בֵּיתוֹ אִישׁ אִישׁ יֵרָדֵם,
אִישׁ פְּנֵי אָחִיו לֹא יְקַדֵּם
לֹא יֵצְאוּ הַשָּׂדֶה הִתְעַדֵן בְּכֶּרֶם.
בְּפִנַּת הַבַּיִת הַזֶה שׁכֵב הָיִיתִי.
חֲזִיז וְקֹלוֹת, וּמַרְאֵה הַבָּרָק רָאִיתִי:
בַּהֲמוֹן חֶזְיוֹנוֹת מִמְצֻלַּת תַּרְדֵמָה
שַׁבְתִּי כְּרֶגַע, וּפַחַד עֲטָרַנִּי כַּצִּנָה,
וְעֵינַי כִּבְרָקִים שָׁלַחְתִּי אֶל כָּל פִּנָה,
אִם נִבְקְעוּ מַעְינוֹת תּהוֹם וְהָאָרֶץ שְׁמָמָה.
וָאַבִּיט בְּחַלוֹנִי, בְּיָגוֹן וָאֵבֶל,
לַחֲזוֹת לְתֹהוּ אֵיךְ תֵּהָפֵךְ תֵּבֵל;
וּמִמַעֲמַקֵי עָבֵי עַנֵני עֲרָפֶל
אֶחֱזֶה חֲדָשׁוֹת לַחֲזוֹת לֹא דִמִּיתִי –
שֶׁמֶש צְדָקָה זֹרַחַת רָאִיתִי,
בִּכְנָפֶיהָ מַרְפֵּא אֶל יוֹשְׁבֵי שָׁפֶל,
יָנוּס הֶעָנָן יָשׁוּב אֶל שָׁחַת,
יָעוּף, כְּנֶשֶׁר אֶל הָאָרֶץ מִתָּחַת;
הַקֹלוֹת יֶחֱדָלוּן לֹא יֻתַּךְ הַמָטָר.
וִּמִגְבָעה שָׁמָה אֶל מוֹרַד נִגָרִים
מֵי גֶשֶׁם יִלָפְתוּ אָרְחוֹת נְהָרִים,
וִירַקְרַק חָרוּץ כִּסָּה כָּל חֹטֶר,
רוּחַ צַח יָשׁוּב הָרָגַעּ
צַמֶּרֶת הָאֶרֶז בִּכְנָפָיו נָגַע,
וְעַל דֶשֶׁא עֵשֶׁב חָלַף עָבַר.
כֻּלָּמוֹ יַחַד נָעוּ גַם נָדוּ
אֶת מֵימֵיהֶם כַּנַּחַל הוֹרִידוּ
הִשְׁלִיכוּם מִסָּבִיב אֶל כָּל עֵבֶר.
כְּמוֹ אֶגְלֵי טַל כִּרְסִיסֵי לָיְלָה,
נִשְׁאֲרוּ נִטְפֵי פְּנִינִים עַל כָּל עַלָה;
יַשְׂבִּיעוּ בְּצַחֲצַחוֹת עִשְׂבֵּי הֲרָרִי:
יַחֲלִיפוּ כֹּחַ כְּפַעַם בְּפַעַם,
לִינַק מִן הָאֲדָמָה אֵת כָּל הַטַּעַם.
גַם הַצִּפּוֹר שָׁמָה לֹא תֵשֵׁב עֲרִירִי –
שָׁלְחָה רֹאשָׁהּ מִבֵּין עֳפָאיִם,
רִנְנַת פִּיהָ זַךְ אַף נָעִים;
לָעוּף בְּמוּעָף נָשְׂאָה כְנַפִים.
הֲמוֹן בַּעֲלֵי כָנָף מִכָּל עֵבֶר
נָסוּ מִמַּחְבּוּאָם נָשְׂאוּ אֶבֶר,
בְּקוֹל כַּנְפֵיהֶם יְהַלְלוּךָ רֹכֵב שָׁמָיִם.
וְרוּחַ דַעַת חִישׁ עַל פָּנַי חָלַף,
הִתְבּוֹנֵן לִתְּמוּרוֹת כֹּה אוֹתִי אָלַף,
אֶל מָטָּר כִּי יִשְׁטוֹף וְעַב הֶעָנָן
יִשְׁוֶה בְתֵבֵל כָּל מִקְרֵה וָפֶגַע;
וְאֶל שֶׁמֶשׁ צְדָקָה מַרְפֵּא כָּל נֶגַע
יֶשַׁע וְנֹחַם אִם אֵל אוֹתָהּ חָנַן.
יָנוּס עָנָן צָרָה יָשׁוּב אֶל שַׁחַת,
שֶׁמֶשׁ הַצְלָחָה אִם לָנוּ זֹרַחַת;
וְחָדַל קוֹל בֶּכִי לֹא תִדְמַע בַּת עָיִן.
פָּנִים חָוָרוּ יַאְדִּימוּ מִפְּנִינִים,
וְשָׁבוּ לְשָׂשׂוֹן הֶגֶה וָקִינִים;
וְעוֹד יִרְאֶה בַּטוֹבָה לֹא הִאֱמִין בַּחַיִין.
רוּחַ נֹחַם וָיֶשַׁע יְרַחֵף עַל פָנִים,
סְבִיבוֹ פַּלְגֵי עֹנֶג וְנַחַל עֲדָנִים.
כְּמוֹ מִרְסִיסֵי טַל כָל דֶּשֶׁא וָשִׂיחַ
עַצְמוֹתָיו כֵּן מִדֶּשֶׁן יִרְוָיִן,
יַצְלִיחוּ גַם רֵעָיו בְּצִלּוֹ יֶחֱסָיוּן;
וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה הִנֵּה יַצְלִיחַ.
כָּכָה חָשַׁבְתִּי אַחֲרֵי הַמָּטָר,
וְעַב הֶעָנָן אֶת פִּיהוּ אָטַר,
וְכַפַּי וְעֵינַי אֶל אֵל הֲרִימֹתִי!
“כִּי אֶחֱזֶה” אָמַרְתִּי "מַעֲשֶׂיךָ נִפְלָאִים
בְּךָ כִּי הֶאֱמַנְתִּי חֶלְקִי מַה־נָעִים;
נִפְלָאוֹת כָּאֵלֶה, תִּרְאֶה גִּם אוֹתִי".