הַשָּׁחַר אַדְמוֹנִי חַכְלִילִי עֵינַיִם,

עָלָה מִן הָרַחֲצָה מִמְּצֻלַת מָיִם;

לְפָנָיו תֵּצֵא אוֹרָה וּמִיָּדוֹ קַרְנָיִם,

לְפַנוֹת דֶּרֶךְ לִמְלֶכֶת הַשָׁמָיִם.

הַיָרֵחַ רָאָה וּפָנָיו נִכְלָמוּ,

הַכּוֹכָבִים נָסוּ וַיְכַבּוּ לַפִּידֵיהֶם;

וַיַרְא הֵילֵל אוֹהֲבָיו כִּי נָמוּ,

וַיְעִירֵם חִישׁ כִּי זָרַח עֲלֵיהֶם.

וַיָקִיצוּ זִיז שָׂדֶה וְחַיְתוֹ יַעַר,

כָּל־עוֹף כָּנָף וּמִקְנֶה וָצֹאן,

גַם בְּנֵי אִישׁ זָקֵן וָנַעַר

עִמוֹ יֵלְכוּ בְגִיל וְשָׂשׂוֹן.

מְחְגֵוי אֲדָמָה, נְמָלָה וָרֶמֶשׂ

יָצִיצוּ כְּעֵשֶׂב, גַם תּוֹלֵעָה וְרִמָה

יְמַהֲרוּ יָרוּצוּ לִקְרַאת הַשֶּׁמֶשׁ,

שָׂשִׂים שְׂמֵחִים וּפְנֵיהֶם קָדִימָה.

אַךְ הֶעָצֵל חֹבֵק יָדָיִם,

בְּחֵיק תַּרְדֵמָה עַל עַרְשׂוֹ סָרוּחַ;

הִיא תֵינִיקֵהוּ לוֹ חָלְצָה שָׁדָיִם,

שׁוֹגֶה בְּאִוַּלְתּוֹ יִינַק אַךְ רוּחַ.

בַּחֲלֹמוֹת שָׁוְא יִמְצָא שַׁעֲשׁוּעִים,

יֹאכַל יִשְׁתֶּה – אֶפֶס וָאָיִן;

יֶחֱזֶה מַהֲתַלוֹת מַעֲשֵׂה תַעְתֻּעִים

יִכְלוּ יִתַּמּוּ כִּי יִפְתַּח הָעָיִן.

וְלָא יִרְאֶה מַחַזֵה שַׁדַּי

כִּי יָהֵל כְּבוֹדוֹ מְלֹא עוֹלָמוֹ,

יִשְׁלַח בְּרָקִים יָאִירוּ לְמַדַּי

וְזָרַח מִקֶּדֶם שֶׁמֶשׁ לָמוֹ.

עִם כְּלִילַת יוֹפִי יָצְאָה הַשָּׁמֶשׁ

וַתְּחַבֵּק בָּנֶיהָ וַתִּפְקְדֵּם לְשָׁלוֹם.

וְהֶעָצֵל עוֹדֶנּוּ בִּמְשׁוֹאָה וָאָמֶשׁ

מְעוֹפֵף בְּרוּחַ עַל כַּנְפֵי הַחֲלוֹם.

עַתָּה נִיצוֹצֶיהָ תִּשְׁלַח בְּזַּעַם

יוֹרוּ מוּל עֵינָיו וִיבַעֲתוּהוּ,

וּכְמוֹ מִבְּרָקִים רַב וְקוֹל רַעַם

הֵקִיץ וַיָשָׁב מֵאֶרֶץ תֹּהוּ.

מַה־לָךְ עָצֵל כִּי תִשְכַב בַּעֲצַלְתָּיִם;

בַּבֹּקֶר עִם שַׁחַר לוּ הַשְׁכֵּם הִשְׁכַּמְתָּ:

קוֹל עָרֵב שָׁמַעְתָּ, קוֹל כִּנוֹר וּמְצַלְתָּיִם.

קוֹל מַעֲיָן וָנָחַל. גַּם מֵימָם טָעַמְתָּ.

לֹא לְךָ הֶעָצֵל חֶמְדַת הַטֶּבַע!

לֹא נְתָנְךָ אֱלֹהִים בֵּין אוֹכְלֵי שֻלְחָנוֹ!

שָׂא נָא עֵינֶיךָ שָׁמָּה, עֲלֵי גֶבַע,

הַנַּעַר הָרֹעֶה עֹמֵד עִם צֹאנוֹ:

עָרֹם וְיָחֵף, עָנִי וּנְכֵה רוּחַ,

אַךְ לֹעֵג לִרְכוּשְׁךָ מִשְׂחָק לוֹ עָשִיר.

שָתָה לִרְוָיָה מִמֵי הַשִּׁלֹחַ

וּתְהִלוֹת שַדַּי בֶּחָלִיל יָשִׁיר.

מַה־מָתְקוּ לְחִכּוֹ אֵלֶּה הַמַּיִם!

צֳרִי וּמַרְפֵּא לְכָל בְּשָׂרוֹ.

חֲשָׂפָם בְּחֶרֶשׂ מִמְּקוֹר חַיִּים,

וַיִשְׁתְּ, וַיְבָרֵךּ אֶת־אֵל יְצָרוֹ.

יַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָתָה מֵעוֹדוֹ:

מִפִּתּוֹ וּמֵימָיו בָּרִיא אוּלָם.

כָּל מְתֵי תֵבֵל לוּ בָאוּ בְּסוֹדוֹ,

כְּמַעֲשֵׂהוּ לוּ יַעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם;

אלַ תְּדַמֵה בְנַפְשְׁךָ, סָכָל וְעָצֵל,

כִּי יִתְהַלֵךְ בְּאַנְחָתוֹ תֶּמֶס כַּדּוֹנָג:

יְיָ אֱלֹהִים בְּרָכָה לוֹ אָצַל,

רַב לוֹ מִמְךָ רַב לוֹ עֹנֶג

הַלְעֹנֶג כָּזֶה תְהִלָה נָאֲוָה:

לְמַעֲשֵׂה תֻפִינִים וּמִרְקָחַת?

לְמַלְאֹת בֶּטֶן מַאֲכַל תַּאֲוָה

לָלֶכֶת שָׁמֵן לִקְרַאת שָׁחַת?

לָשֶׁבֶת יוֹמָם בְּרִפְיוֹן יָדָיִם,

וְלָנוּחַ הַלַּיְלָה עַל עֶרֶשׂ סָרוּחַ?

לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל כִּנּוֹר וּמְצַלְתָּיִם,

לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְאֹף רוּחַ?

וּמַה־יִתְרוֹן לָאָדָם מִבְּהֵמוֹת יַעַר

אִם לֹא לָדַעַת אֵל וּמַעֲשֵׂהוּ?

וְלָמַה תִשְכַּב בַּעֲצַלְתַּיִם, בַּעַר,

קַדְּמָה פְנֵי שַׁחַר וּתֵדָעֵהוּ.

אוֹר חָדָש מִמִּזְרַח יָאִיר הַיּוֹם,

תִּתְחַדֵּשׁ הָאֲדָמָה, תִּתְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה:

עוּרָה מִשְׁנָתֶךָ, גְּשָׁה נָא הֱלוֹם,

הַט אָזְנֶךָ אֶל צִפּוֹר וְהָבֵן שְׁמוּעָה!

שִׂים נָא עֵינֶיךָ עַל אֹדֶם שָׁמָיִם,

כִּי יִשְלַח חִצָיו אֶל נַחַל הַמָּיִם;

וּרְסִיסֵי טַל כְּמַרְאֶה הַקֶּרַח

יַעֲדוּ אֶת רֹאשׁ כָּל צִיץ כָּל פֶּרַח.

שִׂים עֵינֶיךָ…. אַךְ הֲיֵשׁ חֵקֶר

לְכָל אֲשֶׁר תֶּחֱזֶה כִּי תָשִׂים עָיִן?

אַחַת אָמַרְתִּי: אַל תִּשְעֶה אֶל שֶׁקֶר

אַל תְּבַלֶה יֶמיךָ בְּאֶפֶס וְאָיִן.

הִתְבּוֹנֵן אֶל מַעֲשֵׂה נוֹרָא וְאָיוֹם,

בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר בְּהָאִיר הַיּוֹם;

הִתְעָרֶב־נָא אִתִּי, לְיָדְךָ אֶתְּקַע,

כִּי גַם אוֹרְךָ כַּשַּׁחַר יִבָּקַע.