חֲלוֹם חָלַמְתִּי פַּעַם
כִּי לִי חֲזִיז וָרַעַם.
יָדִי כֹּל יְכוֹלָה
לַעֲשׂוֹת קְטַנָה אוֹ גְדוֹלָה.
?כָל הָעָם רוֹאִים
אֹתִי, עַל כִּסֵּא אֱלֹהִים.
אָמַרְתִּי אֲנִי בִּלְבָבִי
אָז בִּמְרוֹם מוֹשָׁבִי:
אֶפְנֶה נָא אֶל בְּנֵי הָאָדָם,
כִּי יִפְתְּחוּ אֶת יָדָם,
אֶתֵּן לְאִישׁ כִּרְצוֹנוֹ,
וְחָדַל כָּל יְגוֹנוֹ.
פָּתַחְתִּי חַלוֹנֵי רָקִיעַ,
וּבְקוֹל גָּדוֹל אָרִיעַ:
בּוֹאוּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים!
וְכָל הָעָם נִגָּשִים.
עַל רַגְּלַי אָז עָמַדְתִּי,
וְאֶת־כֹּל לָהֶם הִגַדְתִּי:
כִּי בְיָדִי גוֹרָל וְחֶבֶל
כָּל מְתִי תֵבֵל;
וְכָל הָאָרֶץ לְפָנַי
לַעֲשׂוֹת כְּיַד אֲדֹנָי.
וְגַם אֶת חֲסָדַי זָכַרְתִּי
אֶת אֲשֶׁר בְּלִבִּי אָמַרְתִּי,
לָתֵת לְאִישׁ שְׁאֵלָתוֹ
בְּעוֹד עַל לְשׁוֹנוֹ מִלָתוֹ
וָאֶשְׁאַל לְאֶחָד רִאשׁוֹנָה:
בַּמֶה נַפְשְׁךָ נְכוֹנָה
כִּי יִגְדַּל כֹּחַ הַצְלָחָתֶךָ?
הַגֵּד, מַה בַּקָשָׁתֶךָ?
“לִחְיוֹת עַד בְּלִי־יָרֵחַ”
“אֱהִי כְּצִפֹּר פֹּרֵחַ”
עָנָנִי אַחֲרָיו הַשֵּׁנִי.
“בְּעֹשֶׁר וּנְכָסִים חָנֵּנִי”
כָּכָה הֵשִׁיב הַשְׁלִישִׁי.
וָאֶשְׁאַל לָרְבִיעִי וְלַחֲמִישִׁי:
"מֵאוֹיְבֵינוּ נָקָם קַחַת,
יֵרֶד פְּלֹנִי לַשַּׁחַת"
וְאַתָּה מַה־תִּבְחַר לְנַחֲלָה?
“לֹא תִשְלוֹט בִּי כָּל מַחֲלָה”
וְאַתָּה הָעֹמֵד שָׁמַּה?
"לֹא תְחַיֶה כָּל נְשָׁמָה
בִּלְעֲדֵי אִישׁ דָתִי"
"לֹא! כָּל עוֹד בִּי נִשְׁמָתִי!
בְּנֵי אֱמוּנָתִי יִוָתְרוּ בָּאָרֶץ,
וּבַנִשְׁאָרִים אַךְ תִּפְרֹץ פָּרֶץ"
וְאַתֶּם מַה־תַּחְפֹּצוּ?
“הַחֲכָמִים בָּאָרֶץ יִפְרֹצוּ”
"לֹא! תִּגְבַּר יַד הָאִוֶּלֶת,
תְהִי בַּכֹּל משֶׁלֶת." –
וְנָשִׁים יְפֵיפִיּוֹת פֹּרְשׂוֹת כַּפָּיִם:
"אָנָּא לָנֶצַח נָפִיץ קַרְנָיִם,
לְרַגְּלֵינוּ אֲנָשִׁים יִשְׁתַּחֲווּ אַפָּיִם
וּלְקוֹל פְּקוּדָתֵינוּ תִּצַלְנָה אָזְנָיִם."
וְאַתָּה, מַדּוּעַ פָּנֶיךָ כֹּה זֹעֲפִים?
"כִּי הֵמָּה אַךְ הֶבֶל כֻּלָּם שׁוֹאֲפִים.
לוּ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי אִוִּיתָ,
כִּי עַתָּה לְאָבִיב וְקַיִץ צִוִּיתָ
אַךְ הֵמָּה לָנֶצַח יִמְשְׁלוּ עֲלֵי חָלֶד."
“וְאָנֹכִי, עַד עוֹלָם אֱהִי אַךְ יָלֶד.”
"תְּנָה לִי רְכוּשׁ! צֹעֵק שָׁם הֵלֶךְ.
“וְאָנֹכִי אֱהִי מֶלֶךְ.”
“אַךְ לִי” אֶחָד בְּשִׁנָּיו חָרַק;
“מִי יִתֵּן בְּיָדִי רַעַם וּבָרָק!”
“תְּנָה לִי כְּנָפַיִם, אֶעֱבוֹר יַם כְּיַבֶּשֶׁת”
“וְלִי אֲדֹנִי – סְנַפִּיר וְקַשְׂקָשֶׂת.”
"וְעַל הִכִּסֵּא, אַךְ אַתָּה תֵשֵב לָנֶצַח?
עָנָה לִי אֶחָד וּבְעַצְמֹתָיו רֶצַח.
רַב לְךָ שֶׁבֶת עַל כִּסֵּא שְׁחָקִים!
אֶעֱלֶה אָנֹכִי וַאֲצַוֶה בְּרָקִים.
וְכָל חֶפְצֵי לְבָבִי אָז אֲמַלֵא
וְלָמָה לָךְ עַתָּה כָּל לִבִּי אֲגַלֶּה.
זֹאת שְׁאֵלָתִי, עֲשֵּׂה כִּדְבָרֶךָ,
רֵד מִשָּׁם, וּבָאתִי תַּחְתֶּךָ."
אָז עַל בְּנֵי־תְמוּתָּה מְאֹד חָרָה אַפִּי
וּלְהַכּוֹת אֶת־כֻּלָּם הֲרִימוֹתִי כַפִּי.
הָלְאָה! הָלְאָה! צָעַקְתִּי בַחֲרוֹנִי,
וָאֶשְׁלְחָה יָדִי לִסְגוֹר חַלוֹנִי:
הֶבֶל שְאַלְתֶּם, לֹא אַעַשׂ אַחַת מֵהֵנָהּ;
וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה – כַּאֲשֶר הָיְתָה עַד הֵנָה.
חָלַמְתִּי, וָאִיקָץ, וְהִנֵה חֲלוֹם.
וָאָבִין כִּי כְמֹהֶם הָיִיתִ עַד הֲלוֹם.
-
השיר הזה יסודתו בלשון צרפת והוא משירי המשורר —– [מלה לא הצלחתי לפענח. הערת פב"י.] ואני העתקתיו מלשון רוסיא. ↩