¹

(משל מוסר)

שִׁבֹּלֶת עֹמֶדֶת בְּקוֹמָה זְקוּפָה,

עַל יַד רְעוּתָהּ לָאָרֶץ כְּפוּפָה;

בְּגָאוֹן וּבְלָצוֹן אֵת פִּיהָ פָעָרָה,

וַתְּהַתֵּל בִּרְעוּתָהּ, וְכֹה אָמָרָה:

"כַּעֲנִיָּה בְּפֶתַח תַּעַמְדִי שְׁחוֹחַ,

הָרֵם רֹאשׁ כָּמֹנִי אֵין בְּךָ כֹּחַ!"

אַל נָא אֲחוֹתִי, הַשֵּׁנִית הֵשִׁיבָה.

אַל נָא תְּהִי בֵינֵינוּ מְרִיבָה.

הֵן אֱמֶת לְךָ נִתַּן הֲדַר הַקּוֹמָה,

כִּי רֹאשֵׁךְ קַל אֵין בּוֹ מְאוּמָה,

עַל כֵּן תִּשְׂאִיהוּ לְחֵן וּלְיֹפִי.

גָּבוֹהַּ מְאֹד, וּבוֹ מַחְסוֹר וְעֹנִי,

וְלוּ רֹאשֵׁךְ יִמָּלֵא כָמֹנִי

מַטָּה מַטָּה אָז אֹתוֹ תָכֹפִי.

______

לָכֵן בְּנֵי אָדָם, אַל נָא תִתְגָּאוּ!

וּכְמוֹ בַּמַּרְאָה בַּמָּשָׁל תִּתְרָאוּ:

מִי יָרוּם וְנִשָׂא וְרֹאשׁוֹ בַשָׁמַיִם, –

וּמִי יַבִּיט לָאָרֶץ, ויַשְׁפִּיל עֵינַיִם.