¹

רַבִּים מִבְּנֵי הָאָדָם יִמָּלְאוּ זַעַם

עַל יְמֵי חַיֵיהֶם כִּי יָעוּפוּ חִישׁ,

וְכֹה יְקֹנְנוּ אִישׁ וָאִישׁ:

"נָהָר, חֵץ, רוּחַ, עָשָׁן, בָּרָק וָרַעַם,

לֹא יְמַהֲרוּ שָׁטֹף וָעוֹף,

הִנְדֹף, עָבוֹר וְחָלֹף,

כְּמוֹ חַיֵי אֱנוֹשׁ בַּתֵּבֵל;

וְכִמְעַט יְמֵי חַיֵינוּ

כֵּן יִמְעֲטוּ שִׂמְחָתֵינוּ,

חַיֵינוּ וּמְשׂוֹשֵׂנוּ יַחַד מֵהָבֶל.

מְחִתָּה תַּשְׁרֵשׁ מִתַּחַת לְשָׂשׂוֹן,

וְרֵאשִׁית בִּכּוּרֵי פִּרְיֶהָ הָאָסוֹן.

הָאָרֶץ הַזֹּאת אַךְ עֵמֶק בֶּכֶא הִיא;

חֲרוּלֵי-יָגוֹן וְקִמְשׁוֹנֵי-שָׁבֶר

קוֹצֵי מַחֲלָה וְחוֹחֵי מָוֶת וָקָבֶר,

אֵלֶּה הֵם צְמָחֶיהָ אֲשֶׁר תּוֹצִיא,

וְאַךְ לְעִתִּים רְחוֹקִים שֶׁמֶשׁ שָׂשׂוֹן זֹרַחַת

לְהָאִיר לִבְנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי בּוֹר תַּחַת."

אוּלָם הֶרֶף בֶּן אָדָם הֶרֶף מִיַּלֵל,

וְאַל לְצַד עִלָּאָה מִלִּין תְּמַלֵּל.

לֹא עַל אֱלֹהִים וְהַתֵּבֵל תְּלֻנֹּתֶיךָ

כִּי הַחַיִּים הָאֵלֶּה לֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינֶיךָ;

אִוַּלְתְּךָ הָיְתָה בְּעֹכְרֶךָ

כִּי מַתְּנוֹת הַטֶּבַע לֹא עָרְבוּ אֵלֶיךָ.

אִם לָתֵת לְךָ שְׁאֵלָתְךָ תֵאוֹת לְךָ הַהַצְלָחָה

הֲכִי תֹּאמַר הוֹן, וְהָאֲבִיוֹנָה שְׁכָכָה?

הֲלֹא אִם תְּנַשְׂאֶךָ מֵעַל לָעָבִים

לָשׂוּם קִנְּךָ תִּתְאָו בֵּין הַכּוֹכָבִים.

דִמְיוֹנָךְ אֶל הַבָּאוֹת מְגַמַּת פָּנָיו,

עַל יָדוֹ הָיָה וְיִהְיֶה נָשָׁקוּ,

עָתִיד וָעָבַר יַחְדָו יִדְבָּקוּ,

וְאֶל הַהֹוֶה לֹא יָשִׂים עֵינָיו:

הוּא עִוֵּר, עֵינֶיךָ לְבִלְתִּי יָשׁוּרוּ

בְּאוֹר שִׂמְחוֹת אֶרֶץ עַד אֲשֶׁר יַעֲבוֹרוּ.

עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי הַהַצְלָחָה מַצְלִיחַ אֵינֶךָ.

תָּמִיד הַצְלָחַת אֱמֶת נִצֶּבֶת מוּל עֵינֶיךָ

בְּתִקְוַת שָׁוְא אֶל אֲשֶׁר יִפֹּל לְךָ חָבֶל,

וְכֹה תִשְׂבַּע נַפְשְׁךָ דִמְיוֹנֵי כָזָב וָהָבֶל.

וְלֹא תִזְכֹּר אֶת בּוֹרְאֶךָ אֲשֶׁר בְּתִתּוֹ לְךָ חַיִים

גַּם עֵדֶן וְעֹנֶג רַב חָלַק לְךָ תַּחַת הַשָּׁמַיִם.

גַּם לֵב לָדַעַת נָתַן לְךָ וְלִשְׁמֹעַ אָזְנָיִם,

וְלַחֲזוֹת מִפְעָלָיו שָׁת לְךָ עֵינָיִם,

אַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ לַבְּקָרִים יוֹפִיעוּ,

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר חַסְדוֹ יוֹדִיעוּ.

וְלֹא תִזְכֹּר בִּרְכַּת שַׁדַי

אֲשֶׁר חֲנָנְךָ לְמַדַּי.

מָתַי תּוֹדֶה לָאֵל, מָתַי תִּשְׂמַח גָבֶר?

הֲעַד יוֹם מוֹתְךָ תְחַכֶּה, יוֹם בּוֹ תִקָבֵר?

הַלָאֵל מְהֻלָל בְּפִי כֹל

תִּתֵּן תּוֹדָה בְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל? –

עַל יְמֵי חַיֵּיכֶם כִּי חִישׁ יַחֲלֹפוּ

אַל נָא תִּתְאֹנְנוּ אַנְשֵׁי תֵבֵל.

עֲלֵיכֶם; כִּי הֶבֶל וָרִיק תִּרְדֹּפוּ

שְׂאוּ נָא קִינָה מִסְפֵּד וָאֵבֶל.

אוֹ עִזְבוּ אִוַּלְתְּכֶם וּפְקַחְתֶּם עֵינָיִם,

וּרְאִיתֶם בְּטוֹבָה תַּחַת הַשָּׁמָיִם. –