עֵת נַפְשִׁי הִתְהַלְּכָה מַה-טּוֹב לָדַעַת"

לָשֶׁבֶת בָּדָד בְּאַחַת קְצוֹת אָרֶץ

אוֹ לְהִתְהַלֵךְ בַּתֵּבֵל וְלִפְרֹץ פָּרֶץ,

לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ לִבְנוֹת לָטַעַת;

וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי וָאָשִׁית אֶל לִבִּי

(לֹא אֶל אִישׁ דִּבַּרְתִּי אָמַרְתִּי בְּחֻבִּי,

לֹא יוֹעֵץ אֲנִי אֶל חֵיקִי תָשִׁיב עֲצָתִי.)

אֵין טוֹב כַּבְּדִידָה רְאֵה זֶה מָצָאתִי!

אִתָּה מַרְגוֹעַ אִתָּה מָנוֹחַ,

שֹׁכֵב בְּחֵיקָה יַחֲלִיף כֹּחַ,

אִתָּה חָכְמָה, תְּבוּנָה אַף צֶדֶק,

נְקִיָה הִיא מֵחוֹחִים מִמְּשׁוּכַת חֶדֶק,

אֵין רִיב וּמָדוֹן בְּכָל חַצְרוֹתֶיהָ,

שָׁלוֹם בְּחֵילָה שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ.

אַל לָכֶם רוֹדְפֵי הוֹן סֹחֲרֵי אָרֶץ,

הַמַרְגּוֹעַ הַזֹּאת בִּרְכַּת שָׁמָיִם;

לָקַחַת לָכֶם רָעָה תִּשְׁלְחוּ יָדָיִם,

מִנֶּגֶב אָסוֹן וּמִצָפוֹן קָרֶץ.

"אַךְ מִי הוּא הָאִישׁ שָׁקֵט צֹלֵחַ

מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הָאָרֶץ בֹּרֵחַ? – "

רֹעֶה עֲדָרָיו בְּשָׂדֶה בּוֹדֵד

בֵּין הַרְרֵי שָׁקֶט וּמְקוֹרֵי מָיִם.

אֹתוֹ תֵינִיק הַהַצְלָחָה לוֹ חָלְצָה שָׁדָיִם,

עַל עַנְוָתוֹ שָׁמָּה עַיִן, אֹתוֹ תְּעוֹדֵד.

__________

בְּמִשְׁכָּן כְּבוֹדוֹ מְלָכִים יְקַנְּאוּ

לוּ הַשְׂכֵּל יַשְׂכִּילוּ יָבִינוּ אֶל טוּבוֹ:

קִירוֹת בֵּיתוֹ קְצוֹת אָרֶץ,

לְמַרְאֶה עֵינָיו סָבִיב סָבִיב.

עֲמוּדָיו עָשָׂה עֲצֵי הַיַּעַר

עֲלֵי רִצְפַּת דֶשֶׁא עֵשֶׂב.

עָלָיו יְכַסֶּה רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם,

שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ יַעַמְדוּ לְשָׁרְתוֹ,

בְּיוֹם וּבַלַּיְלָה לֹא יְשַׁנּוּ תַּפְקִידָם.

צִפֳּרִי רֹן מְזַמְּרִים בְּהֵיכָלוֹ,

עִם מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט,

וְצֹאן מַרְעִיתוֹ יְרַקְּדוּ עַל יָדוֹ.

יוֹמָם יָשִׂיחַ בְּגַן אֱלֹהִים,

וּבַלַּיְלָה יָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ.

רְפִידָתוֹ כַּר נִרְחָב,

וּמִכְסֵהוּ עוֹרוֹת כְּבָשָׂיו.

אִמְרוּ הַגִּידוּ, מַלְכֵי אֶרֶץ.

הֲטוֹב טוֹב לָכֶם שֶׁבֶת

בְּאַרְמְנוֹתֵיכֶם וּבְטִירוֹתֵיכֶם?

סוּרוּ פֹה מִתּוֹךְ הָרַעַשׁ

הֵרָגְעוּ בְשָׁלוֹם יָמִים אֲחָדִים,

אִם בְּאַרְמְנוֹתֵיכֶם תִּמְצְאוּ עוֹד חֵפֶץ;

אִם לֹא אֶל הַמַּרְגֵּעָה הַזֹּאת הַבּוֹדְדָה

מִשְׁכַּן הָרֹעֶה, הַיִתְרוֹן תִּתֵּנוּ.

____________

בְּדִידָה נְעִימָה מֵאֲרֶכֶת הַיָמִים!

אֲהוּבַת יְשָׁרִים, רַעֲיַת חֲכָמִים!

אַשְׁרֵי הָאִישׁ בָּךְ נָפַל לוֹ חֶבֶל,

הַרְחֵק מֵאָדָם מֵאַנְשֵׁי תֵבֵל.

בִּשְׁאוֹן הֶעָרִים וּבְקִרְיוֹתֵינוּ

כַּטּוֹבִים כָּרָעִים תֶּחֱזֶינָה עֵינֵינוּ.

אָכֵן בְּשֶׁקֶט יְעָרַיִךְ וַהֲרָרַיִךְ

אֶשְׁמַע אַךְ קוֹלֵךְ אֶרְאֶה אַךְ מַרְאַיִךְ.

קוֹלֵךְ עָרֵב, קוֹל מַיִם וּבַעַל כְּנָפַיִם

וּמַרְאֵךְ נָאֲוָה – יֶרֶק עֵשֶׂב וְשָׁמָיִם.

יָפָה אַתְּ כֻּלָךְ אֵין בָּךְ דֹפִי.

אַתְּ הוֹרַת כָּל חֶמְדָה, אֵם לְכָל יֹפִי.

צֶדֶק וְשָׁלוֹם בָּךְ נָשָׁקוּ,

עָמָל וָאָוֶן מֵאֹהָלַיִךְ רָחָקוּ;

לֹא בָא בְאָזְנַיִךְ קוֹל זַעֲקַת עֲנִיִים,

וּבִכְנָפַיִךְ לֹא נִמְצָא דַם נְקִיִים.