¹

מָטָר כִּי נִתַּךְ אַרְצָה מִשָּׁמָיִם,

לֹא יַחְשִׁיךְ עוֹד עָנָן זֹהַר הָרָקִיעַ;

כֵּן אַחֲרֵי הִשָׁפֵךְ דִמְעַת עֵינָיִם,

מִכֹּבֵד אֲנָחוֹת לֵב אָדָם יַרְגִּיעַ.

כְּטַל אֶל צִיץ שָׂדֶה כֵּן דֶּמַע לָאָדָם;

הֵן יֵרַךְ לְבָבוֹ וּצְדָקָה יַצְמִיחַ.

אִם אֶת לְבָבוֹ יַכְאִיבוּ בְּעוֹדָם,

הֲלֹא בְחָלְפָם, יַשְׁאִירוּ לֵב שָׂמֵחַ.

הָאָסוֹן כִּי יֶחְדַּל מֵהַכְאִיב אֹתָנוּ,

מְקוֹרֵי דֶמַע גַם אָז יִסָתֵמוּ;

וּשְׂמָחוֹת וָגִיל נִשְׁאֲרוּ לָנוּ,

כָּל יְמֵי חֶלְדֵנוּ מַה-נָּעֵמוּ.

לִפְנִינִים יְקָרִים תָּשֹׁבְנָה הַדְּמָעוֹת

(מֵרַחֲמֵי לֵבָב כִּי בָכְתָה הָעָיִן)

בִּמְעוֹן אֱלֹהִים, מָקוֹם, כָּל בַּלָּהוֹת

כַּעֲנַן בֹּקֶר יִהְיוּ לָאָיִן.